המושג "איכות חיים" שכיח מאוד במחוזותינו והפך להיות חלק בלתי נפרד מהשיח היומיומי. לפי ויקיפדיה, איכות החיים היא המידה בה יש לאדם את התנאים ההכרחיים למלא את צרכיו ולהיות מאושר. במונחי תיאורית הפירמידה של מסלאו- איכות חיים היא מצב בו הצרכים הפיזיים (מזון, בריאות), צרכי הביטחון (הפיזי והרגשי), הצרכים החברתיים (תקשורת בין-אישית ואינטראקציות עם אנשים), וצרכי הערכה וכבוד (הכרה מן הסביבה) מסופקים ואז אפשר לעסוק בהגשמה עצמית.
אז מה זה להיות מאושר? | צילום: pixabay
העיסוק ב"איכות חיים" הנו גלובלי ורב גילאי, אבל אם נתייחס לתיאוריה של מסלאו, העיסוק האינטנסיבי ביותר ברמה התאורטית והמעשית יאפיין אנשים מעל גיל 30, בריאים בדרך כלל, אשר צורכיהם ברמות השונות מסופקים והם יכולים להתפנות לעיסוק בעצם ההוויה באיכות החיים בדרישות החיים עצמם. לכן, מטרות אימון שכיחות של בני עשרה ועשרים לא יהיו שיפור מצב בריאותי אלא שיפור הופעה חיצונית, ירידה במשקל או שיפור יכולת ספורטיבית מסוימת. יש לציין כי עם העלייה בשכיחות של עודף משקל בגילאים צעירים, העיסוק בנושא איכות החיים נכנס גם לשיח של ילדים וצעירים.
עוד כתבות בנושא
מה אנחנו יודעים על הקשר בין ספורט ודיכאון?
איך בוחרים איש מקצוע בתחום אורח החיים הבריא?
איך מתגברים על תופעת הדחיינות בספורט?
המושג "איכות חיים" הוא רחב ובעיקר מאוד סובייקטיבי: אנשים שונים מעריכים את איכות חייהם על פי קריטריונים שונים או נותנים משקל שונה לאותם קריטריונים בהערכתם זו. אולם מסתבר שיש גם הרבה מהמשותף בתפיסותיהם של אנשים שונים למושג "איכות חיים", ושהרבה אנשים מוצאים חפיפה חלקית בינו לבין המושג רווחה. על מנת להשיג איכות חיים יש צורך בשילוב של תחומים רבים כגון: פיזיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים כלכליים ועוד. לכן, הקפדה על אימונים שנעשים על בסיס קבוע ותזונה שאולי נכונה ומתאימה, לא בהכרח יבטיחו איכות חיים לאותו אדם שעוסק בכך, אם למשל שגרה כזו מלווה באורח חיים מלחיץ, בעיות משפחתיות או ראיית עולם פסימיסטית או שלילית. "החיים שמחוץ לאימון" למעשה עלולים לבטל את הישגי האימון והתזונה.
גורמים המשפיעים על איכות החיים (מתוך ויקיפדיה)
• לחצים מסוגים שונים לרבות: מחלות, כשאין עבודה, לחץ במשפחה או בעבודה, מתחים בסביבה הקרובה, אבדן ימי עבודה מסיבות שונות, התנתקות מהסביבה, בעיות כספיות, מידת החברים וגם עוצמה.
• ציפיות, אמונות ומסגרת חיים של האדם, למשל רמת איכות החיים הרגילה שלו – משפיעים לפי סכימות החברה והתרבות של האדם.
• אישיותו ותכונותיו של האדם, למשל נטייה לתת עדיפות לצד הרגשי או השכלתני – משפיעים לפי הסגנון הקוגניטיבי של האדם. הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על איכות החיים שונים לרוב מהגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על תוחלת החיים אצל אנשים במצב מחלה.
• אמצעי התמודדות למיניהם – משפיעים לפי טיבם ולפי מגוון האמצעים שעומדים לרשות האדם.
במאמר מצוין של פרופסור דורית סגל-אנגל צ'ין ופרופסור יוחנן ווזנר, העוסק בהגדרת המושג "איכות חיים" עולות מספר נקודות מעניינות ופחות ידועות:
1. את המשמעות של המושג "איכות חיים" התחילו לחקור כבר בשנות החמישים של המאה ה-20.
2. המושג "איכות חיים" היה בתחילה מקושר, כמעט בלעדית, לתחום בריאות הנפש, הערכת הבריאות הפסיכולוגית של הפרט, התמקדות בהערכת איכות חייהן של אוכלוסיות מסוימות כגון: חולי לב, חולי סרטן, חולי נפש וכדומה.
3. בעוד שהמחקרים הרפואיים העוסקים בהערכת איכות החיים נוטים להתמקד בתחומי הבריאות בלבד, הרי שמחקרים רבים מראים כי אנשים הסובלים מבעיות בריאות,לא בהכרח רואים בתחום הבריאות נדבך חשוב באיכות חייהם.
4. שפע כלכלי לא בהכרח משפיע על איכות החיים, ולעתים עלול לגרום למצב גרוע יותר. ברם, עידן השפע גרם לכך שהמושג "איכות חיים" קיבל משמעויות חדשות. מנגד, ניתן לכמת איכות חיים על פי מדדים ברורים ופשוטים לכימות כמו: גידול האוכלוסייה, רמת האבטלה, רמת הבריאות, תנאי הדיור, רמת ההשכלה ועוד.
5. ניתן לכמת איכות חיים באופן אינדיבידואלי על ידי הכנסת משתנים למשוואה כמו: משפחה, קריירה, חברים, בריאות, תחושת סיפוק באופן כללי מהחיים וכדומה.
