אולי הרצים למרחקים ארוכים, בדגש על כמה שיותר ארוכים, יכלו לחיות יותר טוב עם השנה המשוגעת הזו כי הם יודעים מה זה לסבול לאורך זמן. מצד אחד, תחילתה של 2021 אופיינה בחוסר ודאות אחד גדול, גם לגבי אירועי הספורט והמרוצים השונים בעולם ובעיקר לגבי המשחקים האולימפיים בטוקיו. בסופו של דבר, גם האירוע הגדול בעולם התקיים באיחור של שנה וככל שהמצב בעולם נרגע יותר (אם כי לא בהכרח) גם שאר המרוצים התקיימו, בין אם במועדם המקורי או בין אם במועד דחוי. מה שבטוח, בסופו של דבר זכינו למבול של אירועי ספורט בגזרת ריצות הכביש וגם ריצות המסלול. זה מה שקרה השנה.

עדיין נהנים ממנו. אליוד קיפצ'וגה | צילום: shutterstock

עוד כתבות בנושא
ביטי דויטש ומלקם ג'מבר הם אלופי ישראל במרתון
שיא עולם חדש בחצי מרתון לג'ייקוב קיפלימו
לטסנבט גידיי ניפצה לרסיסים את שיא העולם בחצי מרתון לנשים

 מרתון 

רוב המרתונים הגדולים הודיעו על דחייה מהחלק הראשון של 2021 (עונת האביב) חלק השני של השנה (עונת הסתיו) אבל כבר בחודש מאי הצטרף עוד מסלול מרתון לרשימת המסלולים המהירים בעולם בזכות הרץ הקנייתי טיטוס אקירו, שהדהים כשניצח את מרתון מילאנו בזמן של 2:02:57 שע' והפך לרץ המרתון החמישי בכל הזמנים. זה היה הישג מפתיע גם לאור העובדה ששיאו הקודם שנקבע גם הוא במילאנו היה 2:04:46 שע'. במרתון הזה רצו בהקפות של 7.5 קילומטרים.

באוגוסט, אליוד קיפצ'וגה הפך לרץ השלישי בהיסטוריה שמגן על התואר האולימפי שלו בריצת המרתון. הוא ניצח במרתון של משחקי טוקיו שהתקיים בסאפורו בזמן של 2:08:38 שע' וחגג מדליית זהב אולימפית שנייה בקריירה אחרי הניצחון בריו 2016. הוא הצטרף למועדון של אבבה בקילה שעשה זאת ב-1960 ו-1964 ושל וולדמאר צ'יירפינסקי שעשה זאת ב-1976 ו-1980.

אצל הנשים נקבעו השנה שתי תוצאות מרתון שנכנסו לטופ 10 של כל הזמנים. ג'וסלין ג'פקוסגיי ניצחה במרתון לונדון באוקטובר והפכה לרצה השביעית בכל הזמנים עם תוצאה של 2:17:43 שע' שהורידה את לונה צ'מטאי-סלפטר שלב אחד בדירוג היוקרתי. שבועיים לאחר מכן, אנג'לה טאנוי מקניה ניצחה במרתון אמסטרדם בזמן של 2:17:57 שע' ונכנסה למקום העשירי בכל הזמנים.

לפרס ג'פצ'ירצ'יר הקנייתית שהיא המרתוניסטית החמישית בכל הזמנים היתה שנה מדהימה. היא גם ניצחה באוגוסט את המרתון האולימפי בסאפורו כשהיא מקדימה ב-16 שניות את בת ארצה ושיאנית העולם בריגיד קוסגיי, ובדיוק שלושה חודשים לאחר מכן היא ניצחה במרתון ניו יורק בזמן של 2:22:39 שע'. אבל מי שדיברו עליה אפילו יותר אחרי מרתון ניו יורק היתה הרצה האמריקאית שליין פלנגן, שעוד ב-2019 הודיעה על פרישתה מספורט מקצועני. אלא שבתור רצה "חובבת" פלנגן הציבה לעצמה בסתיו האחרון אתגר מטורף והוא לסיים בהצלחה את כל 6 המרתונים הגדולים בעולם (המיג'ורס). בטווח של 42 ימים בלבד (חלק מהמרתונים של האביב נדחו לסתיו בגלל הקורונה ויצרו לו"ז צפוף במיוחד כולל מרתונים יום אחרי יום בבוסטון ושיקגו) היא הצליחה לעשות את זה בענק כשדוקא על המסלול הקשוח בניו יורק היא קבעה את הזמן המהיר ביותר – 2:33:32 שע' כשהזמן האיטי ביותר שלה היה במרתון שיקגו (2:46:39 שע').

כבר לא מקצוענית, אבל כיכבה בסתיו האחרון. שליין פלנגן | צילום: shutterstock

חודשיים וחצי אחרי שזכה במדליית ארד אולימפית במרתון, באשיר עבדי מבלגיה קבע שיא אירופי חדש במרתון כשניצח בסוף אוקטובר ברוטרדאם עם 2:03:36 שע'. זו גם התוצאה המהירה ביותר אי פעם של רץ מרתון שלא מגיע מקניה או אתיופיה.

 חצי מרתון 

עוד ב-2020 על המסלול בוולנסיה, ארבעה רצים הצליחו להשיג תוצאות מהירות יותר מהשיא העולמי הקודם של ג'פרי קמוורור שנקבע ב-2019 וכל הרצים האלו היו הראשונים בהיסטוריה שירדו מ-58 דקות בחצי מרתון. אחד מהם היה ג'ייקוב קיפלימו מאוגנדה שאז סיים שני ולא הוכתר כשיאן העולם. ב-21 בנובמבר השנה הוא הוסיף לעצמו את ההישג הזה כשניצח בחצי המרתון בליסבון בזמן של 57:31 דק' ושבר בשנייה אחת את השיא העולמי של קיבווט קנדי הקנייתי שניצח אותו אז בולנסיה. כל זה קרה אחרי משחקים אולימפיים מעט מאכזבים עבור קיפלימו, שאמנם זכה במדליית הארד בריצת ה-10,000 אבל סיים חמישי בריצת ה-5,000.

