בישראל יש כיום כ-180 אירועי ריצה בשנה מצפון ועד דרום, גדולים בינוניים, שכונתיים וכאלה שהם לזכר הנופלים, אך בשנותיה הראשונות של המדינה, כשהמושג מרוץ היה מאוד מצומצם ולא כלל הרבה מאוד ענפי ספורט, היה את "מרוץ העצמאות", שהיה חלק מאירועי יום העצמאות.
מרוץ העצמאות היה פנינה היסטורית שראוי מעת לעת להזכיר אותו ולהיזכר במניעים ובתרבות של אותם שנים. המרוץ התקיים במתכונת של מרוץ שליחים קבוצתי ממקומות שונים בתל אביב לירושלים במקטעים, כאשר לכל מקטע הוכרזה קבוצה זוכה נפרדת. בויקיפדיה מציינים כי בתחילה השתתפו במרוץ ארבע קבוצות: אליצור, בית"ר, הפועל ומכבי, והחל משנת 1953 נוספה עליהם קבוצת אס"א. קבוצת הפועל זכתה באופן קבוע במרוץ, אולם גם מכבי הצליחה להגיע ראשונה בחלק מהמקטעים ובמקרה אחד אס"א הגיעו ראשונים במקטע.
כרזת "מרוץ העצמאות" 1950
המטרה של המרוץ הייתה להציג את ישראל עם קום המדינה גם מהפן הספורטיבי שלה, במקרה הזה ריצה והמרוץ הראשון התקיים ביום העצמאות של שנת 1950. המרוץ יצא מיפו ועבר בתחנות רמלה, ביל"ו, חולדה, שער הגיא וקריית ענבים לירושלים, מרחק של 83 ק"מ אותם עברו 75 רצים מכל קבוצה.
שנה לאחר מכן, כאשר ניגשו לבחון את מסלול המרוץ ערכו בו עדכון והמרוץ השני בשנת 1951 עבר בתחנות פתח תקווה, בית דגן, רחובות, חולדה, שער הגיא וקריית ענבים לירושלים, מרחק של 104 קילומטר אותם עברו מטעם כל קבוצה 100 רצים.
הייחודיות בכל תחנה ותחנה היתה שהרצים התקבלו בה על ידי אישיות כלשהי שנתנה לזוכים פרס סמלי המייצג את האזור, כמו "דגל אם המושבות", "דגל הקסטל", וספר רחובות. לקבוצת הפועל שזכתה במרוץ הוענק על ידי שר החינוך מגן העצמאות.
במרוץ הרביעי שהתקיים בשנת 1953 היו בכל קבוצה 90 רצים ובהמרוץ השישי יצא מכיכר הבימה ועבר במסלול דומה לקודמיו. טקס חלוקת הפרסים התקיים ליד משרד החינוך ברחוב הנביאים בירושלים. על המרוץ הראשון כתב פ. פינצ'ובר בעיתון דבר: "רק מעטים מאתנו הבינו איזו חשיבות יש למרוץ זה בהיסטוריה של הספורט היהודי, כנקודת מפנה בהתפתחותו של החינוך הגופני בארצנו".
עם השנים ההתלהבות הראשונית דעכה ואגודות הספורט החלו לאבד עניין במרוץ שהיה למעמסה תקציבית. בשנת 1955 הודיעה בית"ר שלא תשתתף בגלל העלויות שבריכוז 100 הרצים מרחבי הארץ ובשנת 1956 עוד השתתפו במרוץ הפועל, בית"ר ואליצור וזאת לאחר שהמדינה הקציבה כספים למימון ההשתתפות. בשנת 1957 לא התקיים המרוץ, לאחר שכל ארגוני הספורט למעט הפועל הודיעו שלא ישתתפו.
במקום מרוץ ארצי התקיימו במקומות שונים מרוצים אזוריים. בשנת 1959 הופיעה בין ההודעות על חגיגות יום העצמאות ידיעה על מרוץ שליחים בגבעתיים ובשנת 1960 התקיים מרוץ באזור עמק הירדן, מרוץ אשר התקיים תחת הכותרת "מרוץ העצמאות" בפעם ה־25 בשנת 2010. מסורת של מרוצי עצמאות התקיימה גם בבית שמש. בשנת 1968 התקיימו מרוצים מקומיים באשדוד וביהוד. בשנת 1968, לכבוד 20 למדינה, תוכנן לחדש את המרוץ בחול המועד פסח, במסלול שיעבור מבניין הכנסת בתל אביב לכנסת בירושלים, אולם בסופו של דבר המרוץ התקיים מחולדה לירושלים ביוני 1968. בשנת 1986 התקיים מרוץ עצמאות בירושלים.
בזאת למעשה הסתיים "מרוץ העצמאות" להתקיים ומה שנותר ממנו הוא זיכרון חלוצי ומשם החלו מסוף שנות ה-70 להופיע יוזמות עירוניות (בדומה למרתון הכנרת שנוסד ב-1977 על ידי איגוד האתלטיקה בישראל ועיריית טבריה) ויזמויות פרטיות שיצרו מאז ועד היום מגוון רחב וגדול של מרוצים בכל עיר, לכל מרחק ולכל הקהלים.
