הסיפור הזה הוא על חדוות נעורים, אישיות קורנת, התפכחות כואבת, וטונות של כישרון לא מתוגמל. זה סיפורה של מליסה (מיסי) פרנקלין. ילדת הפלא בגובה 1.87 מ' עדיין רק בת 23, והיא עדיין שיאנית העולם ב-200 מ' גב. הנערה שהפכה לסמל לשמחת נעורים אמריקאית עם חיוך ענק ומזג תוסס, היא בעצם בת לשני הורים קנדים. מיסי נולדה בקליפורניה ועברה עם הוריה להתגורר בקולורדו בגיל צעיר.
עוד כתבות בנושא
למה בכירי השחיינים בעולם ממורמרים?
כיצד שחייה יכולה להיות גורם משנה חיים?
ראיון וידאו בלעדי עם מאמן נבחרת ישראל בשחייה
בגיל 16, פרנקלין כבר הספיקה לנסוע ולחזור מאליפות העולם בשחייה בשנחאי, עם 5 מדליות מהן 3 מוזהבות. בגיל 17, מיסי שהתאמנה בקבוצת שחייה מקומית בקולורדו אצל המאמן טוד שמיץ, הגיעה לבמה האולימפית. לא לפני שחגגה את היותה בורג מרכזי בנבחרת האמריקאית ללונדון 2012, בריקוד במסדרון המטוס שצולם כחלק מווידאו קליפ מקדים של נבחרת השחייה האמריקאית למשחקים, שזכה למיליוני צפיות עוד לפני הזינוק הראשון לבריכה בלונדון.
תוך שהיא מרקדת כל הדרך אל הפודיום, הפכה מיסי למלכה הבלתי מעורערת של הבריכה האולימפית בלונדון 2012 עם 5 מדליות, מהן 4 מוזהבות, שני שיאי עולם, שיא אולימפי אחד ושני שיאים אמריקאים במשחים ל-100 מ' ו-200 מ' גב, ובכל שלושת משחי השליחים האולימפיים לנשים.
באליפות העולם בברצלונה 2013, היא כבר הגדילה ל-6 מדליות זהב. היא המשיכה עם ניצחונות סדרתיים בתחרויות גביע העולם בשחייה, אבל משך כל התקופה הזאת התעקשה לא להשתכר דולר שחוק אחד. הסיבה – רצונה לשמור על "זכאות" לשחות בליגת המכללות. זכאות שאפשרית רק לספורטאים שמעולם לא השתכרו בענפי הספורט שלהם.
בסתיו 2013 פרנקלין החלה לשחות על מלגת ספורטאית במכללת ברקלי קליפורניה. ה"חובבנות" שרצונה להשתתף כשחיינית בליגת המכללות כפה עליה, עלתה לה ללא צל של ספק עשרות מיליוני דולרים. פרנקלין טענה שמעולם לא הצטערה על ההחלטה לא להיפרע כספית מהצלחתה, תוך שהיא מקבלת את גזרת ה-NCAA (ליגת המכללות) שאוסרת על ספורטאים להתפרנס, ומודה על תקופתה באוניברסיטת ברקלי.
המחשבה של פרנקלין הצעירה, שהתחילה ללמוד במכללה בגיל 18, כי זמנה בידה ופסגת קריירת השחייה עוד לפניה, התבדתה. למיסי היו עוד כמה שנתיים טובות במכללה, אבל פציעות בכתפיים האטו אותה, והציפה שלה על המים נראתה כנפגעת במהלך השנים.
בשנת 2015, לקראת המשחקים האולימפיים ריו 2016, הבינה מיסי שהיא חייבת להפסיק להיות שחיינית מכללות, אם ברצונה לשמר איזשהו סיכוי להתפרנס – ולו מעט – מכישרון השחייה הייחודי שלה. נותני החסות אמנם הגיעו (לא בסכומים שיכולים היו להגיע 4 שנים קודם לכן), אבל היכולת של מיסי בשיאה, כבר לא חזרה.
במבחנים האמריקאים לקראת ריו 2016, היא הצליחה להתברג רק במקום השני במשחי ה-200 מ' חופשי וה-200 מ' גב, ובשניהם נראתה כצל חיוור של עצמה. בריו היא אפילו לא היתה קרובה להעפיל לגמר. למזלה, היא שובצה לרביעיית שחייניות הבוקר ברביעיית השליחות האמריקאית ב-4 כפול 200 מ' חופשי, ורק העוצמה של חברותיה ששחו בגמר הערב, העניקה לה את המדליה היחידה שלה בריו – זהב בשליחים.
משם, הכל המשיך להתדרדר. זה שנים שמיסי אינה קרובה לתוצאות העבר שלה. היא ניסתה לשקם את הקריירה ב-2018 עם מעבר להתאמן באוניברסיטת ג'ורג'יה, אבל אחרי פציעות, סבב תחרויות אירופאי בקיץ האחרון השאיר אותה מתוסכלת ובוכייה. הקסם במים אבד.
לפני כשלושה חודשים, הכריזה פרנקלין על אירוסיה לשחיין העבר מאוניברסיטת טקסס הייז ג'ונסון. אתמול, נערת הזהב של עולם השחייה בשנים 2011-2013 הכריזה על פרישתה משחייה תחרותית. במכתב ארוך שהובא באתר ESPNW, פירטה מיסי את הסיבה העיקרית לפרישה – פציעות חוזרות ונשנות במסובבי הכף ובגיד השריר הדו-ראשי שפשוט לא אפשרו לה להתאמן ולחזור לעצמה. היא גילתה במכתב גם שעברה תקופות של דיכאון, חרדה ונדודי שינה.
כמה אירוני שבדיוק ביום בו הכריזה פרנקלין על פרישתה, התכנסו עשרות מבכירי השחייניות והשחיינים בעולם לסדרת ישיבות עם סוכנים ועורכי דין, באותה לונדון שבה מיסי החובבנית הפכה ליקירת עולם השחייה, ודנו ברצינות ולעומק בהתארגנות שחיינים לטובת הפיכת ענף השחייה למקצועני ומניב גם עבור השחיינים עצמם. מתוך מטרה מוצהרת, שכמו בענפי הכדורגל והכדורסל הספורטאים יהיו הראשונים להרוויח מיכולתם וכישרונם, והרווחים לא יישארו רק בכיסי האיגודים הבינלאומיים והעסקנים שבוחשים בהם. פרישתה של מיסי פרנקלין, שאיבדה עשרות מיליוני דולרים של הכנסות עקב חובבנות כפויה, ודאי הדהדה היטב היום בלונדון, אצל בכירי שחייניות ושחייני העולם.