הרבה פעמים, במיוחד בקיץ הקשוח בארצנו, אנחנו שומעים על חשיבותם של האלקטרוליטים ועל משקאות איזוטוניים. תוך כדי פעילות גופנית ממושכת (מעל שעה) ואחריה, מומלץ לשתות משקה איזוטוני בכדי להחזיר לגוף את אותם "מלחים" שהלכו לאיבוד.
מדוע האלקטרוליטים חשובים?
אלקטרוליטים הם כימיקלים שמוליכים חשמל כאשר הם מסיסים במים. יש להם תפקיד קריטי בבקרת הולכה עיצבית, תפקוד שרירי, בוויסות מאזן הנוזלים בגוף, הם מווסתים את חומציות הדם, מווסתים את לחץ הדם ויש להם תפקיד בבנייה מחדש של רקמות פגועות. כשמדברים על המונח אלקטרוליטים ביחס לגוף האדם מתייחסים לנתרן (סודיום), אשלגן (פוטסיום), סידן (קלציום), ביקרבונאט, מגנזיום, כלוריד, פוספאט. כך לדוגמה, על מנת ששריר יתכווץ, דרושים האלקטרוליטים סידן, נתרן ואשלגן. כאשר יש חוסר איזון שלהם, המצב יכול להוביל לחולשת שרירים או לכיווץ יתר. שריר הלב ובכלל שרירי הגוף, תאי עצב משתמשים באלקטרוליטים כדי להוביל זרם חשמלי מתא לתא.
מה קורה כשחסרים אלקטרוליטים?
כל חריגה באיזון המצב האלקטרוליטי יכולה להוביל לבעיה והמצב האלקטרוליטי בגוף מושפע גם מרמות המים שיש בגוף. במהלך פעילות גופנית כאשר אנו מזיעים, הגוף מאבד אלקטרוליטים בזיעה, שכוללים נתרן ואשלגן. הריכוז של האלקטרוליטים הללו בדם יכול לרדת גם כתוצאה מאבדן מהיר של נוזלים, למשל בעקבות שלשולים או הקאות. האלקטרוליטים הללו שהלכו לאיבוד חייבים להיות מוחלפים ומוחזרים לגוף על מנת לשמור על מצב תקין. הכליות ומספר הורמונים בגופנו אחראים על הבקרה של כל אלקטרוליט, כך שתמיד קיים מאזן. מצב של חוסר איזון של אלקטרוליט שהגוף לא יכול להתגבר עליו לבד ייצור בעיה.
סימפטומים נפוצים שהם תוצאה של חוסר איזון אלקטרוליטי כוללים דופק בלתי סדיר, חולשה, מחלות עצם, פרכוסים, שינויים בלחץ הדם, בלבול, התכווצויות, הפרעות עיצביות, עייפות משמעותית, התכווצות שרירים, עוויתות. כשמשתמשים במושג "אלקטרוליטים" מתייחסים לכך שמלחים מומסים במים, "נשברים" לחלקיקים קטנים טעונים מטען חשמלי (יונים). בגוף האדם האלקטרוליטים החשובים הם נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן וכלור, והם חיוניים לוויסות מאזן הנוזלים בגוף ומאזן החומצה-בסיס שתלוי במאזן הנוזלים ובמאזן האלקטרוליטים.
האלקטורליטים אינם מספקים "אנרגיה" לגוף, אבל הם חיוניים להעברת זרם חשמלי על ידי תאי העצב והשריר שלנו ולכן הם חיוניים לפעילות עצבית ושרירית. התכווצות של השריר דורשת נוכחות מספקת של נתרן, אשלגן וסידן. אם ישנה הפרעה בנוכחותם והם לא נמצאים ברמה מספקת, יהיו תופעות כמו חולשת שרירים או לחילופין התכווצות שרירים (Muscle cramp).
אותם האלקטרוליטים חיוניים גם להעברה עצבית ואם ישנה בעיה בהם, עלולות להתפתח בעיות נוירולוגיות שונות. חוסר איזון אלקטרוליטי יכול לפגוע בתפקוד המוח ואף להביא לידי מצב של שיקול דעת מוטעה, בלבול ועייפות. במקרים קיצוניים אפילו פירכוסים וכשל לבבי. לכן חשוב מאוד לשמור על מאזן נוזלים ואלקטרוליטים, בייחוד בקרב אתלטים. ספורטאים מאבדים נוזלים שמכילים אלקטרוליטים דרך הזעה, אך שתיית מים כשלעצמה אינה מספיקה בכדי להחזיר את אותם אלקטרוליטים ולאזן מחדש את הגוף. ישנם מקרים ששתיית מים מרובה אפילו יכולה להיות מסוכנת מאחר והמים מוהלים את האלקטרוליטים שנותרו בגוף, שהם גם ככה בכמות מועטה ואינם מאוזנים לאחר הפעילות, ויכול להיווצר מצב שהוא לא פחות מסוכן (היפונתרמיה).
