מכון ירושלים לחקר שווקים: "חוק הספורט" פוגע בפוטנציאל למדליות אולימפיות

ערב פתיחת האולימפיאדה בלונדון, קובע מכון ירושלים לחקר שווקים כי חוק הספורט בישראל פוגע בפוטנציאל להשגת מדליות אולימפיות בעתיד
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ערב פתיחת האולימפיאדה בלונדון, קובע מכון ירושלים לחקר שווקים כי חוק הספורט בישראל פוגע בפוטנציאל להשגת מדליות אולימפיות בעתיד

מאת:מכון ירושלים לחקר שווקים


בנייר עמדה שפורסם היום 23.7.12, טוען המכון כי חוק הספורט מהווה חסם בפני פעילות ספורטיבית תחרותית, במיוחד בקרב ילדים ובפריפריה, האוכלוסייה ממנה יצמחו המדליסטים האולימפיים העתידיים.

לדברי ירדן גזית, עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים אשר כתב את הנייר, "התקנות דורשות מההורים לשלם מאות שקלים בשנה עבור תעשייה של בדיקות רפואיות שיעילותן מוטלת בספק ואשר מעולם לא נבחנה בישראל, ועבור ביטוח כפול ומיותר. כתוצאה מכך פוחת מספר הילדים העוסקים בספורט".

בדיקות רפואיות מיותרות
על פי המכון, חוק הספורט מחייב כל ספורטאי בתחרות רשמית (כולל ילדים) לעבור בדיקה רפואית בתחנה לרפואת ספורט המוכרת על ידי משרד הבריאות. מגיל 17 דורש החוק מעבר בדיקת אק"ג במאמץ. כמו כן דורש החוק מכל ספורטאי לרכוש ביטוח תאונות אישיות.
לדברי גזית, "השוואה בינלאומית מגלה כי חוק הספורט הישראלי הוא מהגורפים והמחמירים בעולם המפותח, זאת בעוד ששיעור הספורטאים מכלל האוכלוסייה בישראל הוא הנמוך ביותר במערב". לדוגמה, רק בשתי מדינות אירופיות ישנה חובה גורפת לעבור בדיקות רפואיות במאמץ, בעוד שבשאר היבשת, וכן בארה"ב ובאוסטרליה, אין חובה כזו.

ביטוח כפול
בנוגע לביטוח קובע גזית כי "הילדים והסטודנטים העוסקים בספורט בישראל נאלצים לשלם פעמיים עבור ביטוח לו הם זקוקים רק פעם אחת." זאת מכיוון שילדים במוסדות חינוך מוכרים מבוטחים בביטוח תאונות אישיות על ידי הרשות המקומית, והם משלמים עבורו במסגרת תשלומי ההורים, אך ביטוח זה אינו קביל במסגרת חוק הספורט מכיוון ששם הילד אינו מופיע על הפוליסה. זאת על אף שהביטוח מכסה תאונות בכל מקום בארץ, ובכל סוג פעילות, גם כזו שאינה קשורה לבית הספר. סטודנטים מבוטחים על ידי התאחדות הסטודנטים והם משלמים על כך במסגרת דמי החבר באגודות, אך בדומה לילדים, גם הם נדרשים לרכוש ביטוח נוסף על מנת לעסוק בספורט.

מחסור במאמנים
תקנות הספורט גם קובעות דרישות מחמירות המחייבות את מי שרוצה לעסוק בהדרכה ובאימון להיות בעל תעודה המוכרת על ידי שרת הספורט. הנייר מגלה כי על מנת לזכות בתעודת מאמן כזו, יש לעבור קורסים במשך כ-750 שעות אקדמיות ולשלם כ-16,000 שקלים בממוצע. כתוצאה מכך פוחת הביקוש לקורסי המאמנים, כך שבכל ענפי הספורט בישראל למעט כדורסל ורכיבה על סוסים, קורסי מאמנים מתקיימים במרכז הארץ בלבד. התוצאה היא מחסור במאמנים בפריפריה. על פי הנייר, מרבית המדינות האירופיות, וכן ארה"ב ואוסטרליה, אינן מתערבות על ידי חקיקה בתכנים המקצועיים הדרושים להסמכת מאמנים ומדריכים.

המכון ממליץ:
לאפשר לילדים עד גיל 18 להשתתף בתחרויות ספורט עם אישור של רופא משפחה, ולהקל בדרישות גם עבור מבוגרים.
לאפשר לאיגודי הספורט להכיר בביטוח תאונות אישיות קבוצתי המוענק במסגרת מוסדות חינוך ומוסדות להשכלה גבוהה, ולחסוך מההורים ומהספורטאים תשלומים יקרים עבור ביטוח נוסף ומיותר.
להעביר את סמכות ההכרה במאמנים ובמדריכים לאיגודי הספורט, אשר בקיאים יותר ממשרד התרבות והספורט באשר לדרישות המקצועיות של הענף.


תמונות אילסטרוציה (אימג'בנק / Thinkstock)

23.7.2012


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המטרה הכי גדולה שלי הייתה להיכנס למרוץ הזה מוכן מנטלית, רגוע יותר. ניסיתי פשוט לקחת את זה כהזדמנות לזרוח, ולא ללחוץ על עצמי יותר מדי", פטריק לאנגה משתף בהכנות שלו לאליפות העולם באיש ברזל בה ניצח.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג