ג'יני רייס היא תופעה בעולם הריצה. האמריקאית בת ה-76 ממוצא קוריאני מחזיקה בשיאי עולם לוותיקים במגוון מרחקים – מ-1,500 מטר ועד מרתון, וממש לא נראית כמי שמתכוונת לעצור. כעת, מחקר חדש סביב יכולותיה הגופניות מציג נתונים מדהימים ויוצאי דופן לגביה.
לכתבות נוספות בנושא:
משתבח עם השנים: בגיל 70 – שיא אדיר במרתון לאודי בן יעקב
הוותיקים מככבים: תוצאות נהדרות לרוברטו שטראוס וחיים זרגרי במרתון סביליה
המהיר, היפה, החווייתי והמיותר: הכירו את סדרת המרתונים הקפריסאית
במחקר שהתפרסם ב-18 בפברואר 2025 ב-Journal of Applied Physiology וב-US National Library of Medicine, חקר המדען בָּאס ואן הורן (Bas Van Hooran), מומחה למדעי הספורט, את הפרופיל האתלטי של רייס. הבדיקות בוצעו שישה ימים בלבד לאחר הופעתה המדהימה של רייס במרתון לונדון 2024, שם קבעה שיא עולם חדש של 3:33:27 שעות.
נתונים של גיל 20
הנתון הבולט ביותר שנמצא במחקר הוא צריכת החמצן המרבית שלה, ה-VO2 Max. מקובל כי צריכת החמצן המרבית היא המדד המדויק ביותר לחיזוי הסבולת האירובית, והוא מייצג את שיעור ספיגת החמצן המרבי של גוף האדם במהלך אימון גופני. אצל רייס, נתון זה הראה לפי המחקר ערך של 47.9. מדובר בערך חסר תקדים לנשים מעל גיל 70, ובאופן מדהים – נתון שמציב אותה בקרב 10 האחוזים העליונים של כל הנשים בגילאי 29-20 (!), על פי סקרים אמריקאיים רשמיים מהשנים האחרונות.
We have done several case studies on world-class male master athletes. But what about the females?
With @MicZanini we assessed Jeannie Rice in the lab following her marathon world record in London (3h33’ at 76 yrs old)
Short thread below
Full-text: https://t.co/Lsm4xWtBQs pic.twitter.com/a2LKImpy3W
— Bas Van Hooren (@BasVanHooren) February 21, 2025
בנוסף, נמצא כי קצב הלב המרבי של רייס (HR Max) הגיע ל-180 פעימות לדקה, מה שמעיד על סיבולת לב-ריאה יוצאת מן הכלל. כמו כן, החוקרים ציינו כי היכולת שלה לנצל את צריכת החמצן המרבית בזמן ריצה מזכירה את זו של רצים עולמיים צעירים ממנה בעשרות שנים.
כל היתרונות, חוץ מיעילות ריצה
לצד הנתונים המרשימים, המחקר מצא כי יעילות הריצה (Running Economy) של רייס היא יחסית פושרת עבור רצה ברמה עולמית. המשמעות היא שייתכן כי הצלחתה נובעת בעיקר מה-VO2 Max הגבוה שלה, ולא מיכולת טכנית יוצאת דופן מבחינת חיסכון באנרגיה בזמן הריצה.
בהתבסס על נתוני המחקר, ואן הורן מציין כי "הפערים בין גברים לנשים במרתון בגילאים מבוגרים עשויים להיות מוסברים בעיקר על ידי הבדלים ביעילות הריצה ולא רק ביכולת האירובית".
לא מתכוונת לעצור
לאחר ששברה את שיא העולם במרתון לונדון 2024, רייס ממשיכה להדהים את עולם הריצה. באליפות העולם למאסטרים בגטבורג, שוודיה, באוגוסט, היא זכתה בשישה מתוך שישה מרוצים בהם השתתפה – במרחקים הנעים בין 800 מטר ועד חצי מרתון, כולל מרוץ קרוס קאנטרי ל-6 ק"מ.
למרות הישגיה חסרי התקדים, רייס סיפרה בראיון כי היא עדיין רואה בעצמה רצה ממוצעת: "אני לא יודעת איך להסביר את ההצלחות שלי במרתון," היא אומרת בצניעות: "לא ראיתי את עצמי אף פעם כרצה מיוחדת. רק אחרי גיל 60 התחלתי לנצח באופן משמעותי בקבוצת הגיל שלי".
ג'יני רייס | צילום: Abbott World Marathon Majors
כשנשאלה על הסיבה ליכולת יוצאת הדופן שלה, היא מצביעה על דבר אחד – עקביות: "האימונים שלי לא השתנו כבר 40 שנה. אני עושה בדיוק את אותו הדבר עכשיו כמו אז. רוב הרצים מורידים עומס עם הגיל, אבל אני לא עשיתי את זה".
שגרת האימונים של רייס כוללת 50 מייל (כ-80 ק"מ) בשבוע לאורך כל השנה, ולעיתים אף יותר לקראת מרתון. "כשאני מתקרבת למרתון חשוב, אני מעלה את הנפח ל-60 מייל ומעלה. לפני כל מרתון אני מקפידה לעשות 4 או 5 ריצות ארוכות של 20 מייל (32 ק"מ)". הגישה הזו, לדבריה, היא הסיבה לכך שהיא כמעט ואינה מאטה עם הגיל. "אני פשוט ממשיכה לעשות את מה שתמיד עשיתי, והתוצאה היא שאני משתפרת בכל קבוצת גיל שאני נכנסת אליה."
רייס לא מסתפקת בהישגיה הנוכחיים. היא כבר מסמנת את המטרה הבאה: להמשיך לשבור שיאים גם אחרי גיל 80. עם נחישות, משמעת ואהבה לריצה, אין ספק שהיא תמשיך להדהים את עולם הספורט גם בעשור הבא לחייה, עם כושר גופני טוב בהרבה מבנות ובני גילה.
