מוות של ספורטאי הוא ברוב המקרים מוות בר מניעה. אז למה בכל זאת זה קורה? אתחיל מהסוף ואציג זאת בצורה בוטה, הסיבה שזה ממשיך לקרות אינה העובדה שזו גזירה בלתי נמנעת אלא בגלל שמערכות גדולות מעריכות שהיות ומדובר במספר לא גדול של אנשים – זה לא שווה את הכסף בהשקעה. בכלכלת בריאות המונח המדויק הוא Cost Effective. כלומר לא האפקטיביות היא המנוע אלא העלות. ועל זה כבר נאמר:

Just because the incidence of cardiac arrest is low doesn’t mean it can’t be lower
(personal communication, Amby Burfoot, Boston marathon champion, 1968)

דום לב. למה בכל זאת זה קורה? | צילום: shutterstock

מוות פתאומי של ספורטאי בזמן שינה

ועכשיו נחזור להתחלה, כולנו המומים ממותו של איש הברזל והספורטאי החובב שי לויתן ז"ל שנפטר בשבוע שעבר בזמן מנוחה (ראו כתבה על כך כאן). הרבה קונספירציות התחילו להסתובב ברשתות החברתיות וגם בתגובות בכתבה זו: האם עומס האימונים היה הזרז? האם המרוץ שהשתתף בו יומיים קודם לכן האיץ את התהליך? או אולי יש קשר לחיסון נגד קורונה? ולמה זה קרה בשינה ומנוחה ולא בזמן הפעילות הספורטיבית? אני יכול להעיד על עצמי שאני קרדיולוג ספורט, אני לא מבין בקונספירציות ומשתדל לדבוק במדע ובשכל הישר. היות ואין לי את הנתונים הספציפיים ובוודאי עוד ייקח לא מעט זמן עד שיהיו כאלה, אם בכלל. אנסה לנתח את האירוע של מוות פתאומי של ספורטאי בזמן שינה או מנוחה.

מה אנחנו יודעים? מוות פתאומי מסיבה לבבית בספורטאים אינו דבר נדיר. ה-SADS הקנדי מעדכן כי 600 צעירים נפטרים בקנדה כל שנה בשל דום לב, חלק גדול מהספורטאים שנפטרים באופן פתאומי מתים במנוחה ולא במאמץ, חלקם אפילו בשינה כשהסיבה ברב המקרים אינה מפוענחת. ברור כיום כי מדובר בהפרעה חשמלית ומשום כך מוגדרת כ-SADS (sudden arrhythmic death syndrome). מה שמתרחש באותן שניות גורליות במערכת ההולכה שבלב גורם לכווץ בלתי מבוקר של חדרי הלב, עם פרפור של החדרים והפסקת אספקת הדם מהלב לשאר הגוף בצורה חדה ופתאומית. כתוצאה מכך קורסות כל מערכות הגוף והאפשרות היחידה להחזיר את הגלגל אחורנית הינה על ידי מכת חשמל מכוונת ולכן חשוב להצטייד בדפיברילטור חצי אוטומטי.

האם ניתן למנוע זאת? | צילום: pixabay

מה יכולה להיות הסיבה?

מגוון רחב של בעיות לבביות מולדות או נרכשות יכולות להוות את הגורם לאירוע הלבבי. בעיקר מדובר על מחלות שריר הלב (קרדיומיופתיה), מהלך לא תקין של העורקים הכליליים או הפרעות הולכה שונות. כאשר מגיל 35 ואילך עולה גם האפשרות למחלת לב כלילית. מחקרים שונים במדינות שונות סקרו את הסיבות האלו והגיעו לתוצאות דומות (אם כי במקומות שונים אחוז המקרים מכל סיבה משתנה).

קונספירציות לגבי החיסון

החיסון של פייזר כנגד נגיף הקורונה נחקר לאחרונה בחשד שאחת מתופעות הלוואי יכולות להיות דלקת בשריר הלב. הדבר לא הוכח עדיין אלא נמצא בבדיקה. החשד כי החיסון גורם למיוקרדיטיס בשכיחות של כ-1 ל-100.000. חשוב לציין שמיוקרדיטיס גם כך מתרחשת בכ-10-22 מקרים על כל 100,000 אנשים. מיוקרדיטיס עלולה לגרום להפרעות קצב ובדרך כלל מחמירה בזמן פעילות גופנית ולכן שילוב נתונים אלו פחות מעיד שהחיסון הוא מקור הבעיה.

האם מוכרים מקרים דומים?

