כתבה מתורגמת מה"ניו יורק טיימס"
האם יש דרך אחת נכונה לגדל ולעצב רץ צעיר? תחקיר שבדק את החיים והרקע של שלישיית האחים הנורווגים, הנריק, פיליפ ויעקב אינגבריגסטן, עשוי לעזור לרצים צעירים ללמוד משהו על דרכים שונות להצלחה, אבל דברים המשותפים לכל הדרכים הם תמיכה משפחתית ופגרות תכופות.
משגעים את עולם הריצה. הנריק (מימין) ויעקב אינגבריגסטן | צילום: filip bossuyt
עוד כתבות בנושא
האחים אינגבריגסטן יימשכו את אליוד קיפצ'וגה בניסיון לרדת משעתיים במרתון
לונה צ'מטאי סלפטר קבעה את התוצאה השנייה בכל הזמנים ב-10 ק"מ
שיא ישראלי מדהים למארו טפרי בחצי מרתון
התחקיר ב"ניו יורק טיימס", המבוסס בחלקו על ראיונות ותצפית מעלה שאלות מעניינות על החלק של הטיפוח והטבע בהכשרתו של ספורטאי. כמו כן, המבט המעמיק על חייהם של האחים אינגבריגסטן מספק גם עצות מעשיות לכל מי שרוצה להיות מהיר יותר.
כיצד מטפחים כישרונות?
טיפוח של כישרונות באתלטיקה זה נושא חם מאוד כיום שמככב בלא מעט ויכוחים, כנסים, ספרים, הורים חרדים ומחקרים. אתלטים וההורים שמגדלים אותם תוהים האם הביצועים תלויים יותר ביכולת או בתרגול ומתי מוקדם מדי או מאוחר מדי לעסוק בספורט. בהקשר הזה הדוגמה של האחים אינגבריגסטן יכולה להיות מאלפת. ככל הנראה מדובר בקרובי המשפחה המוצלחים ביותר בעולם הריצה למרחקים בינוניים וארוכים כיום. שלושתם זכו באליפות אירופה בריצת 1,500 מטר, והם מחזיקים בכל שיאי הגילאים של נורבגיה בריצה למרחק הזה, וברוב השיאים למרחקים של 800 ו-5,000 מטר.
האח הבכור הנריק, כיום בן 28, זכה לראשונה בתואר האירופי ב-1,500 מטר ב-2012. שש שנים לאחר מכן זכה יעקב שחוגג החודש 19 בדאבל באליפות אירופה במרחקים של 1,500 ו-5,000 מטר. ביולי האחרון גם קבע שיא נורבגי חדש בריצת ה-5,000. האח האמצעי פיליפ זכה באליפות אירופה ב-2016 בריצת 1,500 מטר והוא עדיין מחזיק בשיא הנורבגי למרחק הזה. אגב, לשלושה יש עוד ארבעה אחים ואחיות כך שלהורים הגאים מבית אינגבריגסטן יש 7 ילדים.
ההצלחה המשפחתית הזאת עניינה מאוד את ליף אינגה טיילטה, פרופסור למדעי הספורט מאוניברסיטת סטבנגר בנורבגיה שכבר חקר בעבר רצים למרחקים ארוכים כמו גרטה וייץ הנורבגית שזכתה 9 פעמים במרתון ניו יורק. לפני כשבע שנים פרופסור טיילטה החל לבקר בחלק מהאימונים של האחים אינגבריגסטן ולרשום הערות. הוא גם נהג לשוחח אתם ועם אביהם גיירט שאימן אותם לאורך כל הדרך למרות שמעולם לא היה רץ תחרותי.
הוא פרסם את המחקר שלו בכתב העת הבינלאומי למדעי הספורט והאימון, ושם הוא ניסה לנתח מהם הגורמים להצלחה של שלישיית האחים המופלאה ועד כמה היתה השפעה לאורח החיים שלהם והחינוך שקיבלו.
נפחים שבועיים
הדבר הראשון שהוא ציין היה שהאחים אינגבריגסטן התאמנו בשנותיהם הראשונות בנפחים נמוכים באופן יחסי. בעוד שרצים מתגברים אחרים למרחקים ארוכים שאפו להשלים קילומטראז' שבועי של 140-150 ק"מ, הם הסתפקו ב-70 עד 80 קילומטרים לשבוע בהוראת האבא-מאמן שלהם לפני גיל 16. רק לאחר מכן הם החלו להעלות בהדרגה את הנפחים שלהם עד שהגיעו לאזור של 150-160 קילומטרים לשבוע בסביבות גיל 18.
פרופ' טיילטה ציין שמעט מאוד מהקילומטרים בגילאים הצעירים הוקדשו לאינטרוולים ולפני שמלאו להם, רוב האימונים של האחים הושגו בריצות רצף ארוכות. לאחר מכן אביהם החל באימוני אינטרוולים תכופים שכללו דקות ספורות של ריצות בקצב המתאים לריצת 10 קילומטרים. מדובר בקצב איטי לעומת זה שבו רצי עילית מתאמנים בדרך כלל באימוני האיכות שלהם, קצב שווה ערך לזה שבו היו רצים למרחקים כמו 1,500 ו-3,000 מטרים.
בנוסף, שני האחים הגדולים שילבו גם אימונים רציניים של כדורגל וסקי קרוס קאנטרי, כשפיליפ היה ספורטאי רב תחומי עד גיל 17. רק יעקב, שהוא הצעיר ביותר, התמקד לאורך כל הדרך רק באתלטיקה, אבל שילב בין השאר גם ריצת משוכות וקפיצה לגובה.
עוד דבר מעניין היה היחסים הבין-אישיים לאורך האימונים. שלושת האחים התאמנו יחד מאז שיעקב היה בן 12 וכפי שסיפרו לפרופסור טיילטה הם לא הפסיקו לדחוף ולעודד אחד את השני. הסביבה בבית דחפה אותם לרוץ, אך לא דרשה זאת מהם, ובמקביל האחים האחרים שלהם התאמנו בענפי ספורט אחרים.
שילבו ענפי ספורט אחרים בשנות ההתבגרות. הנריק (מימין) ופיליפ אינגבריגסטן | צילום: Chell Hill
נראה כי העדויות האלו שיכולות לשמש רצים צעירים אחרים מראות כי ההצלחה יכולה להיות כרוכה בהעלאה איטית והדרגתית של הנפחים באימונים והתחלה של אימוני אינטרוולים אינטנסיביים רק בשלב מאוחר יותר. ספורטאים צעירים יכולים להתנחם גם בעובדה שהדרך להצלחה עוברת במספר ענפי ספורט שונים במהלך שנות ההתגברות וגם בהתמקדות בענף ספורט אחד.
חשוב לציין שמחקר זה התבסס על תצפית ולא על ניסויים ועקב אך ורק אחרי האחים אינגבריגסטן, כך שאי אפשר לערב בו עניינים של גנטיקה וסביבה או להסיק איך הדברים האלה משפיעים על אנשים אחרים. "לאחים האלה היה מזל גדול בגלל הגנטיקה שלהם", אומר פרופ' טיילטה ומוסיף: "אבל היה צורך לשלב בין הגנטיקה הזאת לדברים אחרים".
החל מסוף החודש האחים אינגבריגסטן יתחרו באליפות העולם באתלטיקה בקטאר, ובמקביל שני אחים אחרים שלהם, נער ונערה, עושים את צעדיהם הראשונים באימוני האתלטיקה.
