הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה ועוד מהווים רק רשימה חלקית של פעילויות אירוביות שכיחות הנעשות על בסיס קבוע על ידי רבבות אנשים. כשמדובר במכורים לפעילות גופנית (מרבית המקרים בפעילות אירובית) יש לכך גם השלכות לא מעטות. למשל, השפעה חיובית על מצב הרוח, ויתורים רבים וקיצוניים לעתים על תחביבים, חיי משפחה, חברה, הגברה במקרים מסוימים של מקרי הפציעות ועוד.
בל נשכח שהשנים האחרונות מאופיינות בעולם בכלל ובישראל בפרט בטרנדים יוצאים דופן כמו: איש ברזל, אולטרה מרתון, מסעות אופניים ארוכים מאוד, משחים של עשרות קילומטרים ועוד רבים. לכל אלה השלכות על משתנים רבים ובד בבד – כרוכים בהוצאה כספית לא מבוטלת כלל. נציין ונאמר שבפרק זה מדובר על ספורטאים שאינם מקצועניים. קרי, מתאמנים בהיקפים גדולים כתחביב וההוצאה הכספית הנה מכיסם וללא ספונסרים. מדובר במקרים מסוימים על הוצאה כספית שעשויה להגיע גם ל-100 אלף שקל בשנה ויותר.
סוגי ההוצאות הכספיות הקשורות לפעילות אירובית ממושכת
1. רכישת נעלי ריצה – לאלה שרצים, אחת ל- 700 ק"מ בממוצע יש להחליף נעליים. זאת בשל בולמי זעזועים שנשחקים. אגב, הדבר נכון גם לגבי הליכה אך בהליכה, במרבית המקרים, תדירות החלפת הנעליים נמוכה יותר מריצה בשל הקילומטראז ' הנמוך יותר באופן יחסי לעומת ריצה, למשל. ריצה של 70 ק"מ בשבוע מצריכה החלפת הנעליים מדי 10 שבועות. מחיר הנעליים בישראל עשוי לנוע בין 400-1,500 ₪ בממוצע. וכמובן שרצים רבים בוחרים בנעליים יקרות.
2. רכישת שעוני דופק וציוד ספורט יקרים במיוחד – חלק ניכר מהספורטאים האירוביים החובבנים רוכשים ציוד ספורט באלפי (או אף עשרות אלפי) שקלים. שעון דופק משוכלל עשוי להגיע למחיר של 3,500 ₪ ובמקרים רבים אין צורך בכל הפונקציות שיש בו. מדובר, בחלק מהמקרים, במתאמנים המבצעים 6-10 שעות פעילות אירובית אך מצטיידים בציוד שלא היה מבייש אלוף עולם בריצת מרתון או אף את הזוכה בטור דה פראנס בשנים האחרונות. כמובן שמדובר בטרנד במקרים רבים וההוצאה הכספית בהתאם. אגב, ההוצאה הכספית הגדולה במיוחד היא אופניים שמחירם עשוי להגיע גם ל- 50,000 שקלים.
3. שכירת מאמן ריצה והשתתפות בקבוצות ריצה בכלל – מדובר בהוצאה כספית של 200-1,000 ₪ לחודש בקבוצות הריצה השונות בישראל. במרבית המקרים מדובר בתכניות אימון אישיות, הנחיות לתזונה נכונה ועוד. כשמדובר באימוני ריצה אישיים ההוצאה הכספית גדולה הרבה יותר . לעתים, אגב, באימוני ריצה שלא ממש ניתנים בהם הנחיות, מאמן הריצה כלל אינו מוסמך, אינו ספורטאי בעצמו ועוד. במקרים אלה התשלום עשוי להיות מופרז ואולי אף מיותר ולא מצדק.
4. תזונה ייחודית ושימוש בתוספי מזון (עם או בלי הצדקה לכך) – תחום התזונה יוצא דופן באופן קיצוני. כל שני וחמישי מנסים אסכולה אחרת שמטיפה לאימוץ תפריט זה או אחר, שימוש בתוספי מזון להשגת מטרות שונות לרבות הרזיה ועוד. בשל כך, קורה מצב הפוך – אנשים שמתאמנים אף עולים במשקל ובאחוז השומן. שימוש בתוספי מזון שונים כרוך בהוצאה כספית גבוהה שאינה נחוצה במקרים מסוימים. שימוש בג'לים לפעילות אירובית רלוונטי ומתאים רק במקרים מסוימים, וכך גם משקאות איזוטוניים, חטיפים ועוד. חלקם עתירי קלוריות ומתאימים רק לספורטאים המתאמנים בהיקף או עצימות ממש גבוהים. מעניין לדעת, שאם אותו מתאמן חובבן היה מתייעץ עם איש מקצוע רציני בתחום תזונת ספורט ייתכן מאוד שהיה חוסך ממון לא מועט על אי רכישה על בסיס קבוע של תוספים מסוגים שונים.
5. טיפול בפציעות ספורט – ספורטאים אירוביים בהיקפים גדולים עלולים להיפצע במהלך שנת האימונים. הדבר נמצא בקורלציה למשך האימונים בכלל ועצימותם בפרט. למשל, ריצה של 100 ק"מ בשבוע כרוכה בהארעות מספר פציעות גדול יותר מאשר ריצה בהיקף של 50 ק"מ בשבוע. בנוסף, ישנם כאבים מסוגים שונים שלא בהכרח מוגדרים כפציעה אך הספורטאי פונה לאיש מקצוע גם במקרה זה. אגב, טיפול אצל פיזיותרפיסט ספורט רציני עשוי לעלות 250-350 ₪ לטיפול. הוצאה לא מבוטלת כלל ועיקר ויש להביא זאת גם בחשבון.
6. השתתפות בתחרויות – הוצאה כספית לא מבוטלת כלל. בארץ השתתפות בתחרויות לא זולה כלל. רץ על בסיס קבוע או רוכב אופניים לעתים "מתמכר" להשתתפות במירוצים השונים הקיימים כמעט בכל עונות השנה ולכך השלכות מבחינת ההשקעה הכספית. על אחת וכמה כשמדובר בתחרויות הנערכות בחו"ל. או אז ההוצאה הכספית הנה בדולרים או יורו….. ויש להביא זאת בחשבון.
7. החלפת מלתחת הבגדים – שינוי בהרכב הגוף (קרי, הפחתת מסת השומן ועלייה אפשרית של מסת השריר) יצריך, קרוב לוודאי, החלפה של מלתחת הבגדים. ניתן להביא במקרה זה את תמי שהנה בת 43. שקלה עד לפני שנה קרוב ל- 100 ק"ג ולא התאמנה מימיה. בשנתיים האחרונות תמי עברה מהפך מהותי , התחילה לרוץ על בסיס קבוע והשילה קרוב ל- 40 ק"ג. כל מלתחת הבגדים של תמי נתרמה לאחד מארגוני הצדקה ותמי בשמחה רבה רכשה מלתחת בגדים חדשה באלפי שקלים. ופרט חשוב, תמי הנה מורה ללשון באחד מבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ ומשתכרת מדי חודש בחודשו מעט באופן יחסי.
8. ניתוחים פלסטיים, הזרקת בוטוקס וכדומה – גם זו תופעה שכיחה למדי ובעיקר אצל נשים. הרי שינוי גופני מהותי עשוי לגרום גם לדברים פחות חיוביים אסתטיים בחלק מאיברי הגוף. למשל, נביא את שלי שהנה בת 35 ועונה בהחלט להגדרה של מכורה רצינית לספורט. היא רצה מדי יום, 90 דקות בקצב של 4 דקות לק"מ. שלי נראית בשנים האחרונות כאנורקסית ממש מכיוון שאינה מאוזנת מבחינה תזונתית ועל בסיס קבוע מקבלת הערות מהסובבים אותה (כולל בני משפחה) שהיא נראית חולה ולא בקו הבריאות. חשוב לציין שההתנהלות של שלי לוקה בחסר. היא אינה אוכלת כמו שצריך, אינה מבצעת אימוני כוח משלימים ועוד. בשנה האחרונה היא החלה בטיפול בוטוקס באזור הפנים על מנת לשפר את המראה החיצוני של הפנים שהיו שקועות ממש. ההוצאה הכספית – גבוהה מאוד כמובן. במקרים אחרים, ייתכן שיש צורך בניתוחים מורכבים הרבה יותר על מנת לשפר את המצב האסתטי בשל שינוי אורח החיים מקצה לקצה. במיוחד הדבר שכיח אצל אלה שירדו במשקל ואחוז השומן באופן משמעותי.
9. רכישת מנוי למועדון כושר או בריכת השחייה – במקרים רבים יש צורך בכך. הרי השתתפות בתחרויות טריאתלון מצריכה שחייה בבריכה או בים וכמובן חשוב לבצע אימוני כוח על בסיס קבוע. או אז יש צורך בחדר הכושר או באביזרים מתאימים ועוד.
10. פסיכולוג ספורט – למרות שהמודעות לשכירת שירותים של איש מקצוע זה נמוכה באופן יחסי, עדיין ישנם ספורטאים חובבניים שישכרו את שירותיו. במקרים של אימון יתר, חוסר רצון משווע להתאמן, פציעות הנערכות על בסיס קבוע במשך כל השנה ועוד , ייתכן שמצריכות התערבות של פסיכולוג ספורט. מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת כלל ועשויה גם להגיע ל- 400 שקלים לפגישה.
11. אימוץ טרנדים שונים שלא לצורך – המכורים לפעילות גופנית מאמצים מפעם לפעם טרנדים שונים ואף מתאמנים בחלק מהמקרים יותר מדי על מנת להשיג מטרת אימון מסוימת. במקרה זה ניתן להבחין שרץ מסוים מבצע גם אימוני משקולות, גם אימוני TRX וגם רץ 80 ק"מ בשבוע. היקפים עצומים של פעילות גופנית שלא בטוח כלל שיש בהם צורך להשגת מטרת האימון שמוגדרת חובבנית ולא מקצועית. מדובר גם על הוצאה כספית רבה וגם משכי אימון ארוכים מאוד שגם להם השלכות.
12. ישיבה בבתי קפה ומסעדות כחלק מהווי של קבוצות הריצה, רכיבה על אופניים ועוד – רכיבת אופניים ביום שבת שמשכה 5 שעות בממוצע כרוכה , במקרים רבים, בעצירה בשתי מסעדות בדרך…. מדובר בחוויה שכיחה במיוחד ולא אחת מוכרת התופעה של "רוכבים ומשמינים" או אף "רצים ומשמינים". או אז, חווית האכילה במסעדות שונות בעת הפעילות הממושכת הנה חלק מהווי הקבוצה. לכך כמובן גם השלכות כלכליות לא מעטות.
13. נסיעה למקומות אימון רחוקים ומחנות אימון – חלק מהאימונים מקובל לבצע ביערות, בדרום במסלולים ייחודיים, במחנות אימון שונים ועוד. ההוצאה הכספית עשויה להסתכם באלפי שקלים רבים במהלך השנה. נסיעה לקצוות הארץ כרוכה בהוצאה רבה על דלק (אגב, כשנושאים אופניים במכונית מאחור ההוצאה על דלק גדלה בשל ההתנגדות הרבה של האופניים לאוויר והמשקל הנוסף על הרכב).
14. עובדים פחות שעות – אימונים אירוביים בהיקפים גדולים עשויים לבוא גם על חשבון שעות עבודה. הרי להתאמן לתחרות 'איש הברזל' מצריך שעות רבות במהלך השבוע – מעל 20 במרבית המקרים. ומה עם עבודה במשרה מלאה, משפחה וכדומה. יתכן מאוד שהספורטאי החובב יעבוד פחות שעות או אף איכות העבודה תפחת בשל עייפות רבה במהלך היום (חלק מהספורטאים קמים כבר מוקדם בבוקר להתאמן לפני העבודה) ולכך, כמובן, השלכות כלכליות.
לסיכום, פעילות אירובית ממושכת כרוכה בדרך כלל בהוצאות כספיות לא מעטות. חשוב לעשות בדק בית האם יש צורך בהיקפים כה גדולים של פעילות גופנית, האם ההוצאה הכספית העצומה בחלק מהמקרים – מוצדקת ועוד. כל זאת חשוב לעשות עם איש מקצוע רציני שיידע לבנות תכנית אימונים מתאימה ומקצועית וייתכן מאוד שגם יפחית שעות אימון במהלך השבוע.