בשנים האחרונות, למרבה הצער, היינו עדים למספר מקרי מוות של רצים במהלך ריצות מרתון. זה קרה כאן בארץ, וקורה כמעט בכל מקום בעולם, ועדיין מדובר על מקרים נדירים מאוד שלא מצביעים על קשר ישיר בין ריצת מרתון לבין מוות. לעומת זאת, מחקר חדש שהתפרסם בארצות הברית מצא אחוז גבוה משמעותית של מקרי מוות בעיקר מאירועי לב כתוצאה ממרתונים – רק שזה לא קשור לרצים עצמם.
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין פעילות גופנית לדום לב?
מחקר חדש: שעת ריצה מוסיפה 7 שעות לחיים
למי יש סיכוי לחיות יותר? מתאמני סוף שבוע או מתאמנים יומיים?
מסתבר שהסיכון הגדול יותר הוא של אנשים מבוגרים הגרים בערים שבהם מתקיימים מרתונים, ובגלל שהעיר שלהם סגורה לתנועה, נוצרת בעיה גדולה מאוד בנגישות שלהם לקבל טיפול רפואי מיידי במידת הצורך. וכך, קרו מקרים שבהם אנשים שנזקקו לפינוי מיידי לבית חולים, קיבלו טיפול ראשוני או הגיעו לבית החולים בזמן מאוחר לעומת יום רגיל.
המחקר שהתפרסם במגזין הרפואי של ניו אינגלנד בדק את 11 הערים שבהן מתקיימים המרתונים הגדולים ביותר בארצות הברית בין השנים 2002 ל-2012. החוקרים אספו נתונים של אנשים שהיו זקוקים לאשפוז ביום המרתון בכל אחת מהערים. הם הישוו את הנתונים לאותו יום בשבוע חמישה שבועות לפני המרתון וחמישה שבועות אחריו. במקביל, הם בדקו מה היה אחוז התמותה של האנשים שאושפזו כתוצאה מהתקף לב או דום לב, במשך 30 הימים שאחרי כל אחד מפרקי הזמן שצויינו.
לפי הממצאים, לאנשים שאושפזו בימי המרתון מהסיבות שצוינו כאן, הסיכוי למות בתוך 30 ימים היה 28.2 אחוז, וזה לעומת סיכוי של 24.7 אחוז לאנשים שאושפזו בימים אחרים. האנשים שנבדקו היו זהים ברמת הגיל, הגזע, המין והמחלות הכרוניות. וחשוב לציין כמובן שאף אחד מהאנשים לא השתתף במרתון.
הגורם המכריע לשינוי בתוצאות היה הזמן שלקח להבהיל את האנשים לבתי החולים. בימי המרתון זמן ההגעה הממוצע של האמבולנסים היה איטי ב-4 דקות וחצי בגלל סגירות הכבישים. המקרים החמורים יותר אירעו כשהאנשים נסעו בעצמם לבתי החולים וכך התעכבו הרבה יותר. ד"ר אנופאם ג'נה מצוות המחקר באוניברסיטת הרווארד התייחס לתוצאות ואמר: "מרתונים ומרוצים אחרים הם אירועים מאוד חשובים בערים הגדולות. עם זאת, המארגנים צריכים לקחת בחשבון את האפשרויות שבזמן הזה אנשים זקוקים לטיפולים מצילי חיים וצריך לחשוב גם על המצבים האלה כשמתכננים את המרוץ".
נתון שאי אפשר להתווכח איתו, הוא שבמקרה של התקף לב או דום לב כל דקה יכולה להיות קריטית. לפי מה שהרופאים מסבירים במחקר, חולה שמקבל טיפול ראשוני על ידי פראמדיקים מגדיל את סיכוייו לצאת בשלום בדיוק כמו שכל דקה שמגיעים לבית החולים מוקדם יותר – מגדילה את הסיכוי לצאת מהאירוע הללבי ללא פגע. וכאן כמובן מגיעה הטענה של החוקרים, שבסך הכל מבקשים לא לעכב את הגעתם של המטופלים ביום המרתון, כי זה לגמרי משהו שיכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות.