חוץ משיא עולם או תוצאה שקרובה לשיא עולמי, היה במרתון שיקגו כמעט הכל. וחוץ מזה, מי שעוקב מקרוב אחרי המרתונים הגדולים בעולם יודע שלפחות אתמול (ראשון) לא היתה שום ציפייה לתוצאה שקרובה למה שעשה אליוד קיפצ'וגה בברלין בחודש שעבר.

"זו התחלה מצוינת בשבילי". מו פראח חוצה את שער הסיום | צילום מסך

עוד כתבות בנושא 

אליוד קיפצ'וגה שבר את השיא העולמי במרתון ברלין 
ילנה דולינין סיימה שלישית במרתון ורשה 
מי כיכב באולטרה מרתון מון בלאן?

מצד שני, מרתון שיקגו בהחלט הצדיק את מעמדו כאחד מששת הגדולים בעולם, ולפחות ברמת העניין הוא היה מרתק יותר מברלין, שם הצופים נהנו מהצגת יחיד של אליוד קיפצ'וגה. בשיקגו זו היתה ההצגה של מו פראח, אבל זה היה משהו דומה למה שהרץ הבריטי המופלא עשה בימין הגדולים על מסלולי האתלטיקה – שומר את הכוחות ו"מתעלל ביריביו".

זה מה שקרה בקילומטר האחרון על המסלול בשיקגו. במצב הזה, הרץ היחיד שהתמודד מול פראח על התואר היה מוסינט גרמאו האתיופי, שקבע השנה את התוצאה השנייה בטיבה כשניצח במרתון דובאי (2:04:00 שע'). כשהשניים נכנסו ליישורת האחרונה, פראח הביט ליריביו בעיניים, בחן אותו והבין שזה הזמן. ואז, בדיוק כמו בריצות ה-10,000 וה-5,000 שהפכו אותו לאחד מגדולי הרצים למרחקים ארוכים בהיסטוריה, הוא פתח את המבערים ודהר לבדו אל הניצחון.

זה היה המרתון השלישי של פראח והשני מאז שסיים את הקריירה על המסלול והחליט להתמקד במרתונים. בפעם הקודמת בלונדון הוא שבר את השיא הבריטי וקבע 2:06:22 שע'. הפעם הוא הצליח לשפר את שיאו ב-1:11 דקה וניצח בזמן של 2:05:11 שעות. השאלה הגדולה היא מה היה קורה אם היו על המסלול רצים יותר איכותיים? "ההרגשה היא מצוינת, זו התחלה מצוינת בשבילי כי זה אחד מהמייג'ורס", אמר בסיום פראח והוסיף: "אני יודע שיכולתי לרוץ הרבה יותר מהר מזה היום".

יש לציין שעבור פראח זו היתה ריצת נגטיב ספליט מרשימה. הוא היה בדבוקה המובילה כל הזמן, אבל שמר על מקום בטוח מאחורה ונתן לג'פרי קירוי ואבל קירוי הקנייתים להיצמד למכתיבי הקצב, כשבשלב מסוים גם חברו לשעבר לאימונים, גיילן ראפ האמריקאי, עשה את זה. פראח שמר על עצמו מאחורה, ופרץ קדימה רק אחרי הקילומטר ה-30 במפגן יכולות מרשים. בסופו של דבר, שני הקנייתים בעלי שם המשפחה המשותף התעייפו ומי שסיים במקום השני היה מוסינט גרמאו שעשה זאת בזמן של 2:05:24

פראח אולי היה הזוכה המאושר, אבל הזוכה העשיר של המרתון הזה היה סוגורו אוסאקו, שהצליח סוף סוף לשבור את השיא היפני במרתון. אוסאקו סיים בזמן של 2:05:50 שע' שהבטיח לו בונוס כספי של 100 מיליון ין שהם כ-880 אלף דולר. בסיום אמר אוסאקו שהוא מתכוון להתחלק בבונוס השמן עם המאמן שלו. קנת קיפקמוי הקנייתי שהיה די אלמוני עד שניצח במרתון רוטרדאם האחרון, המשיך במומנטום החיובי שלו וסיים רביעי בזמן של 2:05:57 שע'. גיילן ראפ , סיים הפעם במקום החמישי ללא שיא אישי וקבע 2:06:21 שע'.

מהמרתון לנשים נעדרה האלופה מהשנה שעברה, טירונש דיבאבה, שבחרה לרוץ בסתיו הנוכחי במרתון ברלין. היא השאירה את הבמה לסגניתה מהשנה שעברה, בריגיד קוסגיי הקנייתית, שהצליחה לגבור על האלופה הקודמת, פלורנס קיפלגאט. החל מסביבות הקילומטר ה-30 זו היתה ריצת סולו מרשימה של קוסגיי, שבסופו של דבר הצליחה להיכנס למועדון המכובד של רצות שירדו מ-2:19 שע' וקבעה את התוצאה הרביעית בטיבה בעולם השנה, 2:18:35 שע'. רוזה דרג'ה האתיופית שסיימה שנייה היתה רחוקה ממנה בקרוב לשלוש דקות וסיימה בזמן של 2:21:18 שע'. שורה דמיסה האתיופית סיימה שלישית (2:22:15 שע') ופלורנס קיפלגאט רק רביעית (2:26:58 שע').

אף אחת לא סיכנה אותה. בריגיד קוסגיי | צילום: Paul Hudson

הקהל האמריקאי ציפה להרבה יותר מהמרתוניסטיות האמריקאיות הבכירות. ג'ורדן הסאי היתה מתוכננת להשתתף אבל הודיעה הרבה לפני המרתון על פציעה. בהיעדרה, הלחץ עבר ללורה טויאט שסיימה השנה שישית במרתון ללונדון עם 2:25:38 שע' אבל היא פרשה עוד בחצי הראשון של המרתון. בסופו של דבר האמריקאית המהירה ביותר היתה שרה קראוץ' שסיימה במקום השישי הכללי לנשים בזמן של 2:32:37 שע'.

גוון יורגנסן, האלופה האולימפית בטריאתלון שעשתה הסבה למרתון, התחרתה במרתון השני שלה והראשון כאתלטית ולא טריאתלטית. היא הודיעה עוד לפני המרתון שהיא לא הצליחה עדיין להגיע לרמה מספיק טובה כדי להיות מרתוניסטית אמריקאית אולימפית עם שאיפות, אבל לפי הקצב שלה בחצי המרתון היא שאפה לפחות לרדת מזמן של 2:30 שעות בשיקגו. בסופו של דבר היא די קרסה בחצי השני של המרתון וסיימה במקום ה-11 לנשים בזמן אכזב מבחינתה של 2:36:23 שעות.