בקיץ 2020 לטסנבט גידיי האתיופית שברה את שיאי העולם בריצות המסלול ל-5,000 ו-10,000 מטרים ואילו בקיץ האחרון היא התמקדה בניסיון לזכות במדליית זהב אולימפית בריצת ה-10,000 אך הפסידה אותה לסיפאן חסן ההולנדית וסיימה שלישית. כדי לפצות על הזהב האולימפי האבוד היא הציבה אתגר חדש וכבר חודשיים וחצי לאחר המשחקים בטוקיו היא הוסיפה לעצמה שיא עולמי חדש, בריצת הבכורה שלה לחצי מרתון. לא רק שהיא ניפצה על המסלול המהיר בולנסיה את השיא הקודם של רות צ'פנגטיץ' שגם הוא נקבע השנה (1:04:02 שע'), היא אפילו הצליחה לרדת משעה ושלוש דקות וסיימה עם 1:02:52 שע', אחת התוצאות המדהימות שנראו בריצות הכביש בשנים האחרונות. אתיופית נוספת, ילמזרף יהואלאוו שסיימה שנייה, היתה גם היא מהירה מהשיא העולמי הקודם עם 1:03:51 שע'. רק ב-2018 האשה הראשונה ירדה אי פעם משעה ו-5 דקות בריצה למרחק של 21.1 קילומטרים.

איזו מהירות מטורפת. ג'ייקוב קיפלימו | צילום: shutterstock

 ריצות מסלול 

בריצות המסלול הארוכות במשחקים האולימפיים בטוקיו היתה ציפייה לראות את הכוכבים החדשים מאוגנדה, ג'ושוע צ'פטגיי וג'ייקוב קיפלימו משתלטים על שתי הריצות האלו. בסופו של דבר בריצת המסלול הארוכה ל-10,000 מטרים הם הסתפקו במדליות הכסף והארד ומי שניצח היה סלמון ברגה מאתיופיה שהצליח לגבור גם על שיאן העולם ב-10,000 מטרים וגם על אלוף העולם בחצי מרתון וניצח בזמן של 27:43.22 דק'. הוא גם היה האתיופי הראשון שניצח בריצה זו במשחקים האולימפיים מאז קנניסה בקלה ב-2008. בריצת ה-5,000 הזהב אכן הלך לאוגנדה עם ניצחון של ג'ושוע צ'פטגיי בזמן של 12:58.15 דק'.

אצל הנשים, הכוכבת הגדולה של ריצות המסלול בטוקיו היתה סיפאן חסן ההולנדית, שניסתה ללכת על תואר משולש מטורף בריצות ה-10,000, 5,000 ו-1,500. היא היתה קרובה לזה, אבל בריצה הבינונית והמהירה מבין כולן נכנעה לפייץ' קיפייגון הקנייתית, אבל בריצות הארוכות חסן הציגה הופעות בלתי נשכחות וחגגה בסופו של דבר שתי מדליות זהב ואחת מארד.

 אולטרה מרתון 

ג'ים וולמסלי האמריקאי הפך בשנים האחרונות לאחד מרצי האולטרה מרתון הטובים בהיסטוריה וגם השנה היו לו כמה אתגרים מעניינים והישגים מרשימים. כבר בינואר הוא ניסה לשבור את השיא העולמי בריצה ל-100 קילומטרים בפרויקט שארגנה חברת "הוקה" באריזונה, אלא שוולמסלי החמיץ את השיא ב-11 שניות בלבד וקבע זמן של 6:09:25 שעות שהוכר כשיא אמריקאי.

בסוף יוני הוא ניצח בפעם השלישית ברציפות באחד ממרוצי האולטרה מרתון הנחשבים בעולם, הווסטרן סטייטס 100 מייל בארצות הברית, כשהפעם קבע את התוצאה הפחות מהירה מבין שלוש התוצאות שלו שם (הוא גם שיאן המסלול). מה שמדהים זה שכבר חודשיים לאחר מכן הוא התייצב למרוץ האולטרה טרייל היוקרתי מכולם, המון בלאן (UTMB), במטרה לנצח כמובן. וומסלי פתח בקצב מסחרר אבל בסופו של דבר שילם על כך מחיר כבד ופרש באמצע הדרך.

מי שניצח ב-UTMB היה פרנסואה ד'האן הצרפתי שהשלים אתגר אפילו מטורף יותר מזה של וולמסלי. ב-17 ביולי הוא ניצח מרוץ אולטרה מרתון יוקרתי אחר בארצות הברית, הארדרוק 100 מייל שבו שבר את שיא המסלול של קיליאן ג'ורנט, וקצת יותר מחודש לאחר מכן ניצח את המרוץ המפרך באלפים בו יש טיפוס מצטבר של כ-10,000 מטרים. ד'האן ניצח שם בזמן של 20:45:59 שע' כאשר כל 5 הראשונים היו צרפתים. אצל הנשים ניצחה האמריקאית קורטני דוולטר (22:30:54 שע') שהיא בניגוד לד'האן לא סיימה את המסלול של ההארדרוק בקולורדו חודש לפני כן, אבל במון בלאן היא שברה את שיא המסלול וגם ניצחה שם בפעם השנייה ברציפות.