פעמים רבות נתקלים במטופלים שמחפשים פתרון ל"דורבן" שיש להם בכף הרגל. בואו נעשה קצת סדר – נבין בעצם במה מדובר ונראה שהשם "דורבן" גורר לא מעט בלבול לגבי מהות הבעיה
מאת:סם ח'מיס ושרי גולן
השם הרפואי לבעיה הוא Plantar Fasciitis, המכונה בשפה פשוטה "דורבן".
קצת על האנטומיה: Plantar Fascia היא מעין רצועה יחסית עבה, שמוצאה בעצם העקב (הקלקנאוס) ואחיזתה באצבעות כף הרגל. ל – Plantar Fascia תפקיד בתמיכה בקשת האורכית הפנימית של כף הרגל. בנוסף, למבנה זה חשיבות תפקודית דינאמית בזמן הליכה בכך שמהווה מעין קפיץ המאפשר "דריכה" של כף הרגל לקראת שלב הדחיפה.
Plantar Fasciitis (הסיומת itis מתייחסת לדלקת) מתייחס למצב דלקתי של הרצועה באזור בו היא נאחזת בעצם העקב. מדובר בתופעה יחסית שכיחה ואחת מהסיבות הנפוצות לכאב בעקב, אשר ללא טיפול מתאים יכולה להיות "עקשנית" ומגבילה. המאפיין את הכאב הוא שלרוב יופיע בצעדים ראשונים לאחר מנוחה (כמו בבוקר), ויחלוף לאחר הליכה קצרה. הכאב יכול להופיע שוב לאחר עמידה או הליכה ממושכת. המצב הכרוני של הבעיה מתאפיין בשינויים ניווניים במבנה הרצועה ברמה התאית (ופחות בדלקת).
הסיבה לפגיעה במבנה של הרצועה ושינויים ניווניים נגרם לרוב מעומס מוגבר (over-use) המופעל על אזור האחז של הרצועה. עומס זה נובע ממתיחה חוזרת ונשנית של הרצועה המאפיינת מבנה כף רגל עם פרונציה מוגברת (בדומה לפלטפוס). במצב זה, בכל פעם שהאדם דורך על רגלו (בהליכה ועוד יותר בריצה), מתרחשת נפילה של כף הרגל לפרונציה הגורמת למתיחה מוגברת של הרצועה, לגירוי בנקודת האחיזה בעצם העקב ובסופו של דבר לכאב…
ומי סובל מכך? הבעיה נפוצה בקרב רצים, אנשים שסובלים מעודף משקל ואנשים בעלי מבנה כף רגל של קריסה והשטחה של הקשת המדיאלית (המכונה "פלטפוס").
השם "דורבן" גורר לא מעט בלבול לגבי מהות הבעיה והטיפול הנדרש. אז מאיפה נובע הבלבול? כחלק מתהליך האבחון נהוג לבצע צילום רנטגן של אזור הכאב. לעתים, ניתן יהיה לזהות בצילום זיז עצם קטן הבולט מעצם העקב באזור בו מתחברת הרצועה, המכונה heel spur. היווצרותו של זיז עצם זה נובעת ככל הנראה ממשיכת הרצועה בנקודת האחז בעצם, אך העובדה החשובה היא שלעצם הימצאותו של זיז העצם אין בהכרח קשר לכאב. כלומר, לעתים קרובות ניתן למצוא זיז עצם שכזה אך למטופל כלל לא יהיה כאב, ולחילופין, ייתכן מצב של כאב בעקב ללא ממצא של זיז עצם בבדיקות הדמיה. השם "דורבן" נובע מקונוטציה של "קוץ" למראה זיז העצם. אבל הקוץ הזה בכלל לא דוקר…
אז מה אנו מבינים מכל זאת ? ראשית – שהכאב בעקב הנובע מ – Plantar Fasciitis אינו נובע מקיומו של זיז העצם אלא ממצב של גירוי ודלקת של הרצועה עצמה. ושנית – בדיקות הדמיה למיניהן, כגון צילומי רנטגן, לא באמת תורמות לפתרון הבעיה.. יש/ אין זיז עצם – זה לא באמת משנה!
הטיפול צריך לכלול מספר מרכיבים:
פיזיותרפיה – זו מתמקדת בטכניקות מנואליות שונות הכוללות עיסוי עמוק של אזור הכאב ומתיחות לצורך הגמשת הרצועה. מחקרים עכשווים מצאו יעילות גם לטיפול ברקמה רכה ומתיחות של שריר התאומים וגיד אכילס. ניתן גם להיעזר בחבישות שמטרתן תמיכה בקשת או עידוד לעבודה שרירית לצורך הפחתת הפרונציה.
מעבר לפיזיותרפיה, התאמת מדרס ביומכאני יכולה להוות פתרון יעיל לאספקט המבני/ מכאני של הבעיה. על ידי הפחתת מידת הקריסה לפרונציה של כף הרגל ניתן להפחית את העומס ומידת המתיחה של הרצועה בנקודת האחז בעצם העקב ובכך למנוע או להפחית את הכאב. באותו האופן, התאמת נעליים הנותנות תיקון כנגד הפרונציה המוגברת יכולה אף היא לתרום לפתרון הבעיה. חשוב לזכור, שריפוד מתחת לעקב לרוב לא ייתן מענה טוב, מאחר וכבר הבנו שהבעיה קשורה במכאניקה של כף הרגל ובקריסה לפרונציה בעת הדריכה ,ולא בהעדר ריפוד מספק לעקב…
במצבים בהם הטיפול השמרני לא עוזר וכאשר מדובר בכאב חזק ואקוטי, ניתן לשקול נטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות.
האופציה הניתוחית טומנת בחובה סיכונים שונים כגון זיהום, פגיעה עצבית, קרע של הרצועה והנמכה של הקשת הפנימית של כף הרגל כתוצאה מהעדר תמיכה מספקת. מעבר לכך יעילותה גם שנויה במחלוקת. ועל כן, מומלץ לשקול אופציה זו רק כאמצעי אחרון ויש למצות טיפול שמרני עד תום לפני שממהרים לחתוך.
לסיכום – אין צורך להיבהל כאשר אובחנתם כסובלים מ"דורבן". להמצאות ממצא רנטגני בצורה של זיז עצם אין כל משמעות. הטיפול בסימפטומים חייב להיות שמרני, אך הדבר החשוב עוד יותר הוא לטפל במקור הבעיה שהינו מבנה ביומכאני לקוי של כף הרגל.
27.2.2012
סאם ח'מיס – פיזיותרפיסט מוסמך M.Sc.P.T, מנהל המעבדה לחקר ההליכה והתנועה, המרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ומנכ"ל "איימקס – המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט". מומחה באבחון וטיפול קליני ביו-מכאני, אבחון וניתוח תנועה, פיזיותרפיה, והתאמת מדרסים ביומכאנים. ליצירת קשר: 03-5222583, www.imacs.co.il
מייל [email protected]
פייסבוק www.facebook.com/imacs.clinic
שרי גולן – פיזיותרפיסטית בכירה. מנהלת מרכז איימקס. מומחית בביומכאניקה קלינית, אורטופדיה ופציעות ספורט.
