הנה עוד סיבה מצוינת להתחיל להתאמן, במיוחד אם אתם גברים שמתכננים להביא ילדים לעולם במוקדם או במאוחר. לפי מחקר חדש שבינתיים נבדק רק על עכברים, פעילות גופנית עשויה לגרום לשינויים במוח ובזרע של הזכרים, בצורה כזו שתשפיע גם על הצאצאים שלהם.

בכל יום אפשר ללמוד משהו חדש על המוח שלנו, וזו דוגמה טובה | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
מחקר חדש: כך פעילות גופנית שומרת עלינו צעירים יותר 
מחקר: ילדים שיבצעו פעילות גופנית בבוקר יהיו מאושרים יותר 
שעת ריצה מוסיפה עוד 7 שעות לחיים 

פעילות גופנית תורמת למוח

עוד נתון מעניין שפורסם בתוצאות המחקר, הוא שזכרים מעבירים את השינויים שחלו במוחם לצאצאים, גם אם הם לא התחילו להתאמן מילדות אלא בגיל מאוחר יותר. מחקרים רבים שבוצעו עד היום מצאו שפעילות גופנית תורמת למוח, גם במקרים של עכברים וגם במקרים של בני אדם. ידוע בין השאר שפעילות גופנית גורמת לתקשורת טובה יותר בין הנוירונים באזור ההיפוקמפוס במוח שאחראי על הזיכרון והלמידה. תקשורת טובה יותר בין הנוירונים גורמת בדרך כלל לחשיבה חזקה יותר.

בנוסף מחקרים הוכיחו שלפעילת גופנית יש גם השפעה על שינויים בתפקוד הגנים. המחקר החדש מתייחס להופעה של אותם שינויים אצל הצאצאים של הזכרים שהחלו לעסוק בפעילות גופנית. במלים אחרות הוא בא לבדקו האם פעילות גופנית יכולה לגרום לנו להביא לעולם ילדים חכמים יותר?   

עוד משהו שרצו לבדוק במחקר הזה הוא האם זה גם יהיה תקף אצל זכרים שיתרמו זרע? כדי לבדוק את כל זה, מדענים מהמכון הגרמני לחקר מחלות מערכת העצבים ביצעו ניסוי בקבוצה גדולה של עכברים זכרים שהיו זהים מבחינה גנטית. מכיוון שהעכברים היו באותה "נקודת פתיחה" בתחילת הניסוי, כל שינוי שהם עברו מתחילתו היה שינוי בסגנון החיים שלהם.

העכברים גודלו באורח חיים ישבני שאינו מצריך שום פעילות פיזית. כשהעכברים התבגרו, חצי מהם הועברו לכלובים שבהם היו מתקנים שיאפשרו פעילות גופנית. אחרי שאותם עכברים גרו בכלובים ה"פעילים" במשך שבועות, החוקרים בדקו את המוחות שלהם וגילו שהם פיתחו תקשורת טובה ביותר בין הנוירונים במוח לעומת העכברים שהמשיכו באורח החיים הישבני. בנוסף, העכברים הפעילים השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים קוגנטיביים.

אחרי שאותם עכברים פעילים הזדווגו עם נקבות שלא היו פעילות, נמצא שלגורים שנולדו להם היו מלכתחילה מוחות עם תקשורת טובה בין הנוירונים במוח, כמו שהיה לזכרים שהם האבות שלהם רק אחרי שהם התחילו להיות פעילים פיזית. נמצא גם שהיה הבדל משמעותי בין התקשורת בנוירונים במוח של הגורים לזכרים הפעילים לעומת הגורים לזכרים הלא פעילים.

התשובה ברורה, רק פעילות גופנית | צילום: pixabay

נמצא שהגורים היו יותר מהירים וגם למדו יותר מהר לעומת גורים ששני הוריהם לא היו אקטיביים, כל זה למרות שאותם גורים להורים אקטיביים עדיין לא היו אקטיביים בעצמם.

בסופו של דבר בדקו המדענים את תהליך יצירת הזרע אצל העכברים הזכרים, כי בסופו של דבר על מנת שיש שינוי במוח של הצאצא, הזרע של הזכר שמביא אותו צריך להשתנות. בעבר מדענים מצאו שינוי בשתי מולקולות זעירות במוח של עכברים בשעה שהם ביצעו פעילות גופנית. וכעת, שתי המולקולות האלו נמצאו גם בזרע שהוציאו מהעכברים הפעילים.

דווקא במקרה הזה, לא נמצאו רמות גבוהות של המולקולות האלו אצל הגורים של הזכרים. מסתבר שהם מופיעים רק כשמבצעים פעילות גופנית, ונעלמים כשאורח החיים איננו אקטיבי. פרופסור אנדרה פישר שניהל את המחקר הזה הסביר שהמחקר מראה שכשדור אחד מבצע פעילות גופנית זה יכול להשפיע הדור הבא. מצד שני, השינויים במוח לא יישארו לנצח אם הדור הבא לא ימשיך לבצע פעילות גופנית. כמובן שהמחקר הזה בוצע על עכברים ולא על בני אדם ולכן אי אפשר להסיק ממנו שאלה הם אכן התוצאות.

המטרה הבאה של החוקרים הגרמנים היא להמשיך ולבדוק את הנתונים האלו על בני אדם. "המסקנה שלי", מסכם פרופסור פישר, "היא שפעילות גופנית היא משמעותית יותר מאשר גירויים מנטליים כדי לשנות דברים במוח ובגנטיקה. ואולי אפילו להשפיע על הכישרונות של אחד הצאצאים".