תדמיינו שאתם מתחילים את היום שלכם ללא דאגה כיצד להכניס ללוח הזמנים הצפוף שלכם אימונים וללא דאגה מתי ומה תאכלו, מכיוון שמישהו דאג לכם כבר להכל. ללא תשלום, בכלל או כמעט. זה קורה במקומות עבודה בהם מאמינים כי עובד שידאגו לרווחתו ולבריאותו יהיה עובד מרוצה ויעיל יותר, יחסיר פחות ימי עבודה, תפוקתו תעלה והוא ירגיש מחויבות לחברה בה הוא עובד. בנוסף, במגזרים של עבודה בהם ישנה תחרות על עובדים, כמו בתחום ההייטק (ממוצע של 2.5 שנים הישארות במקום אחד), למעסיק יהיה קל יותר לשמר עובדים ולהיות אטרקטיבי בגיוסם על רקע דאגה להם בתחום הקרוי Work-life balance.

מקום העבודה הוא במה נהדרת להנגשת אימונים לעובד | צילום: pixabay צילום: pixabay תמונה ראשית

מקום העבודה הוא במה להנגשת אימונים לעובד

מחקרים מראים כי לעובדים חשובה יותר ההתייחסות לה הם זוכים במקום העבודה בהשוואה לתוספת במשכורת. ואכן, ממחקרים בתחום פסיכולוגיה תעסוקתית, כששואלים עובדים כיצד הם רוצים לשפר את איכות חייהם, בשלושת המקומות הראשונים ולפי הסדר, הם מציינים כי הם רוצים לחוות פחות לחץ (סטרס), לעשות יותר פעילות ולאכול בריא יותר. הרי לחיים בעולם המערבי ישנו קשר גבוה לשכיחות ללחץ והוא עולה במרוצת השנים. כשני שליש מהאמריקאים הבוגרים חווים לחץ שבא לידי ביטוי באופנים שונים כגון: עייפות, כעס, נרגנות ובעיות שינה. מחלות בתחום הקוגניטיבי: בעיות זיכרון, חוסר התמקדות, שיפוטיות לקויה ובהיבט המנטלי: פסימיות וחרדות באירופה שכיחות הלחץ נעה בין 12% ל-55% במדינות השונות ונמצאת במגמת עלייה. אנחנו מבינים שהסימפטומים הללו גורעים מאיכות חיינו בכל המישורים – יחסי עבודה, התנהלות במשפחה ואכילת יתר לדוגמה.

אותם מחקרים בתחום פסיכולוגיה תעסוקתית מצביעים על כך שבקרב גברים הגורם העיקרי ללחץ הוא העבודה ונשים מדווחות כי כסף ומצב כלכלי הוא הגורם העיקרי. הסימפטומים לכך הינם פיזיים ונפשיים כאחד. המניע העיקרי ללחץ בעבודה הוא בראש ובראשונה עומס עבודה (46%). לאחר מכן "ענייני עבודה" – בירוקרטיה, פוליטיקה, אינטריגות ותרבות ארגונית (28%). שלישי בהשפעתו הוא הג'נגלינג בין העבודה לחיים האישיים (20%) ובמקום הרביעי והאחרון חוסר ביטחון תעסוקתי (6%).

קבוצות אימון פרטיות רבות נפתחו בשני העשורים האחרונים ומתקיימות בזכות הצורך של רוב האנשים בסביבה חברתית תומכת על מנת לקיים אורח חיים בריא ומשטר אימונים סדיר. אנשים מחפשים את ההיבט החברתי ולפעמים הוא הופך להיות המניע הראשון להגעה לאימונים ולהשתתפות בתחרויות. מקום העבודה הינו במה נהדרת להנגשת אימונים לעובד שיביאו לליכוד ולגיבוש עובדים ברבדים השונים בתוך צוותי העבודה ובין המחלקות השונות. בנוסף, כל מי שעוסק בספורט מבין את המשמעות של קיום אורח חיים פעיל התורם להרגשת חיוניות, נמרצות והשגת יעדים בתחומים אחרים בחיים. מעסיקים שמבינים זאת וינחילו זאת במסגרת העבודה, יקבלו עובדים חיוניים, נמרצים ובריאים יותר.