מכאן החשיבות הרבה שיש לצריכה של משקאות איזוטונים בחודשי הקיץ, תוך כדי ולאחר פעילות ספורטיבית. שתייה כזו יכולה להקטין את הסיכוי להתכווצויות שרירים, החזרת האלקטרוליטים לגוף תשקם את מאזן הנוזלים ותעורר את מנגנון הצמא מחדש. חשיבות הצריכה של משקאות איזוטוניים בייחוד בחודשי הקיץ לאחר פעילות ספורטיבית אינטנסיבית היא רבה – היא גם משפרת את הביצועים וגם עוזרת באופן כללי לאיזון הפיזיולוגי של הגוף.
מספר עובדות שחשוב לדעת ולזכור על האלקטרוליטים:
1. אלקטרוליטים חיוניים לתפקוד התקין של הגוף והם "הולכים לאיבוד" באימונים ארוכים בזיעה
2. אלקטרוליטים נפוצים וחשובים לגוף האדם: נתרן (סודיום), אשלגן (פוטסיום), סידן (קלציום) וביקרבונט
3. פירות וירקות הם מקור טוב לאלקטרוליטים, משקאות איזוטוניים חשובים ביותר לספורטאים בזמן ואחרי האימון
4. הסימפטומים של חוסר איזון אלקטרוליטי כוללים: פרכוסים, חולשה, צמרמורות והפרעות קצב הלב.
מקורות:
Everything you need to know about electrolytes. Medical News Today. Adam Felman. Reviewed by Nancy Choi MD. 2017
חשוב וחסר בכתבה שהירידה בריכוז האלקטרוליטים תקרה רק ואך ורק במקרה של שתיית מים ללא צריכת מלחים (כגון באוכל) ולא בגלל הזעה.
נהפוך הוא- הזעה כשלעצה מעלה את ריכוז האלקטרוליטים בדם ולא מורידה, כפי שניתן להבין מהכתוב.
נכון הוא שאם שותים מים רצוי להשלים עמם אלקטרוליטים אולם אם לא שותים כלל או בכמות לא גדולה אין צורך להשלים היות שריכוז האלקטרוליטים בדם עולה עם ההזעה והריכוז יורד רק בעקבות שתיית מים ללא צריכת מלחים בין אם במשקה איזוטוני ובין אם באמצעות אוכל
בכתבה מוזכר ששתיית מים כשלעצמה, לאחר פעילו גופנית אינטנסיבית עם הזעה מרובה, עשויה להיות מסוכנת ולהוביל למצב של היפונתרמיה: "ספורטאים מאבדים נוזלים שמכילים אלקטרוליטים דרך הזעה, אך שתיית מים כשלעצמה אינה מספיקה בכדי להחזיר את אותם אלקטרוליטים ולאזן מחדש את הגוף. ישנם מקרים ששתיית מים מרובה אפילו יכולה להיות מסוכנת מאחר והמים מוהלים את האלקטרוליטים שנותרו בגוף, שהם גם ככה בכמות מועטה ואינם מאוזנים לאחר הפעילות, ויכול להיווצר מצב שהוא לא פחות מסוכן (היפונתרמיה)."
זה לא נכון שהזעה כשלעצמה מעלה את ריכוז האלקטרוליטים בדם (אצרף קישור למאמר שמפרט קצת בנושא). הזיעה שלנו מכילה אלקטרוליטים וזו גם הסיבה שהיא מלוחה. נתרן וכלור הם אלקטרוליטים נפוצים בזיעה, זו גם הסיבה שלעיתים לאחר ריצות ארוכות וסיזיפיות ניתן לראות ממש כתמי מלח על העור, אלו מלחים שאיבדנו בזיעה. רצוי מאוד להשלים את האלקטרוליטים על ידי משקה איזוטוני (לא לחסוך בקלוריות שלו) ועל ידי תוסף מלחים ומגנזיום.
קישור למאמר:
https://www.researchgate.net/publication/281126065_Implications_of_active_lifestyles_and_environmental_factors_for_water_needs_and_consequences_of_failure_to_meet_those_needs