במחקר הגדול מסוגו שהתפרסם לאחרונה ובדק את הקשר שבין פעילות גופנית לבריאות הנפש בקרב 1.2 מיליון אמריקאים ואשר גרם ללא מעט רעש, יש תוצאות שחשוב להכיר ולדעת. שורת המחץ היתה ברורה בקרב נבדקים אלו שהתאמנו בארה"ב בין השנים 2011-2015, נמצא שהיו בעלי בריאות נפש טובה יותר בכ-40% בהשוואה לאנשים שלא התאמנו. וזאת גם לאחר תיקון לאוסף של משתנים כולל BMI, בריאות פיזית וסוציו-דמוגרפיה. אז איך זה קרה?
עוד כתבות בנושא
מדוע קשה להתמיד בריצה או בפעילות ספורטיבית?
מה אתם יודעים על הקשר בין ספורט לדיכאון?
מחקר חדש: יותר כושר אירובי, פחות מחלות לב
אנשים אלו ביצעו מגוון רחב של פעילויות, דבר שנתן הזדמנות ייחודית לעמוד על הקשר הזה – האם סוג הפעילות הגופנית משנה? כמה זמן האנשים התאמנו? ושאלות רבות נוספות מסוג זה שבכדי לענות עליהן זקוקים למדגם גדול. הבדלים אלה נראים חשובים. לדוגמה, אנשים אשר תרגלו במשך כ-45 דקות ביום נראו כבעלי בריאות נפשית טובה יותר מאשר אנשים אשר התאמנו במשך פחות מ-30 דקות או יותר מ-60. האם יש כמות פעילות אופטימלית בהיבטים של בריאות הנפש? דבר דומה נמצא לגבי מספר האימונים בשבוע. אנשים שהתאמנו 3-5 פעמים בשבוע נראו כבעלי בריאות נפשית טובה יותר מאשר אנשים שהיו מחוץ לאזור זה. סוג הפעילות הגופנית שהאנשים ביצעו נראה חשוב גם הוא. אנשים שביצעו ספורט קבוצתי או רכבו על אופניים היו בעלי בריאות נפשית טובה בהרבה מאשר ענפי ספורט אחרים. אבל אפילו הליכה או מטלות בית היו טובות יותר מחוסר פעילות.
ממצאים אלה מרגשים מאוד ומעניין לראות את העולם כולו מדבר בגלוי ובאופטימיות על בריאות הנפש, וכיצד ניתן לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר. יחד עם זאת, יש נקודות במחקר שדורשות תשומת לב.
1. מה הכוונה כשאומרים "בריאות נפשית טובה יותר" ? אין שום דרך בה רופאים אמיתיים יכולים לבדוק ולהעריך 1.2 מיליון אנשים כדי לתת לנו מדד מדויק של בריאות הנפש בקרב אותם אנשים. במחקר זה, אנשים נשאלו רק לגבי ההרגשות שלהם.
למרות ששיטה זו אינה מושלמת, לרוב האנשים יש הבנה סבירה של הרגשות שלהם, ודיווחים עצמיים של מטופלים הסובלים מדיכאון או חרדה מתואמים באופן הדוק עם הערכות על ידי קלינאים, אבל ניתן להיות מדויקים יותר בעתיד.
2. מנתונים אלה לא באמת ניתן לדעת כי פעילות גופנית משפרת ממש את הבריאות הנפשית. כל מה שאנחנו לומדים הוא כי אנשים שהתאמנו היו בעלי בריאות נפשית טובה יותר. החוקרים היו מאוד ברורים לגבי זה.
יש סיבות רבות לחשוב שהקשר עובד בשני הכיוונים, אבל יש גם מחקרים רבים אשר מראים כי פעילות גופנית משפרת ממש את הבריאות הנפשית, במיוחד דיכאון. הקבוצה של מדהוקר טריוודי הראתה שאנשים שמתאמנים ונוטלים תרופות נוגדות דיכאון נמצאים במצב טוב יותר מאנשים שנטלו רק את התרופות.
אז למה אנחנו כל כך מתרגשים מממצאים אלה? סיבה אחת היא שההשפעות האלה יכולות להיות ממש גדולות. ההבדל בבריאות הנפש בין מי שביצעו פעילות גופנית לבין מי שלא, היה הרבה הרבה גדול יותר מאשר דברים כמו השמנת יתר לעומת בריאות, או עושר (מעל 50,000 דולר לשנה) לעומת עוני (מתחת ל-15,000 דולר לשנה).
היתרונות עשויים להיות גם נגישים למדי, שימו לב כי אפילו הליכה סדירה במשך 30-60 דקות עשויה לעזור. ההבדלים נמצאו ללא קשר לגיל, גזע, מין, הכנסה, רמת השכלה; דיכאון או ללא דיכאון.
אין עדות לקשר סיבה-מסובב.
כלומר, לא בטוח שפעילות גופנית מובילה לבריאות נפשית. יתכן שבריאות נפשית איתנה מובילה לביצוע יותר ספורט.
הדיכאוניים פאסיביים יותר, ונמנעים מספורט.
תומר ,
צרף , בבקשה , קישור למאמר או אינפורמציה אחרת כדי למצוא אותו .
תודה .
הי אייל – המחקר: https://www.thelancet.com/journals/lanpsy/article/PIIS2215-0366(18)30227-X/fulltext
לוקה, כמו כל מחקר תצפיתי המחקר לא מכיח קשר סיבה-תוצאה. ולכן גם ההדגשה של החוקרים:
יש סיבות רבות לחשוב שהקשר עובד בשני הכיוונים, אבל יש גם מחקרים רבים אשר מראים כי פעילות גופנית משפרת ממש את הבריאות הנפשית, במיוחד דיכאון. הקבוצה של מדהוקר טריוודי הראתה שאנשים שמתאמנים ונוטלים תרופות נוגדות דיכאון נמצאים במצב טוב יותר מאנשים שנטלו רק את התרופות.
אייל – המחקר:
https://www.thelancet.com/journals/lanpsy/article/PIIS2215-0366(18)30227-X/fulltext
אייל, משהו כאן מונע מהתשובה עם ה-URL לעלות. חפש בגוגל את:
Association between physical exercise and mental health in 1·2 million individuals in the USA between 2011 and 2015: a cross-sectional study