הגיל הפיזיולוגי (מכונה גם הגיל הביולוגי) הוא מדד שמשקף את מצב הגוף האמיתי מבחינת בריאות, תפקוד מערכות פנימיות, כושר גופני ורמת סיכון למחלות – ולא רק את הגיל הכרונולוגי בתעודת הזהות.

לכתבות נוספות בנושא:
הליכון, קרוס טריינר, אופניים או סטפר: איך בוחרים מכשיר אירובי בחדר הכושר?
שורפים גם מחוץ לאימון: הכל על פעילות גופנית, שלא מוגדרת פעילות גופנית
אירובי, HIIT או אימון התנגדות: מה יעיל יותר להתמודדות עם השמנת יתר?

בעידן שבו תוחלת החיים עולה, אך איכות החיים לא תמיד נשמרת, חשוב לדעת כיצד למדוד את מצב הגוף ולהבין אילו מדדים משפיעים בצורה משמעותית יותר על התוצאה. כושר לב-ריאתי, מסת שריר, אחוז שומן, תפקודי מערכת החיסון ומדדי דלקת – כולם תורמים לתמונה הפיזיולוגית הכוללת. הבנה של ההבדלים בין המדדים ואופן השפעתם מאפשרת זיהוי מוקדם של תהליכי ההזדקנות והתאמת אורח חיים לשיפור בריאות אמיתית.

הערכת הגיל הפיזיולוגי
הערכת הגיל הפיזיולוגי מתבצעת באמצעות מדידה של מגוון מדדים רפואיים ופארא-רפואיים המשקפים את מצב ותפקוד מערכות הגוף השונות. מדדים אלו כוללים, בין היתר, מדידת לחץ דם, רמות שומנים בדם, מדד מסת גוף (BMI), גמישות, כוח שריר, קיבולת ריאתית, ומדדים נוספים המעידים על בריאות הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, השרירים והשלד.

זה לא הגיל, זה התרגיל | צילום: Shutterstock

בנוסף, נבדקים מדדים כמו הרכב גוף (אחוזי שומן ושריר), קצב חילוף חומרים ותפקודי כליות וכבד. הערכה מקיפה זו מאפשרת לקבוע את הגיל הפיזיולוגי, המשקף את מצב הבריאות הכללי של האדם, ועשויה לסייע בזיהוי מוקדם של סיכונים בריאותיים והתאמת תוכניות טיפול ומניעה אישיות.

אפשר לכמת את הגיל הפיזיולוגי באופן מדויק?
למרות החשיבות הרבה של הגיל הפיזיולוגי ככלי להערכת מצב הבריאות הכללית, חשוב להבין כי כימות מדויק של הגיל הפיזיולוגי אינו פשוט, ואף מהווה אתגר משמעותי עבור אנשי מקצוע ומדענים בתחום. הסיבה לכך היא שמדובר במדד מורכב ורב-מערכתי, שאינו נשען על בדיקה אחת בודדת, אלא על שילוב של מדדים פיזיולוגיים, תפקודיים, מטבוליים ולעיתים גם גנטיים.

בנוסף, ההשפעה של כל מדד על הגיל הפיזיולוגי משתנה מאדם לאדם, בהתאם להיסטוריה הרפואית, הרכב גנטי, סגנון חיים ורמת הפעילות הגופנית. גם מצבים זמניים כמו סטרס, חוסר שינה או תהליך דלקתי חולף עלולים להשפיע על חלק מהמדדים וליצור תמונה שאינה משקפת נאמנה את מצב הגוף לאורך זמן.

לכן, חשוב להתייחס לגיל הפיזיולוגי כמדד מכוון ולא כערך מוחלט ולבצע הערכה חוזרת מעת לעת, תוך התבוננות במגמות ושינויים לאורך זמן. כאשר מעריכים את הגיל הפיזיולוגי באופן כוללני, בשילוב עם מעקב תפקודי וליווי מקצועי, ניתן להפיק ממנו תובנות יקרות ערך ולבנות תכנית פעולה מדויקת לשיפור תפקוד הגוף ובריאותו.

בדיקת ארגומטריה | צילום: Shutterstock

להלן כמה מדדים שכיחים המשמשים להערכת הגיל הפיזיולוגי (רשימה חלקית כמובן):
1. לחץ דם: מדד לכוח הדם המופעל על דפנות העורקים.
2. דופק (קצב לב): מספר פעימות הלב בדקה.
3. קצב נשימה: מספר הנשימות בדקה.
4. טמפרטורת גוף: מדד לחום הגוף.
5. רמות גלוקוז בדם: מדד לריכוז הסוכר בדם.
6. פרופיל שומנים בדם: כולל רמות כולסטרול וטריגליצרידים.
7. BMI (מדד מסת גוף): יחס בין משקל לגובה להערכת השמנה.
8. אחוז שומן בגוף: כמות השומן ביחס למשקל הגוף הכולל.
9. צפיפות עצם: מדד לחוזק העצמות ולסיכון לאוסטאופורוזיס.
10. תפקודי כבד: רמות אנזימים כמו ALT ו-AST.
11. תפקודי כליה: רמות קריאטינין ואוריאה בדם.
12. רמות המוגלובין: מדד לכמות החמצן שהדם יכול לשאת.
13. ספירת תאי דם לבנים: מדד למצב מערכת החיסון.
14. רמות ויטמין D: חשוב לבריאות העצם ולתפקוד החיסוני.
15. רמות הורמון בלוטת התריס (TSH): מדד לתפקוד בלוטת התריס.
16. רמות הורמון גדילה (GH): משפיע על גדילה וחילוף חומרים.
17. רמות הורמון אנטי-מולריאני (AMH): משקף את הרזרבה השחלתית אצל נשים.
18. VO2max: צריכת חמצן מירבית, מדד לכושר אירובי.

