הטריאתלון הכולל שחייה של 3.85 ק"מ, רכיבה של 180 ק"מ, וריצה של 42.2 ק"מ מתקיים בהוואי כבר מאז 1978. במקור על אי אחר מתוך החמישה המרכיבים את המדינה הזאת, וגם בתקופה אחרת של השנה. למעשה זהו הטריאתלון המפורסם הראשון בעולם. בפורמט כזה או אחר, היו תחרויות שכללו שחייה, רכיבה, וריצה, עוד לפני האירוע בהוואי שהחל בוויכוח בין חיילים-ספורטאים שעסקו בענפים האלה. אבל דווקא האירוע ההזוי הזה בהוואי תפס כותרות וגל ההדף שלו הגיע לכל קצוות העולם. הרבה בזכות הזחילה המפורסמת של גו'לי מוס לעבר קו הסיום במהדורה של 1982 ששודרה בטלוויזיה האמריקאית והביאה את התחרות "לכל בית" בארצות הברית.

יוטיוב | הזחילה המפורסמת של גו'לי מוס לעבר קו הסיום ב-1982

הסלוט הנכסף

והשאר היסטוריה כמאמר הקלישאה. המנצח במהדורה הראשונה זכה לכינוי "IRONMAN", איש הברזל, מושג שהפך למותג, סימן רשום, וגוף מסחרי שמגלגל מילארדים רבים של דולרים כבר 37 שנים. ד"ר מיכה קניץ היה הישראלי הראשון שסיים את תחרות איש הברזל בהוואי בשנת 1991. באותה תקופה מארגני התחרות אפשרו לשני נציגים מכל מדינה להשתתף. כמה שנים מאוחר יותר כאשר המותג גדל והתרחב לעשרות תחרויות מסביב לגלובוס הונהגה שיטת "הסלוטים" הקיימת עד היום. בשיטה זו הדרך "להתקבל" לתחרות בהוואי המהווה גם את אליפות העולם באיש הברזל הינה לזכות בסלוט בתחרות אחרת בסבב. בסך הכל יש כ-2,000 סלוטים המפוזרים בין התחרויות בסבב. במרבית התחרויות יש 40-50 סלוטים בסך הכל ובאליפויות היבשתיות יש 75 סלוטים. בכל תחרות הסלוטים מפוזרים בין הקטגוריות בהתאם לגודלן הפרופורציונלי מסך כל המזנקים. מאז מיכה קניץ עוד כ-20 ישראלים השתתפו באליפות העולם באיש הברזל עד היום. גלעד רותם (9:09 שע') הוא הישראלי הכי מהיר בתחרות אי פעם ונינה פקרמן (9:45 שע') היא האישה הישראלית הכי מהירה בתחרות אי פעם. בשנת 2010 נינה זכתה במקום הראשון בקטגוריה 30-34 והוכרזה כאלופת העולם באיש הברזל לקטגוריה הזאת.

יותר מ-2,000 מתחרים | איירונמן קונה. צילום: U.S. Navy photo

בשנת 2013 השתתפתי בתחרות אחרי שזכיתי בסלוט באיירונמן פרנקפורט. אחרי שתי הלידות של הבנות שלי, החתונה שלי, ואולי סוף מסלול בשירות הצבאי, חציית קו הסיום של אליפות העולם באיש הברזל בהוואי מדורגת אצלי במקום החמישי בדירוג החוויות המשמעותיות ביותר בחיי. משהו שקצת קשה לתאר במלים. חוויה שאני מאחל לכל ספורטאי סבולת שאיש הברזל זורם בעורקיו לחוות מתישהו.

בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים השוררים על האי הגדול הגעתי כמו מרבית המשתתפים למעלה משבוע לפני הזינוק. אפילו שאתה מגיע מהקיץ הישראלי, עדיין הגוף עובר טראומה לא פשוטה בימים הראשונים. טמפרטורות של מעל 30 מעלות, לחות גבוהה מאוד, ושדות לבה אין סופיים שיוצרים אפקט של תנור על הכבישים השחורים. ואם כל זה לא מספיק אז הרוחות הידועות לשמצה במסלול הרכיבה גורמות לך לחשוב שאולי זה לא היה רעיון כזה טוב הסלוט הזה. השחייה מתבצעת בים. ללא חליפות בגלל שטמפרטורת המים היא מעל 24.5 מעלות (זה החוק). הים לא גלי מאוד אבל הוא גם לא ממש רגוע. תלוי ביום. שוחים במלבן ארוך כשבדרך כלל ההלוך מהיר משמעותית מהחזור בגלל זרמים. דולפינים וצבי ים הם לא מחזה יוצא דופן כולל במהלך התחרות עצמה. הרכיבה מישורית יחסית (1,000 מטרים טיפוס מצטבר) ומעוטת פניות. כביש ראשי כמעט כל הדרך. קצת גבעות אבל לא משהו דרמטי. בתנאים טובים זה יכול היה להיות מסלול מאוד מהיר. אבל הבעיה היא שבהוואי המושג "תנאים טובים" כמעט לא רלוונטי. בשנים מסוימות התנאים קשים ואז התוצאות מהירות. בשנים אחרות התנאים קשים מאוד והתוצאות איטיות בהתאם. למזלי בשנת 2013 היה בהחלט סביר. הריצה היא על כבישים ראשיים וללא טיפת צל. השמש במרכז השמיים ואתה מרגיש כמו בצליה איטית ויסודית. גם ראשוני המקצוענים עוברים להליכה בתחנות התזונה ואפילו עוצרים בחלקן. אחרת אין מצב שאתה מסיים.

