במוצאי שבת ה-5 באוגוסט בשעה 23:45 פלוס 10 שניות בערך, עולם הספורט יציין רגע היסטורי. הרצים בגמר ל-100 מטרים באליפות העולם באתלטיקה בלונדון יחצו את קו הסיום, ועבור יוסאין בולט תהיה זו ריצת ה-100 האחרונה בקריירה. הוא עוד ימשיך להתחרות בלונדון ב-200 ובשליחים, אבל האתלט הגדול בכל הזמנים הפך לאגדה כששבר בפעם הראשונה את השיא העולמי ב-100 מטרים במאי 2008 וזה המרחק שהוא מזוהה אתו יותר.
בולט לא הרבה להתחרות בשנה האחרונה שלו כאתלט מקצוען. ב-10 ביוני הוא נפרד ממעריציו הג'מייקנים באצטדיון בקינגסטון ושם הוא רץ בזמן של 10.03 שניות כאשר זו התוצאה המהירה ביותר שלו השנה. לא צריך לדאוג ליכולת של בולט ואת זה כבר למדנו בעבר, אבל צריך לשים לב למתחרים שלו. לפני שנה דיברו רק על ג'סטין גטלין המפוקפק, אבל היום כבר צצו שמות חדשים כמו אנדרה דה גראס הקנדי, מדליסט הארד מריו 2016 שביום ראשון האחרון נהנה מרוח גבית מטורפת וגבוהה מהמותר בליגת היהלום בשטוקהולם, אבל תוצאה של 9.69 שניות כמו שהשיג היא מרשימה בכל תנאי מזג אוויר ובעיקר מאיימת. אז מי מתכוון לרשת את בולט ואולי אפילו לנצח אותו בלונדון 2017?
אנדרה דה גראס (קנדה)
הקנדי שהדהים באליפות העולם האחרונה נחשב לסוג של יוסאין בולט, רק בקטן. הוא בן 22, מתנשא לגובה של 1.76 בלבד, הוא יודע לרוץ נהדר גם ל-200 (שיאן קנדה עם 19.80 שנ'), ואפילו חברת "פומה" בנתה עליו כבר בסוף שנת 2015 והחתימה אותו על חוזה בסך 11.25 מיליון דולר. אחרי הכל, הפרזנטור הגדול ביותר של פומה בכל הזמנים הוא יוסאין בולט, ובקרוב זה יסתיים.
דה גראס תפס כותרות השבוע עם ריצת 100 בזמן של 9.69 שניות כשהרוח הגבית היתה במהירות של 4.8 מטרים לשנייה (הרבה מעבר לרוח חוקית שהיא עד 2 מטרים לשנייה). כמובן שזה לא נותן אינדיקציה לכך שדה גראס יכול לרוץ זמן כזה בתנאים חוקיים, אבל בקנדה מהמרים שהוא יגיע. כרגע, השאיפה של גראס היא לשפר את שיאו האישי (9.91) ולשבור את השיא הקנדי ההיסטורי (9.84) שבו מחזיקים במשותף דונובן ביילי וברוני סורין עוד משנות התשעים. מול המצלמות, בולט מנסה להראות שדה גראס, בן לאם טרינידדית ואב מברבדוס, הוא סוג של אח קטן עבורו. בפועל, דה גראס כבר הצהיר: "זו האליפות האחרונה של יוסאין, ואני אנסה לקלקל לו את החגיגה".
אקאני סימבינה (דרום אפריקה)
באירוע כמו גמר אולימפי ל-100 מטרים אנחנו כל כך מרוכזים בשלושת הראשונים, ולפעמים גם ברביעי שפספס את המדליה במאית השנייה או בשתיים. את הרץ החמישי די שוכחים, ובריו 2016 זה היה אקאני סימבינה, שמבחינת הדרום אפריקאים הולך ומתבשל בכל תחרות בינלאומית שהוא נמצא בה. הוא השתתף באליפות העולם הראשונה שלו בגיל 20 ובלונדון 2017 יהיה בן 24, אחרי תהליך מרשים של התקדמות ברבעון האחרון, שבה הוא הפך לספרינטר הדרום אפריקאי הגדול בכל הזמנים עם שיא לאומי של 9.89 שניות.
ב-2017 סימבינה התחיל "לתת בראש" לכמה מיריביו הגדולים, ובליגת היהלום בדוחא הוא ניצח את ג'סטין גטלין, אנדרה דה גראס ואסאפה פאוול. בדפי הסטטיסטיקה סימבינה הוא הרץ המרשים ביותר בינתיים ב-2017 עם 5 ריצות מתחת ל-10 שניות, ועוד ריצה אחת בזמן של 10:00 שניות. בחודשים האחרונים סימבינה צבר המון בטחון, ובאחד הראיונות שלו התייחס לסוגיית היורש של בולט ואמר: "הוא עומד לפרוש ואני מאמין שאני יכול לקחת את המקום שלו. זה משהו שאני בונה עליו, אני מאמין בעצמי ובכשרון שלי".
כריסטיאן קולמן (ארצות הברית)
בסוף השבוע הקרוב תתקיים אליפות ארצות הברית באתלטיקה שתקבע מי יהיו האתלטים האמריקאים באליפות העולם, וזה מה שיהפוך את ריצת ה-100 מטרים באליפות לכל כך מרתקת. כזכור, הספרינטר האמריקאי הבולט בשנה האולימפית היה ג'סטין גטלין, אבל השנה הוא נראה בינתיים פחות טוב למרות שהתחרה לא מעט. האמריקאי המהיר ביותר השנה, שלמעשה גם מחזיק בתוצאת השנה בעולם הוא כריסטיאן קולמן שקבע 9.82 שניות לפני שבועיים ביוג'ין.
קולמן בן ה-21 מתנשא לגובה של 1.75 מ' ודומה בממדיו לאנדרה דה גראס, אבל הוא מזנק הרבה יותר טוב ממנו (שיא אישי של 6.45 שנ' ב-60 לעומת 6.60 של הקנדי). הוא גם ירד השנה שלוש פעמים נוספות מ-10 שניות וזה מרשים. אבל צריך לזכור שהוא עדיין התחרה השנה במכללות (זכה בדאבל ב-100 ו-200) ואין לו את הבשלות ואת הניסיון הבינלאומי שיש לרבים מיריביו.
קמרון בורל (ארצות הברית)
אי אפשר להתעלם ממנו. קודם כל בגלל שהוא אחד הספרינטרים האמריקאים המהירים והמבטיחים היום, ובנוסף – הוא עשוי מהחומר שממנו עשויים אלופים. הוא הבן של לירוי בורל שהיה שיאן עולם ב-100 מטרים ושל מישל פין-בורל שהיתה מדליסטית זהב אולימפית עם השליחות האמריקאיות בברצלונה 92'.
פרט לעובדה שלירוי בורל היה שיאן עולם, הוא היה גם השיאן של מכללת יוסטון ב-100 מטרים מ-1989 ועד החודש. קמרון בורל הצליח לקצץ לו את השיא במאית השנייה, כשקבע 9.93 שניות באליפות המכללות. גם הוא חסר ניסיון בינלאומי, ויהיה מעניין לעקוב אחריו באליפות ארצות הברית.
סידני סיאמה (זמביה)
בחודש אפריל השנה צצו דיווחים על ילד פלא מזמביה שהדהים עם ריצת 100 בזמן של 9.88 שניות שנחשבה לתוצאת השנה בעולם. סידני סיאמה תפס בתחילת העונה את המשבצת של יורשו של בולט. גם תוצאה מטורפת, גם בחור חסון בן 19 שמצד אחד לא תפס תשומת לב ומצד שני כן החזיק ברזומה מדליית זהב מאולימפיאדת הנוער.
עם הזמן, הבנו בשבועות האחרונות שלפחות בינתיים לא מדובר במישהו שיסכן את בולט בלונדון – אולי את יריביו בעתיד. סיאמה לא רשם עוד הישגים מיוחדים השנה, וגם בהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית כבר הוציאו את ריצת ה-9.88 שלו שנקבעה בזמביה מהרשימה ותייגו אותה כתוצאה מפוקפקת. סיאמה מופיע ברשימה כי בכל זאת דיברו עליו לא מעט בתחילת העונה.
טרייבון ברומל (ארצות הברית)
בניגוד לשאר הספרינטרים שהוזכרו כאן, טרייבון ברומל עדיין לא התחרה השנה בגלל פציעה ואליפות ארצות הברית תהיה התחרות הראשונה שלו. ועדיין, כשג'סטין גטלין כבר בן 35, ברומ בהחלט נחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים להפוך לספרינטר האמריקאי הבכיר. הוא רק בן 21 ומאחוריו כבר מדליית ארד באליפות העולם הקודמת ושיא אישי של 9.85 שניות.