בדיקת VO2MAX | צילום: Shutterstock

19. HRV (שונות קצב לב): מדד לבריאות מערכת העצבים האוטונומית.
20. רמות חומצת שתן: קשור לסיכון לגאוט ומחלות מטבוליות.
21. רמות אלבומין: מדד לתזונה ולתפקוד הכבד.
22. תפקודי ריאות: כגון נפח נשיפה מקסימלי.
23. כוח שריר: נמדד באמצעות מבחני כוח ידיים או רגליים.
24. מהירות הליכה: מדד לתפקוד גופני כללי.
25. גמישות כלי דם: משקף את גמישות העורקים.
26. רמות קורטיזול: מדד לסטרס ולתפקוד בלוטת יותרת הכליה.
27. רמות אינסולין בצום: משקף את הרגישות לאינסולין.
28. אורך הטלומרים: הטלומרים הם קצוות הכרומוזומים המתקצרים עם הזמן, ואורכם משמש מדד להזדקנות התאית.
29. רמות חלבון C-תגובתי (CRP): סמן לדלקת בגוף, רמות מוגברות עשויות להעיד על תהליכים דלקתיים כרוניים.
30. רמות חומצת שתן (אוראט): רמות גבוהות עלולות להוביל לגאוט ומחלות מטבוליות אחרות.

בדיקת דם. אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

31. רמות אלבומין: מדד לתזונה ולתפקוד הכבד; רמות נמוכות עשויות להעיד על תת-תזונה או מחלות כבד.
32. תפקודי ריאות: כגון נפח נשיפה מקסימלי (FEV1), המשקף את יכולת הנשימה ותפקוד הריאות.
33. כוח שריר: נמדד באמצעות מבחני כוח ידיים או רגליים, משקף את בריאות מערכת השרירים.
34. מהירות הליכה: מדד לתפקוד גופני כללי ולבריאות מערכת השריר והשלד.
35. גמישות כלי דם: משקף את גמישות העורקים ויכול להעיד על סיכון למחלות לב וכלי דם.
36. רמות טסטוסטרון: הורמון חשוב לבריאות גברים ונשים, משפיע על מסת שריר, צפיפות עצם ומצב רוח.
47. רמות אסטרוגן: הורמון חשוב לבריאות נשים, משפיע על בריאות העצם, מערכת הרבייה ומצב רוח.

מדדים אלו, בשילוב עם מידע על אורח החיים והיסטוריה רפואית, מסייעים להעריך את הגיל הפיזיולוגי ולזהות נטייה להזדקנות מואצת ולהתאים אורח חיים שמאט תהליכי הידרדרות בריאותית.

הגיל הפיזיולוגי הוא רק ההתחלה – הפתרונות מגיעים משיתוף פעולה בין מומחים. בנוסף, הערכת גיל פיזיולוגי הוא כלי להארכת חיים בריאים. מחקרים מראים כי שיפור מדדי הגיל הפיזיולוגי מוביל לאריכות ימים בריאה יותר. בעזרת שילוב פעילות גופנית, תזונה מותאמת, ניהול סטרס וליווי רפואי, ניתן להאט את תהליך ההזדקנות ולשפר את איכות החיים.

שילוב של מומחים למעקב אפקטיבי:

• רופא משפחה / גריאטר – הערכה רפואית וסיכונים כרוניים
• פיזיולוג מאמץ – ניתוח כושר לב-ריאה ומדדים תפקודיים
• תזונאי קליני – התאמת תזונה ושמירה על מטבוליזם מאוזן
• פיזיותרפיסט / מאמן כושר פונקציונלי – שיפור כוח שריר ויציבה

רופא (אילוסטרציה) | צילום: Darko Stojanovic from Pixabay

רק באמצעות הסתכלות רב-תחומית ושיתוף ידע בין אנשי מקצוע – ניתן להפיק מהערכת הגיל הפיזיולוגי ערך אמיתי, ולבנות תכנית הוליסטית לשיפור איכות החיים, מניעת תחלואה והאטת תהליך ההזדקנות. בנוסף, ההשפעה של כל מדד על הגיל הפיזיולוגי משתנה מאדם לאדם, בהתאם להיסטוריה הרפואית, הרכב גנטי, סגנון חיים ורמת הפעילות הגופנית. כאמור, גם מצבים זמניים כמו סטרס, חוסר שינה או תהליך דלקתי חולף – עלולים להשפיע על חלק מהמדדים וליצור תמונה שאינה משקפת נאמנה את מצב הגוף לאורך זמן.

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?

מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.