בהחלט כן, מפורסם הוא המקרה של דוידה אסטורי, קפטן קבוצת הכדורגל של פיורנטינה ושחקן נבחרת איטליה. אסטורי נמצא מת בחדרו בבית המלון שבו שהו חברי קבוצתו לפני משחק ליגה שתוכנן להיערך נגד קבוצת אודינזה. סיבת המוות הרשמית שנקבעה לאחר נתיחת גופתו באיטליה היא דום לב בשנתו. בבירור מעמיק יותר נמצא כי נפטר מהפרעת קצב לב שנגרמה בשל מחלה מולדת בשם: ARRHYTHMOGENIC RIGHT VENTRICLE CARDIOMYOPATHY או בקצרה ARVC . מחלה זו הראתה סמנים כבר בשנתיים שטרם האירוע בדמות פעימות לב מוקדמות, אולם אלא לא הובנו נכון על ידי הרופא הבודק ככל הנראה.

השוואת הסיבות של מקרי מוות לבבי פתאומי

מה עושים לפני שקורה אירוע כזה

מחקרים בשנים האחרונות מתארים כי בבחינה רטרוספקטיבית של מקרי מוות לבבי פתאומי בספורטאים, מתברר כי 35% מהנפטרים חוו לפני כן סימפטומים שונים – הסימפטומים כוללים התעלפות, כמעט התעלפות כאבים בחזה ודפיקות לב (פלפיטציות), אולם לא הובנו ככאלה על ידי המטופל או רופא המשפחה. ניסיון רב שנים שנצבר בעיקר באירופה מראה שניתן להוריד את מקרי המוות האלה בכ-90% על יד בדיקות במקומות ייעודיים על יד קרדיולוג ספורט

ואיך יאבחן זאת קרדיולוג הספורט?

קרדיולוג הספורט יאבחן על ידי בדיקת אק"ג, אקו לב וארגומטריה בשיא מאמץ. שילוב של שלושת הדברים הללו הם קריטיים. כל אחת מהבדיקות הללו חשובה, אולם רק השילוב ביניהן מאפשר למצוא אחוז גבוה מהמקרים לפני שמתרחש האירוע המכונן. האיטלקים היו הראשונים להבין את זה ולאט לאט שאר העולם מיישר קו. גם בשוויץ יצאו הנחיות בנושא רק לאחרונה.

המכשיר שמציל חיים. דפיברילטור | צילום: pixabay

כיצד בני המשפחה יכולים למנוע מקרה מוות פתאומי נוסף
הגדרת האירוע המכונן ברורה כבר בהנחיות הESC משנת 2014
1. מוות פתאומי ולא מוסבר המתרחש בפרט מעל גיל שנה
2. מוות פתאומי ולא מוסבר יחד עם תשובה פתולוגית וטוקסיקולוגית שלילית מוגדר מוות פתאומי אריתמי

הערכה:
1. היסטוריה פרטית ומשפחתית וכן נסיבות המוות יאספו מכל קורבן
2. מומחה במחלות לב ישלול המצאות מיקרוסקופית של מחלה לבבית מבנית
3. איסוף דם או רקמות לבירור מולקולרי וגנטי בנתיחה שלאחר המוות מומלצת
4. בירור גנטי מולקולרי מדגימות רקמות בחיפוש אחר מקור אריתמי יכול להועיל
5. הערכה משפחתית גנטית של קרובים מדרגה ראשונה של הקורבן מומלצת כאשר נמצאה מוטציה ידועה בקורבן

פרוטוקול בירור ראשוני:
הפרוטוקול צריך לכלול: היסטוריה משפחתית, אישית ושל הנפטר, אק"ג במנוחה, מבחן מאמץ, הולטר 24 שעות SAECG, אקו לב.

לסיכום, מוות של אדם בריא לכאורה ובוודאי ספורטאים המתאמנים לתחרויות איש ברזל, הוא דבר כמעט בלתי נתפס ולכן כל כך קשה לעיכול. אבל הוא אינו נגרם מעומס קיצוני או חיסון מסוכן וזו בטח לא גזירת שמיים ולא גורל מחייב מוות של ספורטאי, מדובר במוות בר מניעה ברב המקרים. כל מה שצריך זה להיבדק בצורה שגרתית ולקחת אתכם דפיברילטור.

בואו יחד ונמנע את האירוע הבא.

ד"ר דן הדס | מנהל המרכז הישראלי לקרדיולוגיית ספורט

:Reference
Sudden cardiac death in children and young adults without structural heart disease: a comprehensive review Rev. Cardiovasc. Med. 2020 vol. 21(2), 205–216

HRS/EHRA/APHRS expert consensus statement on the diagnosis and management of patients with inherited primary arrhythmia syndromes 2014

Role of echocardiography in screening and evaluation of athletes heartjnl-2020-317996

Symptoms Before Sudden Arrhythmic Death Syndrome:A Nationwide Study Among the Young in Denmark Journal of Cardiovascular Electrophysiology Vol. 26, No. 7, July 2015
4. J Cardiovasc Electrophysiol, Vol. 26, pp. 761-767, July 2015