אנשים מחפשים את ההיבט החברתי-קבוצתי | צילום: pixabay

בהיבט התזונתי רוב העובדים אינם מתכננים בלוח זמנים שלהם מתי יאכלו (מלבד אולי את ארוחת הצהריים) ולא מייצרים זמינות של אוכל בריא. במקרה כזה רבים אוכלים מה שזמין ומחוסר ברירה ואלו לרוב אופציות לא בריאות (וופלים, עוגיות, מאפים, מיצים). בנוסף, מרבית האנשים אוכלים ממניעים שאינם פיזיולוגיים ותחושת לחץ מגבירה לרוב אכילה. לאכילה חברתית גם כן יש השפעה על האדם הבודד. אנחנו לרוב נאכל יותר כשאנחנו בחברת אנשים נוספים שאוכלים. אכילת נשנוש במשרד גורמת לירידות ברמת הסוכר ומפחיתה את היכולות הקוגניטיביות. גם הגעה לארוחת צהריים רעבים מביא לתחושת "מפוצצות" שלאחר אכילת ארוחה כבדה ומלאה ומכאן שוב ירידה בפרודוקטיביות של העובד עקב "עיכול". אם כן, אכילה מנטלית, חברתית, תרבותית מבזבזת לעובד זמן יקר בהתעסקות עם האוכל הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטלית עקב דיאלוג אכילה שלילי שהוא מפתח. תכנית התערבות תזונתית תאפשר לשנות את מעגל האכילה שאינו משרת את העובד.

מהלך שנוטע בעובד תחושת אכפתיות ודאגה

אם נסתכל מעיניו של המעסיק גם בהיבט הכספי, תכנית של וולביינג (Wellbeing) שכוללת רווחה גופנית, נפשית וחברתית בחברות היא בעלת ערך ערכי-כלכלי. בעלות השקעה יחסית נמוכה לכל עובד, המעביד יכול לתת לו מערך מקיף ותומך לניהול אורח חיים בריא, לאפשר לו לאזן ביתר קלות בין חיי העבודה לחייו האישי ואלו ייטעו בעובד תחושת אכפתיות ודאגה. יחד עם זאת, תוספת של אותו הסכום למשכורת של כל עובד לא היתה מורגשת ביחס להנגשת פתרונות לקיום אורח חיים בריא שמקבלת אפקט הרבה יותר חזק.

לכן, תכנית וולביינג טובה תהיה כזו שתיתן מענה בשלושת ההיבטים של לחץ, אימונים ותזונה, ותיצור סינרגיה בין שלושתם תוך שזירה של התחומים האישי, החברתי והמשפחתי. להציע לעובד שני חוגים, כפי שקורה במרבית החברות, או לסבסד/לשלם לו על מנוי בחדר כושר כזה או אחר, לא תשיג את המטרה. על מנת שמעסיק יקבל תמורה מלאה לכסף שלו, התכנית צריכה לקחת בחשבון משתנים רבים ויש להכיר היטב את אפיוני החברה ומאפייני העובדים. על מנת שהתכנית תצליח ושתהפוך להיות חלק מהדי.אנ.איי של החברה, היא צריכה להיות מתוכננת מראש לטווח הארוך של לפחות שנה. "נגיעות" בריאות לא מביאות לשינוי בקרב מסה קריטית של אנשים וזה די "לזרוק את הכסף לפח", כמו גם לסמן וי על קיום שני חוגים שוטפים ששיעור המשתתפים בהם נמוך באופן פרופורציונלי והולך ויורד עם הזמן.

אכילה מנטלית מבזבזת לעובד זמן יקר | צילום: Matt Weibo

לסיכום, מקום העבודה הינו במה נהדרת בה אפשר להשפיע על איכות חייהם של מספר אנשים רב. בארצות הברית מעסיקים משלמים עלות ביטוח גבוהה יותר על עובדים שאינם בריאים ועל כן התרבות הארגונית שם מקדמת אורח חיים בריא. בארץ, חברות רבות נחשקות כבר מעשירות את העובדים בתחום ה-Work Life balance והמשקיעות ביניהן הן חברות גלובליות. בתור מעצמת הייטק טוב היה שגם בתחום הוולביינג  נצעד צעד נוסף קדימה.

לסיום, גם אם אינכם מנכ"לים או מנכ"ליות, אך הנכם בעלי תפקידים אחרים בעלי השפעה בארגון או בחברה, תוכלו להטמיע תכנית וולביינג בתוך המחלקה עליה אתם אחראים ואז יהיה קל יותר להתרחב לשאר המחלקות לאחר הצלחה שתשיגו בקרב העובדים הכפופים לכם.

יפית גלילי | מנהלת Wellbeing בחברות, קליניקה לייעוצים