סיבה מרכזית למדי לעיסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע הנה הדימוי העצמי של האדם באשר הוא. השנים האחרונות מאופיינות בהצבת מטרות אימוניות כמו: גוף חטוב, רזה, עם מעט שומן תת עורי, מסת שריר נאותה ועוד. הדבר מקצין עוד יותר בשל הפרסום האינסופי של דוגמנים, ספורטאים, כוכבי ריאליטי וקולנוע. בפרסום, כמו במדיה כולה, הסבירות להיתקל או להיחשף לכוכב הסובל מהשמנה ברמות שונות, היא נמוכה ביותר. מן הידועות היא, שתפיסת האדם את עצמו מושפעת במידה רבה מן הסביבה והסובבים אותו. זאת היות ובני אדם מטבעם, ומגיל צעיר (גילאי 8-9) עסוקים ב"השוואה חברתית"- השוואה של עצמם אל הסובבים אותם ואל בני גילם – בפרט.

השנים האחרונות מאופיינות בהצבת מטרות אימוניות כמו: גוף חטוב, רזה, עם מעט שומן , מסת שריר נאותה ועוד | צילום: thinkstock

עוד כתבות חדר כושר ומשקולות
יודעים מהם התרגילים שאתם ממעטים לבצע בחדר הכושר?
מדוע חשוב לגוון עם תרגילים לחיזוק הבטן?
איך לבצע אימון משקולות ביעילות?

עידן וירטואלי ולא אמיתי

מעבר להשוואה לבני הגיל ולסביבה הממשית, התפיסה העצמית מושפעת גם מחשיפה למודלים וירטואליים. בעבר החשיפה למודלים וירטואלים כמו דוגמנים או שחקנים היתה מעל דפי העיתון, טלוויזיה, תיאטרון וקולנוע. המודלים הללו היו אמיתיים, במידות אמיתיות, גם אם תחת מעטה איפור כבד, או תצלום בו נעשה שימוש מתוחכם בתאורה. המודלים היום ברובם וירטואליים וכשמם כן הם: "לא אמיתיים". עד העת האחרונה לא ניתן היה לדעת האם הדמות המצולמת היא "אמיתית" או תוצר של "פוטו שופ" או כפי שמקובל היום, תוצר של שימוש ב"פילטרים" מתוחכמים ומחמיאים באפליקציות שונות. למעשה, כולנו חשופים מגיל צעיר למודלים שהם פעמים רבות אחידים במראה, וודאי – בהיקפים. מודלים שנראים אמיתיים. ומכאן – מקור להשוואה ולהתייחסות (בניגוד לדמויות מצוירות או דמויות אנימציה) אך למעשה מדובר פעמים רבות במראית עין בלבד. ועל כן ההשוואה היא למודלים לא מציאותיים, לא "אנושיים". החשיפה החזותית החוזרת ונשנית למודלים מסוג מסוים ובפרט – למודלים שאינם מציאותיים, יכול להקצין את העיסוק הרב ממילא שיש לבנות 16 (ולא רק), בדימוי העצמי ובפרט במראה החיצוני שלהן בגיל ההתבגרות.

תפיסת האדם את עצמו מושפעת במידה רבה מן הסביבה והסובבים אותו | צילום: thinkstock

לדוגמה ניתן להביא את אחת מתוכניות הריאליטי האמריקאיות המפורסמות נכון לשנה זו. רבבות של בנות בגיל ההתבגרות (אך לא רק) צופות בתכנית זו שעוסקת בחייהן של הנשים, במשפחתן, באופן הלבוש, סוג הלק שהן מושכות על ציפורניהן, מידת אחוז השומן בגופן, סוג האימון שלהן, הטיפולים הקוסמטיים ומה לא. מה שגורם, בין השאר, להתעסקות קבועה בפרטים אלה ובחלק מהמקרים מתקשר לדימוי העצמי הנמוך אצל חלק מאותן נערות/נשים. השנים האחרונות מאופיינות בכך שהרוב היו רוצים להיות חטובים ויפים ואף צעירים יותר. מבין המחמאות הנפוצות ביותר והמבוקשות בגילאים מבוגרים הן: "את נראית צעירה יותר", "אתה נראה מעולה לגילך" וכדומה.

המראות בחדר הכושר והסטודיו והשפעתן על הדימוי העצמי

מראות קיימות, למעשה, בכל חדר כושר וסטודיו ממוצעים. נוכחות המראה משרתת מספר פונקציות בו זמנית: קבלת תחושה של חדר אימון גדול ומואר יותר מחד, ואפשרות להתבוננות עצמית לצורך הפעלת בקרה על התנועות/תרגילים מאידך. לצד שימוש פונקציונלי ישנם שימושים רצויים פחות: שימוש במראה לצורך בדיקה מדוקדקת של הגוף וקימוריו- מסיט את הפוקוס מן האימון אל הדימוי והעיסוק העצמי וכן שימוש במראה לצורך בחינת שאר המתאמנים, השוואה חברתית  ושוב הסתת תשומת הלב מן העיקר לתפל. ישנם סוגי אימון בהם ישנה מודעות ל"נדידת תשומת לב" זו, מצד המאמנים/מדריכים, ואז האימון נעשה בתאורה נמוכה או כאשר המתאמנים מתבקשים לעצום את עיניהם או להביט אל המאמן אשר ניצב ליד קיר שאינו עמוס במראות (מאפיין אימוני פילאטיס ויוגה למשל). זאת אומרת שבמקום לשמש כאמצעי לסיוע באימון, המראה עלולה לחבל או לשנות את מוקד ומטרת האימון.