המועמדות לניצחון בנשים

הניצחון בקטגוריית הנשים בהוואי שייך בשנים האחרונות לשתי ממלכות אחיות – אוסטרליה ובריטניה. כריסי וולינטגון הבריטית שפרשה לפני כשנתיים היתה המלכה הבלתי מעורערת של האי ולמעשה של כל סצנת הברזל העולמית. וולינטגון מעולם לא זינקה לאיירונמן ולא ניצחה בו – תמיד במקום הראשון. אחרי שכריסי פרשה מירנדה קרפרי האוסטרלית תפסה את מקומה. קרפרי שוחה בסדר, רוכבת סביר, ורצה מעולה. כל כך מעולה שבחלק מהתחרויות היא רצה יותר מהר מהגברים שמגיעים במקומות הראשונים. מרתון של סביב 2:50 שע' בתנאים של הוואי, אחרי שחייה ורכיבה. בשנה שעברה היא ירדה לריצה בפיגור של 14 דקות אחרי דניאלה ריף השוויצרית ובכל זאת הגיעה לפניה בזכות ריצה עדיפה בפער של 17 דקות. ריף ניצחה לאחרונה את אליפות העולם בחצי איש הברזל (IRONMAN 70.3) בפער מדהים של 11 על פני המקום השני. אם לא יהיו הפתעות הקרב על הבכורה אמור להיות בעיקר בין שתיהן. רייצ'ל ג'ויס וקרוליין סטפן ינסו להפריע ולהפתיע. בעיקר דרך יצירת פער גדול במקטע הרכיבה. אני מהמר על ריף. אבל מת שקרוליין סטפן תנצח.

יוטיוב | כריסי וולינטגון מנצחת באליפות העולם בקונה 2011

המועמדים לניצחון בגברים

אם בנשים זה בריטניה ואוסטרליה בשנים האחרונות, הרי שבגברים זה גרמניה ואוסטרליה. רק פרדריק ואן לירד הבלגי הפריע קצת לרצף כשניצח בשנת 2013. בכל העשור האחרון המנצח היה מישהו מתוך אלה שסיימו ברביעייה הראשונה בשנה שלפני כן. אם המגמה הזאת תשמר הרי שהשמות הרלוונטיים הנם אנדי פוטס, בן הופמן, יאן פרודינו, וסבסטיאן קינלה. אני מתקשה לראות אחד משני השמות הראשונים עושה את זה. הופמן אמנם סיים במקום השני כבר בפעם הראשונה שלו בהוואי ופוטס הוא סוס קרבות ותיק. אבל קשה לי לדמיין אותם מטפסים עד למקום הראשון.

שיפר את השחייה והריצה שלו. סבסטיאן קינלה | צילום: Daniel Rüd

כמו בנשים עושה רושם שגם בגברים זה יהיה בעיקר קרב ראש בראש בין קינלה לפרודינו. בדיוק כמו באיירונמן פרנקפורט בשנתיים האחרונות וקצת כמו באליפות העולם בחצי איש הברזל לפני חודש באוסטריה. פרודינו שחיין עדיף ורץ עדיף. קינלה נחשב למאסטר של הרכיבה בהוואי אבל אחרי מופע הרכיבה של פרודינו בפרנקפורט השנה (4:08, מהיר ב-4 דקות מהשיא של קינלה במסלול הזה) כבר קשה לדעת האם באמת לקינלה יש יתרון כלשהו על פרודינו. מאידך קינלה שיפר את השחייה והריצה שלו ופתאום שניהם נראים מאוד מאוזנים ודומים ביכולת. השאלה היא האם הם לא מותשים מהעונה ומהקרבות האחרונים ביניהם.

מסתמן שהולכת להיות מלחמת עולם מיריית הזינוק. להערכתי הם יתחרו בעיקר אחד נגד השני, מה שיכול לשנות את המשחק כולו. במידה ושניהם יאבדו קשר עם המציאות ויתרכזו רק אחד בשני יש מצב שנראה את שניהם מתפרקים לגורמים ומישהו אחר גונב את הניצחון. מי למשל? אנדראס ריילהרט הוותיק שכבר סיים שני בתחרות הזאת. מרינו ואן הונקר שהוא ותיק נוסף שמחזיק בתוצאות איירונמן רשמי הכי מהירה בעולם. פרדריק ואן לירדה שירצה להשיב לעצמו את התואר. ואיבן ראניה שכיכב עד לפני עשור בטריאתלון האולימפי.

הנציגות הישראלית בתחרות השנה

אחרי שנתיים ברצף שבהן היה רק נציג ישראלי אחד בתחרות, השנה צפויים שלושה. אירנה מאזין (43) אנטונינה רזניקוב (33), וגל תיכון (38). אירנה זכתה בסלוט בטקסס, אנטונינה באוסטריה, וגל בבולדר קולורדו. בכדי להסתגל להפרשי השעות ולתנאי מזג האוויר הקיצוניים, וכדי להתאמן קצת על המסלול, כל השלושה יגיעו להוואי לפחות שבוע לפני התחרות. אירנה כבר התחרתה בהוואי בשנת 2012. "אירוע שהיא מעדיפה לשכוח", לדבריה. לא פלא עם התנאים שיש בדרך כלל בתחרות הזאת. לאנטונינה וגל זאת תהיה הפעם הראשונה. התחרות תתקיים בשבת 10.10.15 בשעה 06:30 בבוקר שעון הוואי. נעקוב בדריכות ונדווח.

"אירוע שהיא מעדיפה לשכוח". אירנה מאזין | צילום: באדיבות אירנה מאזין