אליפות ישראל בנגד השעון כבר ממש מעבר לפינה ורוכבים רבים שואלים לגבי החוקים בהם הרוכב והאופניים צריכים לעמוד בתחרות לפי ה-UCI איגוד האופניים הבינלאומי.

מהי הפוזיציה החוקית בנג"ש?

אז מה בעצם מותר ומה אסור? ומה הפוזיציה החוקית?

אף האוכף

הקצה הקדמי של מושב האופניים צריך להיות ממוקם לפחות 5 ס"מ מאחורי הציר המרכזי (BB).
מסיבות מורפולוגיות (בדרך כלל רוכבים קטנים) ניתן לחרוג עד קו 0 של אף האוכף עם אמצע הציר המרכזי.

קצה האירובר מקדימה (כולל השיפטר במצב הארוך ביותר) צריך להיות ממוקם עד 75 ס"מ מלפני הציר המרכזי.
מסיבות מורפולוגיות של גפיים ארוכות ניתן לחרוג עד 80 ס"מ ולרוכבים גבוהים מעל 1.9 מטר עד 85 ס"מ מהציר המרכזי לקצה האירובר כולל השיפטר של ההילוכים.

ניתן לחרוג רק באחד משני המצבים – או בחלק האחורי של האוכף או בחלק הקדמי עם האירובר אך לא בשניהם.

כידון נג"ש

כידון הוא אחת מ-3 נקודות המגע שלנו באופניים, ה-2 האחרות זה אוכף ופדלים. הכידון הוא נקודת מגע חשובה עם כפות הידיים שלנו וככזה הוא משפיע על התנוחה, הנוחות והשליטה שלנו באופניים. שני חלקי הכידון הם בייס-בר (BaseBar) ואירובר (AeroBar), ניתן לראות את חלקי הכידון השונים בתמונה הזו.

חלקי הכידון השונים

באירובר נקודת המגע המשמעותית ביותר היא בין האמות (קרוב למרפק) לרפידות. שם הרוכב יבלה את רוב זמן הרכיבה שלו. בבייס-בר נאחוז בעיקר בבלימה, עמידה או פניות חדות, כמו כן החומרים הפופולריים לכידוני נג״ש הם אלומיניום או קרבון.

כידון נג"ש יכול להיות בעל מאפיינים רבים, שלושת מאפייני הכידון העיקריים:
אירובר: נעשה אבחנה גסה בין 2 צורות עיקריות, מעוקל כלפי מעלה (Ski Bend) או ישר יחסית (S-Bend או J). ככלל ה"סקי בנד" (מעוקל כלפי מעלה) הוא ארגונומי יותר ויאפשר מנח פרק כף יד ישר. כידון איכותי יכיל אופציות כיוון רבות, הזזת רפידות ואירובר בנפרד וקביעת גובה בעזרת ספייסרים. האחרונים הם חלק חשוב בהתאמה באמצעותם ניתן לקבוע את הגובה של הרפידות מה שמאפשר לרוכב תנוחה זקופה או נמוכה יותר כתלות בגמישות ומבנה גוף. אלמנט חשוב בבחירת בייס-בר נכון הוא רוחב הכידון. זה נקבע בעיקר על פי רוחב הכתפיים של הרוכב.

עמוס וולף | מדידה והתאמת אופניים לרוכב