לקריאת פרק 01 | לקריאת פרק 02 | לקריאת פרק 03 

חלק 3: חוקי המשחק – בחירת התחרויות למסלול ההצלחה

האם כדי להתחרות בטריאתלון האיכותי והיוקרתי ביותר צריך להשתתף בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר? כשתחרויות במרחק ספרינט מאפשרות השגת קריטריון לתחרות במרחק סטנדרט כמה ראוי לנצל זאת כגורם להצלחה?

הרגע הגדול הולך ומתקרב. רון דרמון | צילום: Triathlon2016 #ThisIsTriathlon

טריאתלט ומאמן מקצוען צריכים להגדיר תחרויות מטרה אך גם מטרה לכל תחרות ואף יעדים ספציפיים. בין המטרות ניתן להגדיר קביעת הישג אישי, פודיום, שיפור דירוג ארצי/בינ"ל, שיפור מיקום יחסי למתחרים מוכרים, הקניית ביטחון, עמידה בלחץ במעמד תחרותי, טיוב תוצאות באחד או יותר מתת-הענפים, שיפור התמודדות עם קשיי עבר, התמודדות מנטלית, יכולת תחרותית לאחר החלמה מפציעה או מחלה, החדרת מוטיבציה, רעב לניצחון ועוד.

השתתפות בתחרויות משפרות דירוג והשתתפות בתחרויות משפרות הישג

במהלך הקמפיין האולימפי השתתף רון דרמון במספר תחרויות שלכאורה לא תרמו לשיפור הדרוג האולימפי, אך הובילו אליו. לא בכל נקודת זמן ניתן לראות את ההשלכות באופן מיידי אך היכרות עם הספורטאי מאפשרת למלא את צרכיו. רון זקוק להצלחות כדי לקבל רעב תחרותי. את התחרויות הראשונות בתחילת כל עונה בשלוש השנים האחרונות, עשה בתחרויות מקומיות באוסטרליה אותן סיים במיקום גבוה ואף פודיומים. תחרויות נוספות בסבב גביע אירופה, בין אם ברמה נמוכה או גבוהה הובילו אף הן להצלחות מקומיות והישגים אישיים, כאלו שמקנים ניקוד עולמי ויבשתי אך לא אולימפי אך העמיקו את הרעב להצלחה לו רון היה זקוק.

ספרינט מול סטנדרט (מרחק אולימפי)

כיום, הניקוד לדרוג האולימפי והניקוד לדירוג העולמי אינו תלוי במרחק התחרות (ספרינט או סטנדרט) והוא זהה לשני המרחקים. בטריאתלון, בשונה מענפים רבים אחרים, משתנה מרחק התחרות פי שניים בין גיל הנוער לבוגרים. בהיותו של רון טריאתלט מצטיין בנוער (מקום חמישי בגיל 18 ו-4 בגיל 19 באליפות העולם בטריאתלון לנוער), חווה ירידת הישגים עם המעבר למרחק הסטנדרט. מעטים הטריאתלטים ברמות האלו שמצליחים לבצע את המעבר במרחקים כבר בגיל 18-19 בהצלחה ונדרשות לרובם עוד שנים כדי להתפתח ולהגיע לרמה הישגית גבוהה.

איך מחליטים היכן להתחרות? רון דרמון | צילום: באדיבות רון דרמון

בסביבתו הלא-קרובה של רון עלתה התחושה שאת הצלחותיו ניתן למנות בעיקר במרחקים הקצרים, מה שהפך להיות נושא לשיחה בקרב חברי נבחרת ישראל והציבה בסימן שאלה את יכולת ההצלחה במשחקים האולימפיים כשהניקוד מושג בעיקר בתחרויות ספרינט. להלן אציג עובדות:

• מאז שנת 2012 השתתף רון ב-55 תחרויות טריאתלון בינ"ל, 28 מתוכן במרחק הסטנדרט ו-27 במרחק הספרינט.
• בתקופה זו לא סיים או נפסל ב-12 תחרויות (כ-22%) בחלוקה הבאה: 2012 – 2, 2013 – 3, 2014 – 3, 2015 – 4, 2016 – 0 כאשר רק אחת מתוכן למרחק ספרינט (ב-2012).
• במהלך הקמפין האולימפי הציג רון את הביצועים הבאים (לפי מדד "יחס המיקום בזינוק ובסיום" שיוסבר בהמשך):
  1. תחרויות WC Standard:
     1. 2 תחרויות עם שיפור קל ושימור (מדד חיובי);
     2. תחרות אחת עם גריעה (מדד שלילי);

• אי הצלחה (DNF) בארבע תחרויות.

1. תחרויות WC Sprint:
   1. 5 תחרויות עם מדד חיובי;
   2. 4 תחרויות עם מדד שלילי;
2. תחרויות WTS Standard:
   1. 2 עם מדד חיובי;
   2. 1 עם מדד שלילי;

• אי הצלחה (DNF) בשתי תחרויות.

1. תחרויות WTS Sprint:
   1. 1 עם מדד שלילי
   2. 3 עם מדד חיובי מאוד מהשנה האחרונה לקמפיין.

• ניתן לראות כי הצלחותיו של רון בתחרויות למרחק ספרינט איכותיות יותר ורבות מהצלחותיו ואיכותן בתחרויות למרחק הסטנדרטי, תוך עקומת שיפור מתמדת למרחק הסטנדרט. כדי להשיג את ההישגים הדרושים נדרשת השתתפות בארועים בהן ההצלחה אפשרית וההישג רב יותר.
• מבדיקת תאריכים מהניתוח האחרון עולה גם כי חלק מהמדדים השליליים חלו בתקופה שלאחר פציעה משמעותית, בה הדרוג העולמי עדיין גבוה אך היכולת הפיזית נמוכה והטריאתלט עסוק בשיקום יכולות ובנייה חוזרת של יכולת תחרותית גבוהה.
• מדדים שליליים נוספים ואף כשלונות להשיג ניקוד תחרותי הופיעו בתקופה של עומס יתר שנוצר בשל פערים הדרושים להשגת ניקוד שיבטיח השגת קריטריון אולימפי.

הסבר למדד "יחס המיקום בזינוק ובסיום": ניתן למדוד הצלחה במספר מדדים, אחד מהם הוא המיקום היחסי (מספר המזנק) בתחרות לעומת הדרוג בסיום. בתחרויות גביע העולם (WC) ובליגת הטריאתלון העולמי (WTS) נקבע מספר המזנוק (Start number) על פי הדרוג העולמי כחודש לפני התחרות. לפיכך, אם טריאתלט נושא מספר מסוים ומסיים את התחרות במיקום הקטן ערכית ממיקומו בזינוק, אזי הציג יכולת טובה יותר ממתחרים שהיו מדורגים טוב ממנו. אמנם דירוג עולמי אינו מעיד בהכרח על יכולות מוחלטות להשוואה בין טריאתלטים, אך יותר על סיכויי הצלחה בזמן נתון וכמובן שמספר הפרמטרים העלולים לגרום לסטייה הוא רב.

להלן הגרפים הממחישים את המדד

אם חוקי המשחק מאפשרים להתחרות בתחרויות ספרינט ולקבל ניקוד זהה למרחק סטנדרט ועל ידי כך להשיג יתרון יחסי בדרך אל היעד הנכסף, אין שום סיבה לא לנצל עובדה זו ולהשיג את הניקוד המרבי שניתן, תוך הכנה מושכלת לתחרות המטרה. בעת זו ITU דן באופי התחרויות בשנים הבאות ומה יהא היחס בין מרחקי התחרויות. כמו-כן טרם נקבע מה יהיה מרחקו של המקצה במשחקים האולימפיים במידה ויתווסף גם מקצה שליחים.

השתתפות בתחרויות WTS ו-WC

בתחילת הקמפיין האולימפי דרמון לא נשא ניקוד מספק על מנת להבטיח כניסתו לרשימת המזנקים בכל תחרויות ה-WTS והיה צורך לצבור ניקוד בדרוג העולמי בתחרויות אחרות, גם גביע עולם (WC) אך גם תחרויות יבשתיות (CC). מספר המזנקים המרבי בתחרות WTS הינו 65 וכדי להבטיח כניסה לרשימת המזנקים צריך להיות בדרוג עולמי 80 ומעלה. תחרויות WTS הינן ליגת היהלום של בטריאתלון העולמי ונושאות פרסים כספיים גבוהים. את הישגיו הטובים ביותר בתחרויות WTS עשה רון בשתי תחרויות ספרינט ברבעון האחרון: קייפטאון מקום 18 והמבורג מקום 27, מה שמעיד על המשך שיפור הרמה התחרותית והיכולת הפיזית לקראת המשחקים בריו. מעצם היותן של תחרויות WTS ליגת העל של הטריאתלון העולמי, משתתפיהן הם הפוטנציאל האולימפי ברובו. אם חוקי המשחק מאפשרים הגעה לאולימפיאדה באמצעות ליגה נמוכה יותר, יש לדבוק במטרה העיקרית ולחתור להשיגה גם בדרך זו.

חלק 4: חוקי המשחק – מימון פעילות קודמת להפעלת מימון

מה קודם למה – השקעה בספורטאי או ספורטאי שמשקיע? האם ספורטאי שאין למשפחתו יכולות כלכליות בינוניות עד גבוהות אין סיכוי להצליח? גם ספורטאי בעל הישגים טובים מאוד לא יוכל להתקדם בדרכו ההישגית ללא השקעה עצמית בשנותיו הראשונות כמקצוען ועליו להביא הישגים על מנת לזכות בהכרה ציבורית במימון פעילותו. כמובן שלכל ענף ספורט יש את ההוצאות הקשורות בו, בין אם הן נמוכות ובין אם גבוהות, אך ללא נכונות ל"הכנסת היד עמוק לכיס" הסיכוי להגיע לפיסגה נמוך.

השקעת המשפחה בתחילת התקופה של רון כספורטאי תחרותי היתה רבה, וככל שההישגים גדלו הצרכים התרבו וכך גם גובה ההשקעה האישית והמשפחתית. כל המשפחה נרתמה להגשמת החלום של רון ושילמה מחיר גבוה כדי לסייע בהצלחתו של רון, גם על חשבונם האישי של אחיו, אחיותיו והוריהם.

השקעת המשפחה היתה ענקית. רון דרמון ומשפחתו | צילום: באדיבות משפחת דרמון

על אף שרון לא היה זכאי על פי הקריטריון של משרד הספורט להכלל בהסכם "הכנות אולימפיות", הוא הוגדר כחריג וזכה לתמיכה זו. סיוע זה שהגיע לעשרות אלפי שקלים מדי שנה עזר במימון חלק משמעותי אך לא מלא מתכניתו המקצועית, בעיקר לתחרויות אך גם לאימונים ומאוחר יותר גם למימון המחייה והשהייה בחו"ל. יחד עם סיוע זה המשפחה המשיכה להשקיע ברון רבות. בשלב מאוחר החליט איגוד הטריאתלון לקחת חלק במימון האשראי לפעילות כשגם יכולותיו מוגבלות עד מאוד.

חוקי המשחק בתחום המימון לא יכתבו מפורשות אך נאמרו בחדרים ובפגישות אישיות על ידי נושאי התפקידים הציבוריים: "צריך להכניס את היד עמוק לכיס".  אמירה זו אינה פופוליסטית ואף מקוממת אך אלה חוקי המשחק הנהוגים במדינה. ספורטאי טוב שטרם הגיע לפסגה לא יזכה למימון מספק והציפיות לקבל תמיכה זו אינן ראליות. גם הג'ודאית ההולנדית העולה החדשה שהתחרתה בריו תחת דגל ישראל מספרת כי "נאלצה" לעבוד כפקידת קבלה כדי לממן פעילותה. חלק ניכר מהספורטאים המובילים במדינה סבורים שהם מצטיינים ויש לתמוך בהם בכספים רבים. היותם של שספורטאים אלו רחוקים מהרמה העולמית וטרם הציגו יכולת בינלאומית, מוטב כי יעמלו לשפר את הישגיהם האישיים במסגרות הקיימות (ויש טובות כאלו) בטרם הוריהם יזעקו לחמס ויזרקו בוץ לכל מערכת ונושאי תפקידים.

לקריאת החלק השלישי והאחרון של המאמר – היכנסו