חשוב להמליץ בעת הצורך על ייעוץ של איש מקצוע | צילום: thinkstock

במקרים של דימוי עצמי נמוך, בנוכחות מראה, המתאמן או המתאמנת עלולים למצוא מחבוא בתוך שיעור הסטודיו כך שאף אחד לא רואה אותם וודאי שלא המדריך. לעתים ילבשו בגדים שמסווים אולי אחוזי שומן גבוהים וייתכן שלדעת המתאמן מחמיאים יותר, לבישת בגדים כהים (בעיקר – שחורים) על מנת להסוות אולי מבנה גוף שלדעת המתאמן בעייתי ולא אסתטי דיו. יש לציין, כי לעתים מדובר בהתעסקות על בסיס קבוע שייתכן ומתחילה כבר לפני שבכלל המתאמן יוצא מהבית. מן הצד השני היום מבחינים במתאמנות (שכיח הדבר אצל נשים משמעותית לעומת גברים) שמתכוננות לאימון בסטודיו או חדר הכושר כמו לנשף שנערך בשעות הערב.

יעדי אימון שלא ניתן להשיגם והשפעתם על הדימוי העצמי

פיתוח גוף תחרותי, רזון מהותי, נראות חיצונית כמו של דוגמנית מובילה או שחקנית קולנוע מפורסמת בעולם ועוד, כל אלה מהווים רק חלק ממטרות אימון אצל חלק מהנשים ואף גברים (במודלים הגבריים, כמובן). במרבית המקרים מדובר במטרות שאינן ריאליות כלל, וממש לא ניתנות להשגה אצל רוב רובם של המתאמנים. לכך השלכות על המוטיבציה לאמץ אורח חיים בריא בכלל, להתאמן, לשפר את הדימוי העצמי (שגם כך ייתכן שירוד). חשוב לזכור שאותם כוכבים מפורסמים המשמשים מודל לחיקוי עובדים למעשה במשרה מלאה בכל הקשור לאסתטיקה גופנית עם צוות מומחים המלווה אותם בכל תחום בנוסף לעבודה השוטפת שלהם במשחק, ספורט או בכל תחום אחר. זאת מעבר לשימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בה נעזרים על מנת לצלם אותם.

בקרב מתאמנים עולה רמת המודעות לאסתטיקה וחיטוב הגוף באופן משמעותי | צילום: thinkstock

נקודה חשובה נוספת: בקרב המתאמנים על בסיס קבוע עולה רמת המודעות לאסתטיקה, חיטוב הגוף ועוד, באופן משמעותי יותר מאשר בקרב אלה אשר אינם מתאמנים או מאמצים אורח חיים בריא. בנוסף, ייתכנו בעיות פסיכולוגיות שונות שנובעות מפערים גדולים, לצורך העניין, בין קבוצת חברות בנות 17 שכולן ספורטאיות ועם אחוזי שומן נמוכים מהממוצע למעט אחת שאינה כזו וסובלת מאחוזי שומן גבוהים ומראה חיצוני לא טוב במיוחד. במקרה זה בהחלט עשויות להיות לכך השלכות מהותיות על הדימוי העצמי ועוד. אגב, חשוב להמליץ בעת הצורך על ייעוץ של איש מקצוע לרבות: פסיכולוג ספורט, דיאטן ספורט וכדומה. כך ניתן יהיה, סביר להניח, לקבל פרופורציות ולהתנהל נכון וטוב יותר. בנוסף, אותו איש מקצוע תפקידו יהיה , בין השאר, לכוון את האדם ול'הרגיעו' באשר למצבו הגופני-אסתטי.

המקום בו מתאמנים ו/או סוג האימון והקשר לדימוי הגוף

מן הסתם, יש הבדל להתאמן בחדר כושר בו מנויים 4-3 סוכנויות של דוגמנים ושחקנים מאשר להתאמן בחדר כושר המאופיין במתאמנים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה עם השמנת יתר לא מעטה, לבוש בהתאם ועוד. או אז יש לכך השלכות על הדימוי העצמי של מתאמני הקצה. לכן, גם לבחירת מקום האימון, רמה סוציו-קונומית של המתאמנים וסוג האימון השלכות על הדימוי העצמי ולעיתים אותו מתאמן/ת שואל את עצמו מה עדיף: "האם להיות זנב לאריות או אולי – ראש לשועלים?" קרי, האם להיות במצב טוב או אף מצוין בחוג או במועדון הכושר בו המתאמנים נראים הרבה פחות טוב ממני או שמא להיפך – להשתייך לחוג/מועדון כושר בו רוב המתאמנים במצב גופני ואסתטי הרבה יותר טוב ממני?

לסיכום, דימוי עצמי נמוך שכיח למדי במחוזותינו מהסיבות שהוזכרו לעיל ועוד. חשוב שהמאמנים בחדרי הכושר והסטודיו השונים יגלו ערנות לנושא לפני שהבעיה תלך ותעצים ותגרום שהמתאמן/ת ירימו ידיים ולא יגיעו לאימונים כלל.

מקורות: האני במראה – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט