במחקר שפורסם לאחרונה ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", ד"ר סנג'אי שארמה ועמיתיו מאוניברסיטת לונדון מספקים את הסקירה המקיפה ביותר עד היום על כלי הסקירה הלבבית לספורטאים תחרותיים צעירים – במקרה זה ספציפית לכדורגלני עילית מתבגרים בריטים.
במחקר השתמשו בנתונים של יותר מ-11 אלף כדורגלנים צעירים בבריטניה | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין פעילות גופנית לדום לב?
מה מקומה של הפעילות הגופנית בבריאות הנפש?
מחקר: כושר טוב לבריאות כמו הפסקת עישון
אנחנו יודעים מזה זמן רב על הסיכון הקטן למוות לבבי פתאומי (sudden cardiac death – SCD) בקרב ספורטאים צעירים תחרותיים, אך מעט מאוד נתונים נאספו כדי לבחון היטב את הערך של בדיקות סקירה לבביות בספורטאים אלו.
המחקר
במהלך תקופה של 20 שנים בין 1996 ל-2016, התאחדות הכדורגל האנגלית השתמשה בשילוב של שאלון רפואי, בדיקה גופנית, אק"ג (ECG) ואקוקרדיוגרפיה כדי להעריך את בריאות הלב של כל 11,168 שחקני הכדורגל הפוטנציאליים, בגילאי 15-17 שהצטרפו להתאחדות. מאחר שהאק"ג והאקוקרדיוגרפיה נכללו, אנו יכולים לאפיין את בדיקות הסקירה כמקיפות או "אגרסיביות". לאחר מכן נאסף מידע על כל אחד משחקנים אלה שמת מאוחר יותר, עם דגש מיוחד על מקרי מוות עקב מצבים הקשורים ללב. החוקרים יכלו אז לחזור לבדיקות הקרדיולוגיות הראשוניות של ספורטאים אלה כדי לבדוק אילו לקחים ניתן ללמוד.
הממצאים
החוקרים מדווחים כי עם סקירת הלב הראשונית (עם שאלון רפואי, בדיקה גופנית, אק"ג ואקוקרדיוגרפיה):
- עלות הסקירה הלבבית הראשונית הייתה 342 דולר לספורטאי.
- 42 ספורטאים (0.38%) נמצאו כבעלי מחלות לב שעלולות לגרום למוות לבבי פתאומי (SCD). בין 42 ספורטאים אלה, כל אלה עם סוגי קרדיומיופתיה או תסמונת Q-T ארוך קיבלו המלצה לא להשתתף בספורט.
- 225 ספורטאים נוספים (2%) נמצאו כבעלי מחלות לב אחרות שאינן מסכנות חיים, כגון בעיות שסתומים או מחלות לב מולדות. במקרים רבים, הספורטאים קיבלו טיפול רפואי או כירורגי שאפשר להם לחזור למשחק.
- סך של 830 ספורטאים (7%) נדרשו לעבור בדיקות נוספות כדי לברר את כל הבעיות הלבביות הפוטנציאליות שזוהו על ידי הליך הסקירה הראשוני.
- לאחר הערכה מלאה, 544 ספורטאים (5%) נדרשו למעקב ארוך טווח לבעיות לב שאינן מסכנות חיים.
במהלך תקופת מעקב של 118,531 שנות אדם, היו 23 מקרי מוות מכל סיבה, כולל 8 מקרים מסיבות לבביות. לכן השכיחות של SCD בקבוצה זו של ספורטאים היא 1 לכל 14,794, ערך גבוה יותר ממה שדווח בעבר לרוב הספורטאים הצעירים התחרותיים, וערך דומה לשיעור המדווח עבור שחקני כדורסל ב-NCAA. בדו"ח זה, כל 8 מקרי המוות הלבבי היו פתאומיים והתרחשו במהלך אימון. מבין 8 הקורבנות:
- מקרי המוות התרחשו בכל זמן בין 0.1 ל-13.2 שנים לאחר סקירת הלב הראשונית.
- 7 מקרי מוות (88%) נגרמו על ידי קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM), הידועה כקשורה ל- SCD.
- 5 מתוך 7 מקרי מוות אלו עקב HCM התרחשו בספורטאים עם בדיקת סקירה נורמלית לחלוטין.
- 2 מתוך 7 מקרי מוות אלו עקב HCM התרחשו בספורטאים בהם HCM אובחן בסקירה הראשונית, אך בחרו להמשיך ולהשתתף בספורט והתאמנו בניגוד להמלצה הרפואית.
הלקחים שלי
מחקר זה חשוב משום שהוא מספק מבט מ"העולם האמיתי" על השימוש בסקירה לבבית לספורטאים צעירים תחרותיים.
כאן אנו רואים כי גישה "אגרסיבית" לבדיקת הלב הכוללת שאלון בריאותי, בדיקה גופנית, א.ק.ג. ואקוקרדיוגרפיה יעילה בזיהוי ספורטאים בסיכון ל-SCD, כמו גם אלו הדורשים הערכה וטיפול כלשהם לצורות לא מסוכנות של מחלות לב. בהקשר זה ממצאי המחקר אינם מפתיעים.
אז מה לומדים מכל הנתונים? | צילום: pixabay
בסביבות שבהן ניתן היה לבצע מעקב מקיף וארוך טווח, הערכת מחקר זה לסיכון ל-SCD בקרב הספורטאים הנסקרים כנראה מדויקת מאוד. יתר על כן, הערכת שכיחות ה-SCD של 1 לכל 15,000 קצת גבוהה יותר ממה שחשבו בעבר. עם זאת, אין ספק כי היארעות ה-SCD תשתנה בין קבוצות שונות של ספורטאים, יכולות וענפי בספורט.
עם זאת, המחקר מעלה חששות מסוימים לגבי יעילותן של תכניות סקירה "אגרסיביות" לבדיקות לבביות. ראשית, לא ברור מדוע 2 ספורטאים שאובחנו עם HCM הורשו להמשיך להשתתף כנגד הייעוץ הרפואי, ובאמת עצוב מאחר שספורטאים אלה מתו מאוחר יותר. אבל יותר מדאיג הוא הממצא כי 5 ספורטאים אחרים מתו בגלל HCM שלא זוהה במהלך בדיקות הסקירה הלבביות. סקירה של הא.ק.ג. של ספורטאים אלה אישרה למעשה כי הם היו נורמליים. אולי יש לנו אמונה מופרזת ביכולת של א.ק.ג. ואלקטרוקרדיוגרפיה לזהות HCM ומצבים אחרים שעלולים לסכן חיים. ממצאים אלה מעלים את האפשרות שתוצאות שליליות ראשוניות של בדיקות סקירה לא יכולות לספק ביטחון מלא שהספורטאים אינם בסיכון ל-SCD ומעלות את השאלה לגבי הצורך בבדיקה תקופתית חוזרת של הלב בשנים שלאחר סקירה שלילית ראשונית.
אני חושב שיהיו לא מעט כותרות בעיתונות על מחקר זה ורוב הדיווחים יתמקדו בספורטאים שמתו לאחר בדיקת סקר נורמלית ללב. עם זאת יהיה עלינו לזכור את הצדדים בחיוביים של סקירה לבבית – כלומר, הספורטאים הרבים האחרים שגילו שיש להם מגוון של בעיות לב שניתן לטפל בהן בהצלחה ולאפשר להם לחזור למשחק.
