בקבוצת אופניים מקצוענית, או חובבנית עם אמביציות, יש שלל תפקידים. את הדירקטור ספורטיף (DS), כולנו מכירים (גם אם רק מעטים מבינים את עבודתו, ואת חשיבותה). כמובן, יש גם מכונאים, אנשי מנהלה, מחסנאים, אנשי יח"צ, ורצוי שיהיו כמה רוכבים, אם אפשר. על התזמורת הזו, מנצח מלמעלה המנהל הכללי, שלרוב גם מתפקד כ-DS במרוצים הגדולים והשווים.
הסאוניירים עונים להגדרה "הפריק של הדבר. ניב ליבנר | צילום: עדי פרץ
אבל נוסף לכל אלו, יש עוד זן מיוחד של אנשים. האמא והאבא של הרוכבים. קוראים להם soigner. פרוש המילה "סואנייר" בצרפתית (מבטאים su-a-ni) היא "פועל", שמשמעותו לדאוג ולטפל. הסואנייר, הוא הכולבוייניק של כל קבוצה. הוא אחראי לכל הדברים הפרקטים, הדרושים לרוכבים כמו תזונה לפני, במהלך ואחרי התחרויות, עיסויים, מריחת הרגליים בקרמים שונים ומשונים לפני התחרות, וניקיונן במהרה לאחריה.
בעיקר בקבוצות הקטנות, רוב הסואניירים הם אנשים מזן מיוחד. הסאוניירים, עונים לחלוטין להגדרה "פריק של הדבר". הסואניירים והמכונאים הם הראשונים להתעורר בכל בוקר, והאחרונים להכנס לחדר בערב, וכל זאת בשביל להיות קרובים כל כך לענף שהם כל כך אוהבים.
עם הנץ החמה, הם מתרוצצים סביב. קודם כל, מוודאים שבארוחת הבוקר יש את כל מה שדרוש לרוכבים. סואנייר טוב נמדד לרוב לפי גודל חבילת הנוטלה שהוא משיג. כמובן, שיידאגו למלאי בלתי נגמר של השמן זית והפרמזן האיטלקיים, גם בתחרויות בסין. לאחר מכן, הם דואגים לקרח, לציידניות, ללחמניות טריות מהמאפיה שיהיה לכל הצוות מה לאכול, וגם לרוכבים אחרי התחרות. בנוסף יכינו כמויות בלתי נתפסות של בקבוקי שתייה מכל המינים והסוגים, לפיזור בין קוביות הקרח. היצירתיים מבין הסואניירים, גם אופים במשאית הקבוצה עוגות שונות לתחרויות. מי שעוד לא ניסה עוגת אורז לא יכול להחשיב את חייו כשלמים. לאחר מכן, יעמיסו במהרה את המזוודות של שאר הקבוצה על המשאית, ויאללה. לדרך. אחד מצוות הסואניירים בדרך כלל יסע ישר למלוון שבו תלון הקבוצה בלילה הבא, וידאג לארגן את החדרים, ולפזר את המזוודות בהתאם.
עוד כתבות באופניים
מי הוא הדומסטיק ומה תפקידו בפלטון?
ראיון עם ניב ליבנר מ-2010
ביקור בטור דה פראנס | באתי, ראיתי, נדהמתי
לפני התחרות, הסאונייר יוודא שלאף אחד לא חסר אוכל ושתייה, וימרחו את הקרמים הסודיים שרק הם מסוגלים להשיג, הישר ממעמקי הלוע של הרי געש תת ימיים. קרם לחימום, קרם נגד גשם, קרם נגד שפשפות וקרם נגד עין הרע.
הסואנייר הוא הכולבוייניק של כל קבוצה והוא אחראי לכל הדברים הדרושים לרוכבים | צילום: Giuseppe Righi
במהלך התחרות, הסאוניירים ימצאו את הכבישים שאפילו מהנדסי הכבישים של הרשיות המקומיות לא מכירים, וינווטו בין נקודות שונות לאורך מסלול התחרות, לחכות לרוכבים עם הצידה הדרושה למרוצים של 200 ק"מ ויותר.
בסיום התחרות, יהיו אלה הסאוניירים שימצאו ראשונים את כל הרוכבים, ינקו אותם, יאכילו וישתו אותם. אם בטעות רוכב מהקבוצה ימצא את עצמו על הפודיום, לפני שבכלל יבחין יחליף לו הסואנייר את הבגדים מהמרוץ בבגדים חדשים נקיים ויצוגיים, וישלים את המראה עם כובע הקבוצה שיסודר בקפידה.
לאחר מכן, עם הגעת הקבוצה חזרה למלון מתחיל סבב העיסויים. אני אישית לא הייתי ממעריצי הז'אנר, אבל אני מוכרח להודות שזאת אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעביר את הזמן עד לארוחת הערב.
במהלך המסאז'ים, הסאוניירים תמיד יספרו לך בהערצה את אילו רגליים של איזה כוכבים גדולים הם כבר עיסו, ומכיוון שרוב הסואניירים הם כבר לא ילדים, הרשימה בדרך כלל ארוכה מספיק בשביל להעביר את שני העיסויים הראשונים. לאחר מכן, אחרי שכבר נפתחנו, הסאונייר ירגיש בדרך כלל חופשי לנסות להפגין את כישורי הפסיכולוגיה וניתוח המרוץ שלו, שלא בהכרח מחוברים למציאות. לאחר יום ארוך כזה, נשאר רק לטפל בכביסה של כל הרוכבים, טיפול בפצועים, חולים, או משופשפים, ואפשר ללכת ולטעון מצברים במשך 6 שעות, עד שיום העבודה הבא יחל.
מעבר לכך שהצרפתים, כמצופה, מפריזים באותיות, הם גם היחידים שחוקקו חוק, הדורש מכל סואנייר להיות פיזיוטרפיסט בהכשרתו. זאת כנראה אחת העבודות הכי קשות בענף האופניים, הכי פחות מתגמלות, אך בכל זאת רב הביקוש על ההיצע…
צילום דף הבית: Giuseppe Righi
ניב ליבנר | רוכב, מאמן, אלוף ישראל
training 4 success