פעם קישרו את המושג איכות חיים בעיקר לבריאות הנפש | צילום: pixabay
בטבלה הבאה ניתן להבחין במשתנים הקשורים רובם ככולם לאיכות חיים (מקור: דורית סגל-אנגלצ'ין ויוחנן ווזנר (2001). לקראת הגדרת המושג "איכות חיים" בעבודה הסוציאלית. חברה ורווחה, כ"א (4), 421-443).
מהות הביטוי ההסבר
ביטוי אישיותי הגשמה עצמית אישית של האדם. לדוגמה, הדברים שבאמצעותם הוא מגשים את הפוטנציאל האישי שלו, מביע את עצמו, לומד, משתנה, נוקט יוזמה, מסוגל לבחור בין חלופות, משלים את משימותיו ומפגין עצמאות.
ביטוי פיזי הפעילות הפיזית של האדם, היכולת להכיר ולשלוט בסביבתו הפיזית, לבטא את יכולתו הגופנית, ולהשיג מרחב מחיה או פרטיות.
ביטוי חברתי ההשפעה החברתית של האדם, השאיפה שלו להתקדם בחברה, הרצון להנהיג, לייעץ, להיות מעורב בענייני החברה, להצטיין בה ולחתור להשגת מעמד חברתי.
סיגול אישיותי מדובר על הנופש האישי של האדם, היכולת שלו ליהנות מבידור באופן כללי, לנפוש, להתעניין בתחביבים שונים, היכולת לנצל הזדמנויות לנופש והתרגעות וליצור בעצמו הזדמנויות כאלו.
סיגול פיזי ההתמצאות הפיזית של האדם שמתבטאת ביכולת ליצור חפצים מחומרים פשוטים ולהשתמש בצורה יעילה בכלי עבודה, לשמור על ניקיון גופו וסביבתו ועל תזונה נכונה, ולהבין את הקשר בין הצרכים הפיזיים לאמצעים לסיפוקם.
סיגול חברתי ההתמצאות החברתית של האדם, השתתפותו במערכות חברתיות שונות כדי לספק את צרכיו האישיים, יכולתו להפיק תועלת ממסגרות חברתיות קיימות ולהשתלב במסגרות חדשות.
סיגול ערכי מתייחס להתאמה התרבותית של האדם. יכולתו לצרוך מוצרי תרבות ואומנות מסוגים שונים כמו: הצגות, מוזיאונים ועוד. זאת תוך הפקת סיפוק להיות בעל טעם בענייני אומנות, יכולתו להעריך ולבקר מוצרים תרבותיים ופתיחות לחידושים תרבותיים.
איזון אישיותי מתייחס לבריאות הנפשית של האדם. קרי, מדובר על היותו אישיות מאוזנת ללא רגשות אשם, מתח או חרדה מוגזמים. בעל יכולת לפתור קונפליקטים ללא גלישה לתסכול או לדיכאון מוגזם, יכולת לא לתפוס שינויים כאיום, להיות בעל ביטחון עצמי תואם ליכולת האישית, אחראי ומשוחרר מהשפעות סביבתיות שליליות.
איזון פיזי מתייחס לבריאות הגופנית של האדם. לעצם היותו בריא ומרגיש טוב, בעל יכולת גופנית סבירה ויכולת גם לספק את צרכיו המיניים.
איזון חברתי מתייחס ליחסים החברתיים של האדם, מידת התאמתו למסגרות החברתיות שהוא נמצא ביחסי גומלין עמן, הבנת התפקידים החברתיים השונים והתנהגות בהתאם להם, היכולת לראות את עצמו בו זמנית בתפקידים שונים ולהתאים עצמו לציפיות החברתיות, מבלי לאבד את זהותו העצמית, וכן – יכולתו למלא ברצון תפקידים חברתיים.
איזון ערכי מתייחס ליושר ולהגינות של האדם ועצם היותו בעל שיפוט מוסרי ושלמות מוסרית פנימית, מקבל את חוקי החברה ונוהג על פיהם. מרוצה ממורשתו התרבותית, ומרגיש נוח להתנהג בהתאם לה.
שימור אישיותי מתייחס לזהותו העצמית של הפרט, עצם היותו בעל ביטחון עצמי, מתנהג בעקביות במצבים שונים, מגבש בעצמו את דעותיו ואינו מושפע בקלות מדעותיהם של אחרים, ללא מצבי רוח, בעל דימוי עצמי חיובי, מכיר ביכולותיו ובמגבלותיו ומתנהג בהתאם. בעל יכולת אינטלקטואלית ויכולת תכנון לטווח ארוך.
שימור פיזי הביטחון הפיזי של האדם. לרבות היותו בעל מבנה גנטי ופיזי כאחד שמאפשר לו לחיות בסביבתו הפיזית.
שימור חברתי מתייחס לאמון האדם בחברה. לרבות היותו בעל תחושת שייכות לקהילתו ולחברה האנושית בכלל, מטרותיו שמתבססות על יסודות חברתיים רחבים והוא מצליח להזדהות עם נורמות אנושיות כלליות.
שימור ערכי מתייחס ליציבות הערכים של האדם. לעצם היותו בעל שורשים תרבותיים הקשורים למורשת האישית-משפחתית שלו, ודבקותו בערכי דורותיו הקודמים וגאה במורשתו התרבותית.
לסיכום, אין ספק כי "איכות חיים" תלויה במידה רבה בכל האמור באורח חיים בריא ופעיל. הקניית הרגלים נכונים מגיל צעיר, תבטיח הפנמתם והפיכתם לדפוס התנהלות קבוע, המקדם בריאות: אורך חיים, אורח חיים ואיכות חיים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט
