אחת היומרות הגדולות ביותר בכל עולם הרפואה, הפיזיותרפיה והשיקום בכלל היא הרצון לזהות פציעה ולנבא פגיעה במערכות הגוף שלנו – עוד לפני שהיא נוצרה, כמו גם לאבחן אותה ממש בשלביה הראשוניים, כדי שהיכולת לתקן ולפתור את אותה בעיה ופציעה תהיה מהירה ופשוטה וככזו היא תאפשר חזרה לשגרת החיים בצורה המהירה, הקלה והבטוחה ביותר.
לכתבות נוספות בנושא:
הבוהן נפוחה אחרי הריצה? אולי אתם סובלים מתסמונת גאוט
כאבי מפשעה אצל רצים: גורמים, טיפול ומניעה
לא על הרגליים לבדן: הכל על כאבי כתפיים אצל רצים
במיוחד חשובה ורצויה יכולת ניבוי, זיהוי ואבחון פציעה אצל אלו העוסקים בספורט, תחרותי ועממי גם יחד, ובגלל שאחת מהפעילויות השכיחות והנפוצות ביותר בקרב מגוון גדול של אוכלוסיות יעד היא הריצה – הרצון הזה מקבל חשיבות רבה אף יותר.
צילום: shutterstock
זיהוי ואבחון פציעות ריצה
בשביל שבכלל נתקדם לכיוון היומרה שצוינה קודם – זיהוי מקדים של פוטנציאל פציעה – אנחנו חייבים איזשהו כלי או כלים שינסו לתת מידע אודות מדדי הפעילות (עצימות, נפח, תדירות וכדומה) ואודות יכולות של אותו מתאמן (טכניקת ביצוע, מדדי גוף כאלה ואחרים, אופי, עייפות ועוד).
בעולם הריצה כיום, לרבים מאיתנו יש כלי כזה, אשר לא תמיד אנחנו מתייחסים אליו בחשיבות המספקת וזה שעון הדופק שלנו. רק השם של השעון ("שעון דופק") מצמצם מאוד את פוטנציאל המידע שגולם בו, ולכן השם "שעון חכם" שמשתמשים בו לא מעט – מתאים יותר בהקשר הנוכחי שלנו כאן.
בשעוני הדופק ושעוני הריצה שרבים ורבות מאיתנו משתמשים בהם ביומיום ובעיקר בריצות שלנו, ישנו מכשיר GPS, אשר דוגם נתונים ואינפורמציה חשובה בהקשר לרמות ביצוע בריצה, מכניקת הריצה שלנו, גורמים שונים שמשפיעים באופן ישיר ועקיף על הריצה שלנו ועוד.
צילום: shutterstock
עקב כך, מחקרים השופכים אור על מידע מסוג זה, יכולים לתת לכלי השכיח הזה (שקיים וממוקם אצל המונים מאתנו על שורש כף ידינו באופן קבוע, 24 שעות ביממה לעיתים) להוות זרקור חשוב מאוד בהבנה שלנו את יכולות הריצה והתנועה שלנו, ומכאן גם לשרת ככלי מנטר פציעות פוטנציאליות בעת הריצה, ואולי גם למנוע אותן בעתיד.
מחקר השעונים החדש
במחקר שבוצע על ידי ניל וקבוצתו השנה (Neal et al., 2024), נבדק האם המידע שנאסף ונאגר דרך השעונים החכמים יכול לתת הסבר לרמות סיכון גבוהות יותר בפציעות ריצה שונות, מלבד פציעות ספציפיות במפרקי הברכיים.
המחקר שבוצע היה מרחק אורכי, כשהאוכלוסייה הנבדקת הייתה של 86 רצים בריאים לא תחרותיים.
בתחילת המחקר נדגמו נתוני בסיס של כל הרצים שהשתתפו במחקר זה: נתונים על אנתרופומטריה של הרצים, נתונים ביומכניים שונים עליהם, נתונים מטבוליים ומידע על עומסי האימון האינדיווידואליים של כל הרצים אשר השתתפו במחקר זה.
תוצאות המחקר הראו שעומס ריצה חריג וגבוה, אשר נמדד באמצעות מידע שנלקח מ"שעוני הדופק" ("השעונים החכמים") של 86 הרצים, שהשתתפו במחקר זה, נקשר באופן ישיר לפציעה הקשורה לריצה עצמה.
צילום: Shutterstock
מסקנות
מסקנות החוקרים בעקבות מידע זה היו שעליות קיצוניות ולא מבוקרות במדדי הריצה אשר ניתן לכמת (כמו נפח או מרחק ריצה, מהירות או עצימות ריצה, אינטרוול ריצה לא הגיוני בעצימותו וכדומה), ולמדוד באמצעים מדויקים כמו "שעוני דופק" ("שעונים חכמים") או כל אמצעי דומה אשר מספק אינפורמציה מדויקת וממוספרת בזמן אמת, יכולים להיות קשורים בצורה חזקה ולהוות גורם תורם משמעותי בהיווצרות פציעות ריצה.
הערות הכותב על המחקר
המחקר הזה שם סימן קריאה ושופך אור על שני דברים חשובים שלדעתי כדי לחשוב עליהם הלאה:
1. הקשר בין מדדי הפעילות הגופנית שלנו, בכלל ומדדי הריצה בפרט לבין פוטנציאל פציעות מוכר כבר מהרבה מחקרים, ומעבר לכל פרמטר שיכול להיחשב כמעיד אותנו לפציעות (תזונה, שינה, מצב רוח, גנטיקה ועוד) הפרמטר של העמסה מדורגת ובניית תוכנית אימונים מותאמת ליכולות ומטרות שלנו עם עלייה הגיונית בעצימות ונפח שלה היא קריטית כדי להוביל לשיפור ביצועים, לצד צמצום פוטנציאל פציעה למינימום האפשרי.
2. השימוש בטכנולוגיות עדיין בחיתוליו ואם כל ההתפתחויות בנושאים אלו שמתרחשת בשנים האחרונות בצעדי ענק, מי יודע איך התחום הזה ישפיע על חיינו ועל חיינו הספורטיביים בעוד כמה שנים. כעת כדאי לנו להכיר כל פריט טכנולוגי שיכול לסייע, לדייק ולאפשר לנו להשתפר ביכולותינו הגופניות ובריצה בפרט – ולכן אותו "שעון דופק", אשר באמת עם חלוף השנים הפך להיות "שעון חכם" עם מגוון אפשריות וכלים הקיימים בתוכו – יכול להוות לנו יופי של כלי ניטור ובקרה על הריצה שלנו, ולסייע לנו גם במניעת והפחתת הסכנה לפציעה תוך שמירה על הריצה המתאימה והטובה ביותר ליכולות הקיימות שלנו תוך התחשבות בגורמים כמו מסלול הריצה שלנו, מזג האוויר, ניטור כלל הפעילות הגופנית השבועית שלנו, ולא רק הריצה עצמה ועוד.
כך אנחנו למעשה מייצרים תבנית ויכולת ריצה מותאמת יותר, בטוחה יותר ובכך גם עם פוטנציאל פציעה קטן ונמוך יותר.
הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
