במקרים רבים אנשים זקוקים לשיקום, אם זה של מפרקים שונים, שרירים שונים או רקמות פסיביות או אם זה אחרי ניתוחים שונים. למעשה מדובר בכל מקרה שבו עקב פציעה או ניתוח חלה ירידה מהותית ביכולת התפקוד של האדם ואם מדובר בספורטאי זה משמעותי אפילו יותר ומשפיע על היכולת להתאמן ברמה, היקף ועצימות אליהם הורגל.
יש מי שיחלים מהר יותר | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם הטכנולוגיה יכולה לסייע במניעת פציעות ספורט?
מה יגרום לכם לחזור למסלול לאחר פציעה?
6 פציעות שכל ספורטאי חובב חייב להכיר
כמובן שלחומרת הפציעות או הניתוח שנעשה קשר ישיר למשך תקופת ההחלמה, מידת הסיבוכים הנלווים האפשריים, והסיכויים לחזור לתפקוד מלא או חלקי – מה שאקוטי במיוחד כשמדובר בספורט. במקרים מסוימים הספורטאי או המתאמן שנפצע יהיה חייב לעסוק באותו סוג ספורט בכלל ובאופן תחרותי בפרט.
חשוב לציין שלתקופת ההחלמה חשיבות רבה במיוחד והיא משפיעה על תחומי חיים רבים. למשל כשמדובר בהחלמה מפציעה שנמשכה חצי שנה, זו תקופה ארוכה במיוחד שבה חלה ירידה מהותית ביכולות. מנגד, ככל הנראה שהחלמה של שבועיים בסך הכל אינה מהווה בעיה שלא ניתן לפתור באמצעות תכנית אימון משוכלת ובניית תהליך שיקום מותאם אישית.
בהקשר לכך נעלה סוגיה מעניינת וחשובה: "עבור אלה שנפצעים באופן זה או אחר או לחלופין עוברים ניתוח בדרגות חומרה שונות – האם לרמת הכושר הגופני שלהם יש קשר לתקופת החלמה קצרה יותר? לדוגמה, במידה ונשווה בין שני גברים בני 35. האחד מהם מתאמן על בסיס קבוע בקרוספיט והנו בעל כושר גופני מצוין הכולל רמת צריכת חמצן מרבית גבוהה, יכולת אנאירובית מצוינת, תנועתיות מפרקית וגמישות טובים במיוחד, ואילו האדם השני בן אותו הגיל מאופיין ב-BMI של 29 (השמנת יתר), טונוס שרירי ירוד, ולא מתאמן כלל מזה שנים רבות. בהנחה ששניהם עברו ניתוח אורטופדי מורכב (זהה) במפרק הברך, האם תקופת השיקום אצל שניהם תהיה זהה? האם ישנם הבדלים ברמת המעורבות וההשקעה בתהליך השיקום בין שני האנשים והשלכות על אפקט הטיפול?
התשובה היא שכן בסבירות גבוהה במיוחד, ולהלן מספר סיבות אפשרויות לכך:
1. אצל האדם שמתאמן על בסיס קבוע, רמת החוסן, האלסטיות, מסת השריר, מסת העצם, טווחי התנועה במפרקים והשרירים השונים, היכולת להיחשף גם לגירויים שליליים במהלך האימונים ומחוצה להם, משמעותית הרבה יותר לעומת האדם שלא עוסק כלל בפעילות גופנית. לכך השפעה רבה על תהליך השיקום באשר הוא. ייתכן שחומרת הפגיעה ייתכן תהיה קטנה יותר אך גם אם לא – תהליך ההתקדמות מבחינת השיקום צפוי להיות מהיר יותר.
2. מסת וכוח שריר – חשובים עד מאוד למילוי שלל פונקציות ומצבים חשובים ומורכבים במהלך החיים. כשמדובר על רזרבה גדולה של מסת שריר וכוח שריר, יש לכך משמעות רבה על פוטנציאל הפציעה ומידת חומרתה. אנשים חזקים במיוחד בענפי הספורט השונים או בספורט העממי צפויים להיפצע לאו דווקא בתדירות נמוכה יותר אך ברמת חריפות קטנה יותר לעומת אלה שאינם מאומנים ובעיקר כשמדובר על מערכות שלד-שריר שייתכן שאינן מתוחזקות ברמה גבוהה במיוחד.
3. מידת ההשקעה בתהליך השיקום – שיקום מפציעות או ניתוחים מצריך השקעה לא קטנה מבחינת האדם שעבר את אותו אירוע. לא קל בכלל מבחינה פיזיולוגית ובד בבד מנטלית. יש צורך להתחייב לתהליך, לבצע תרגילים ייחודיים לשיקום, לבצע נפח מסוים של פעילות אירובית ולהקפיד על פרוטוקולי שיקום ספציפיים כמו: שימוש בקרח לאחר אימונים ספציפיים, מתיחות על בסיס קבוע, הפחתת עומסים באימונים השונים, שינוי של התפריט התזונתי או אולי אימוץ תפריט היפו קלורי על מנת להפחית עומס מאותם מפרקים/אזורים באופן כללי (אגב ישנו קשר הדוק בין רמת BMI גבוהה לבין פציעות במערכות שלד-שריר). ברם, השקעה בתהליך השיקום אינה רק כדי לפקוד קליניקה זו או אחרת אלא גם באמת להשקיע מאמץ גופני ואף לסבול מרמה כזו או אחרת של כאבים הכרוכים בתהליך ובמיוחד בתקופה הקרובה לפציעה/ניתוח. לכך יתרון ברור, במרבית המקרים לאותו ספורטאי/מתאמן מתקדם שבשל המודעות הרבה לגופו, האישיות הספציפית יוכל "לסבול" כאב רב יותר ולהיות יותר מחויב לתהליך. ומכאן גם זירוז תקופת ההחלמה.
אמונה ומוטיבציה חשובים מאוד במקרה זה | צילום: thinkstock
4. הפרופיל הנפשי והקשר להחלמה מהפציעה – ללא ספר לאספקטים פסיכולוגיים השפעה רבה על סיכויי השיקום בתקופה סבירה. אותם אלה שהנם פסימיים או אולי מלנכוליים באופן כללי ולא מאמינים שיוכלו להשתקם באופן סביר או אולי יותר מכך, מלכתחילה מפחיתים את הסיכוי שהדבר יקרה. זאת מכיוון שיש קשר הדוק בין גוף לנפש ולרמת המוטיבציה לשיקום מפציעה, מחלה או ניתוח מורכב תלויים רבות במידת האמונה והמוטיבציה של המנותח. יתרה מזאת, נציין שאלה שהנם ספורטאים מקצועיים גם שואפים לחזור לכשרות גופנית מהר ככל שניתן כך שהמוטיבציה אצלם בבסיס גבוהה יותר לכאורה.
5. 'הוותק' או ההכרה של פציעות ספורט דומות שהיו בעבר – ללא ספק היכרות מוקדמות עם אותה פציעה או אירוע לאדם, בין אם עוסק בפעילות ספורטיבית או לא, משפיעה מאוד בפן הפסיכולוגי ופחות מפתיעה. לדוגמה, פציעת קרסול שעלולה להיות כרונית אצל שחקני כדור, או פציעות ספורט במפרק הכתף אצל שחקני משחקי כדור וכך הלאה. היסטוריה זו הנה שלילית אך בבעת שהפציעה מתרחשת הספורטאי מוכן לה כמובן ויידע מראש איך להתמודד עמה בצורה טובה.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט
עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים
