מחקר: איך ניתן למנוע ולטפל בכאבי ברך קדמיים אצל רצים?

אחת התלונות הנפוצות ביותר אצל רצים היא על כאבים באזור הקדמי של הברך. הפיזיותרפיסט עופר צחר עם מחקר מרתק שבדק כיצד סגנון הריצה, הקאדנס ומרכיבים נוספים, משפיעים על פציעה זו. כל התשובות בפנים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
כאבי ברך אצל רצים | צילום: Shutterstock

ריצה היא פעילות שרבים מאיתנו עוסקים בה ממגוון של טעמים. בין אם לשפר את הכושר הגופני שלנו, לשפר מדדים בריאותיים שונים, להוריד רמות לחץ וחרדה או סתם לפגוש חברים ולספוג קצת ויטמין D מהשמש – ריצה תהיה בחירה מצוינת להשיג את המטרות הללו ומטרות רבות נוספות.

לכתבות נוספות בנושא:
מחקר: כך תפחיתו את הסיכוי להתכווצויות שרירים בריצת מרתון
הכתף כואבת, מה זה יכול להיות? כך נבדיל בין פציעות הכתף השונות
כאבים במפרק הירך: הסיבות השונות, דרכי הטיפול ואיך נמנע אותם

ברגע שאנחנו נכנסים לפעילות גופנית כמו ריצה, יש חשיבות אדירה לבנות לעצמנו תכנית אימונים מסודרת והגיונית – בה אנחנו לא מגזימים בעומסי הפעילות ולא מתקדמים בקצב שלא מותאם ליכולותינו ולקצב ההתקדמות הסובייקטיבי של כל אחד ואחת מאיתנו.

צילום: Pixabay

כאשר אנחנו לא נוקטים בזהירות הנדרשת ובהיגיון של בניית תוכנית אימון מותאמת ורלבנטית, אנחנו מסתכנים בפציעות. אין הדבר אומר שכל מי שרץ בוודאות יחווה פציעה. ריצה היא פעילות בטוחה ומומלצת שתייצר תועלות רבות ועל כף המאזניים היתרונות של ריצה עולים אלפי מונים על חסרונות פוטנציאליים – אם בכלל.

אך כאשר מדדי האימון הבסיסיים בתוך הריצה שלנו לא תואמים את יכולותינו הנוכחיות, למשל: ריצה בעצימות גבוהה מדי ונפחי ריצה גדולים מדי' אנחנו מסתכנים בפציעה, כמו גם חוסר מחשבה על מדדים חיצוניים שמשפיעים על גופינו, למשל: ריצה על מסלול קשיח, ריצה בנעלי ריצה שלא נוחות ומתאימות למבנה כפות הרגליים שלנו ועוד.

בתוך הפציעות השכיחות – אחת הפציעות השכיחות היותר (שאין כמעט רץ ורצה ותיקים שלא התלוננו על כאב ומגבלה באזור אנטומי) זה היא כאבי ברך קדמיים.

אחד הכאבים השכיחים בריצה | צילום: Shutterstock

כאב ברך קדמי
מפרק הברך שלנו בנוי מעצם הירך ועצם השוקה (הטיביאה) שמייצרות את ציר התנועה העיקרי של הברך, כאשר לצד המפרק בין שתי עצמות אלו, יש גם מפרק בין החלק הקדמי התחתון של הירך לבין פיקת הברך. פיקת הברך (או הפטלה) משתמשת כגלגלת שמאפשרת לשריר הארבע ראשי בקדמת הירך למשוך את עצם השוקה בזווית יעילה יותר ובכך לייעל את תנועת הברך ולמנוע שחיקה מוקדמת ולא רצויה.

ברגע שגורם כלשהו משפיע על מיקום העצמות במרחב – ההתאמה בין כל העצמות המקומיות יכולה להשתבש ולגרום למגע מוקדם בין הפיקה לירך – דבר שמהווה את אחת הסיבות הקלאסיות לכאבי ברך קדמיים, הידועים גם בשם תסמונת הכאב בין הפיקה לירך (PFPS – Patello femoral pain syndrome).

הפתרונות למניעה והתמודדות עם תופעת ה PFPS היא בעיקרה ניהול עומסים, הקלה סימפטומטית וחיזוק, ייעלו עבודה וייצוב של המערכת העצבית-שרירית. שיקום שכזה יתבצע במסגרת של טיפולי פיזיותרפיה.

פיזיותרפיה תסייע | צילום: shutterstock

PFPS אצל רצים
כאבי ברך בכלל וכאבי ברך קדמיים בפרט הינו מצב שכיח בקרב רצים והרבה רצים מתלוננים וסובלים מבעיה פציעה ספציפית זו, והיא משפיעה על הביצועים שלהם בריצות כמו גם על איכות החיים שלהם מחוץ לעולם הריצה.

מחקר מעניין שבוצע בשנת 2023 על ידי ווי וקבוצת המחקר שלו, בדק את השפעת מדדי ריצה על התפתחות תופעת כאבי הברך הקדמיים – PFPS. המחקר בדק את קצב הריצה (מספר הצעדים לדקה או ה Cadence) בנוסף לבסיס התמיכה – רוחב הרגליים בעת הריצה, ואיך עלייה ב-Cadence עם הקטנת רוחב כפות הרגליים בעת הריצה יכולים להשפיע על ה-PFPS.

נבדקו 20 רצים הסובלים ממצב של PFPS והם נתבקשו לרוץ בצורתם הטבעית ועם השינויים בסגנון הריצה, כפי שצוינו לעיל (הגדלת ה Cadence לצד הקטנת בסיס התמיכה בין כפות הרגליים בריצה). הנבדקים ביצוע 6 ריצות סה"כ.

מסקנות החוקרים במחקר זה הראו שעלייה ב-Cadence וריצה בסגנון של דריכה על קדמת כף הרגל בעת מפגש הרגליים את הרצפה (ריצה בסגנון Forefoot) יכולים להפחית את העומסים על המפרק הפטלו-פמורלי (מפרק הברך הקדמי בין עצם הירך לפיקת הברך), ובכך למעשה מעבר לסגנון ריצה עם מאפייני ריצה שכאלה, יכול לסייע להתמודדות ואולי גם מניעה של תופעת ה PFPS.

דריכה על קדמת כף הרגל | צילום: shutterstock

מסקנות החוקרים היו ששינויי סגנון הריצה שהוצעו במחקר זה ונבדקו (העלאת ה-Cadence ביחד עם הקטנת בסיס התמיכה בין כפות הרגליים בעת הריצה) מהווים כלי יעיל וישים לניהול בכאבים ומגבלה אצל רצים הסובלים מ-PFPS ושינויים אלו יכולים לאפשר להם להמשיך לרוץ עם פחות תלונות וכאב.

הערת סיכום של הכותב
כאבי ברכיים אצל רצים היא תופעה שכיחה ומהווה את אחת מהתלונות העיקריות שרצים יציגו. הטיפול במסגרת הפיזיותרפיה יעיל מאוד לבעיה זו ויכול להחזיר את רוב הרצים והרצות הסובלים מבעיית PFPS לתפקוד מלא. אחד הדברים החשובים ביותר בכל פציעת ספורט ופציעת ריצה היא ניהול עומסים מושכל ומותאם אישית בהתאם לבעיה הקיימת.

מסקנות המחקר שהוצג כאן יכולות לשמש כלי יעיל בתוך ניהול העומסים שיבנה לרץ הסובל מכאב הברך ויהווה נדבך נוסף בתוכנית השיקום כדי להחזיר את הרץ בחזרה לריצות שלו בצורה יעילה, נטולת הכאב והנכונה ביותר לתלונת הברך ממנה הוא סובל.

 


 

הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • מנחם פרידלנד הגיב:

    מעבר לגיל מסויים, האדם הממוצע אינו בנוי כנראה למאמצים עצימים וממושכים של השלד. אומנם תמיד קיימים אנשים יוצאים מן הכלל הניחנים בשלד חזק במיוחד שמסוגל לשאת ריצות למרחקים ארוכים במשך שנים רבות ללא נזק משמעותי, אך הם נדירים ואינם מעידים על הכלל. לכן רוב האנשים שמנסים להתמיד באורח חיים כזה בגילים מאוחרים (והגבול הוא כנראה גיל 40) נפגעים ממנו – אם זה במרכיב כזה או אחר של השלד ואם זה בהפרעות קצב של הלב ואם בשניהם יחד כפי שאירע לי.
    ההסבר האבולוציוני הוא שתוחלת החיים של האדם הקדמון היתה קטנה בחצי משלנו ואנשים מתו בתקופה הפרה-היסטורית בממוצע בגיל 35-40, בעיקר עקב תאונות כולל תאונות צייד, מחלות זיהומיות, טריפה ועימותים עם בני מינם. המורשת הגנטית והאבולוציונית שלנו כמין של בעלי חיים מלמדת שעד גיל 35-40 השלד שלנו מחזיק מעמד יפה בכל המאמצים הקשים שהוא צריך לשאת. זה הגיל שבו האדם מגשים בד"כ את מטרתו העיקרית של המין (במובן של מין בע"ח ולא במובן סקס), דהיינו הישרדות והעמדת מספיק צאצאים שיבטיחו את המשך קיומו. מבחינה אבולוציונית לכן אין ולא היתה תועלת שולית נוספת בהמשך חייו של האדם הממוצע והטבע דאג לכך שמעבר לגיל זה אנשים פשוט לא שרדו והקלו בכך על פרטים צעירים בגיל הפוריות להגשים את הישרדות המין.
    הרפואה והטכנולוגיה המודרניים של ימינו שינו לחלוטין מישוואה זו. הם מאפשרים לנו לחיות הרבה יותר מתוחלת החיים הממוצעת בעברנו הקדום ואך טבעית היא שאיפתו האישית של כל פרט להמשיך את פעילותו הגופנית בעצימות שהיה רגיל לה ולהתמיד בה בגיל צעיר. מה שאיננו מביאים בחשבון הוא אי יכולתו של הגוף לעמוד בכך בגיל מבוגר ולכן מי שממשיך בפעילות מאוד עצימה כאדם מבוגר מתחיל לחוות שחיקה הולכת וגוברת של מרכיבי השלד. אם למשל הוא מתעקש (כפי שאני נהגתי לעשות) להמשיך את הריצות העצימות והממושכות הוא מסתכן בקריסה של מרכיב כזה או אחר של השלד, בדיוק כפי שקרה לי וכפי שקורה לדעתי לרוב האוכלוסיה שמנסה להתמיד בתחביב ממכר זה בעצימות גבוהה מדי.

  • אסף לב הגיב:

    כתבה מצוינת; שאפו.

    ואם יורשה לי – כל אחת ואחד צריכים לרוץ על החלק הקדמי של כף הרגל – טאץ׳ אנד גו – להפחית זמן בסיס על הקרקע ולצאת אל עבר הצעד הבא קל כאיילה.

    סופ״ש נעים,
    אסף

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג