ריצת מרתון הינה סמל למאמץ גופני עילאי. על פי האגדה היוונית עתיקת הימים, שנת 490 לפני הספירה, השליח היווני פידיפיס (Pheidippides) רץ כ-42 ק"מ משדה הקרב בעיר מרתון לעיר אתונה בכדי לבשר “Nike!” (ניצחון!) על הצבא הפרסי ואז התמוטט ומת מתשישות. הילוך מהיר אלפי שנים קדימה, עונת המרתונים נפתחת ומקצי המרתון בארץ ובעולם עמוסים ברצות ורצים מכל קשת הגילים שאינם חוששים מהאתגר ומשלימים את ריצת המרתון במלואה. העלייה המתמדת במספר הרצים למרחקים ארוכים בארץ ובעולם מלווה בהצטברות מידע ומחקרים רבים המצביעים על כך שמאמצי סבולת קיצוניים ומתמשכים משפיעים על מבנה, תפקוד הלב ומערכת כלי הדם שלנו.

מה קורה ללב שלנו בזמן מאמץ של סבולת? | צילום: shutterstock

 מהן ההשפעות של ריצת מרתון על שריר הלב? 

בדומה למאמצים ארוביים עצימים אחרים, ריצת מרתון מצריכה מהלב לעמוד בעומסים המודינמיים (פעילות כוללת של מחזור הדם) מוגברים באופן רציף ולפרק זמן מתמשך. בכדי לעמוד בדרישות מסוג זה הלב עובר שינויים הסתגלותיים במבנהו ובתפקודו. מכלול שינויים אלה נקראים "לב אתלט" והוא מתאפיין כלב גדול יותר, בעל דפנות מעובים, עם יכולות התכווצות, והרפיה מוגברים. על פי ההגדרה שינויים אלו הינם הפיכים, ובזמן הפסקה מוחלטת מכל פעילות גופנית נסוגים לחלוטין בפרק זמן של כ-3 חודשים.

במחקר שפורסם ב-2012 ובדק כ 40 ספורטאי סבולת נמצא כי בסמוך לסיום מאמץ סבולת מתמשך (שארך בין 3 ל-11 שעות), חלה עלייה בנפח של הלב הימני וירידה בתפקודו, ככל שקצב הריצה היה גבוה יותר כך הירידה בהתכווצות היתה משמעותית יותר. במחקר אחר, בבדיקות דם שנלקחו מרצי מרתון מיד לאחר סיום הריצה נצפתה עלייה בסמני הלב (טרופונין, CK-MB), המעידה על פגיעה קלה בסיבי שריר הלב, שחלפה וחזרה לבסיס כעבור 72 שעות.

מחקר נוסף דגם בבדיקת MRI לב כ-102 רצי מרתון בגילאים 50-72, שרצו לפחות 5 מרתונים במהלך שלוש השנים שקדמו למחקר וקבוצה דומה של אנשים שלא רצו כלל. על פי תוצאות הבדיקה לרצי המרתון היה שיעור גדול פי 3 של צלקות בשריר הלב בהשוואה לאלו שלא רצים. חשוב לציין שהמשמעות הקלינית של ממצאים אלו אינה ידועה בשלב זה ויתכן ומדובר בשינויים פיזיולוגים בלבד כביטוי למאמץ לבבי מוגבר.

 כיצד משפיעה ריצת המרתון על עורקי הלב? 

ב-2010 מחקר שפורסם בארה"ב ובדק רצי מרתון ותיקים שרצו לפחות 25 מרתונים במהלך 25 שנים תיאר שיעור גבוה יותר מהמצופה של הסתיידויות בעורקי הלב. כאשר בדקו את המשמעות הקלינית במחקר נוסף מצאו ששיעור האירועים הלבביים ברצי מרתון עם הסתיידויות של עורקי הלב לא גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הלא רצים בעלי גורמי סיכון מותאמים. ממחקרים נוספים עולה כי לגברים מרתוניסטים יש שכיחות גבוהה יותר של הסתיידויות בעורקי הלב בהשוואה לנשים מרתוניסטיות, אך העלייה בכמות ההסתיידויות אינה קשורה למספר המרתונים שרצו אלא לגורמי הסיכון הלבביים שלהם.

לריצה למרחקים ארוכים יש יתרונות בריאותיים | צילום: shutterstock

 כיצד משפיעה ריצת המרתון על מערכת החשמל בלב? 

השינויים המבניים שמתרחשים ב"לב אתלט" כתוצאה ממאמץ סבולת קיצוני מתמשך (ריצה למרחקים ארוכים) יוצרים מצע להיווצרות הפרעות קצב. ואכן, מספר מחקרים הוכיחו כי קיים קשר ישיר בין ריצת מרתון להפרעות קצב עליתיות (לדוגמה: פרפור פרוזדורים) וחדריות (לדוגמה: פעימות חדריות מוקדמות).

 האם לריצה למרחקים ארוכים יש יתרונות בריאותיים? 

כן! ב-2008 מחקר של אוניברסיטת סטנפורד השווה בין רצים לבין אנשים שאינם רצים בשנות ה-50 לחייהם ועקב אחריהם יותר משני עשורים. בתחילת המחקר קבוצת הרצים רצה במשך 4 שעות שבועיות בממוצע. לאחר 21 שנים, זמן הריצה השבועי הממוצע ירד ל 76 דקות שבועיות, אך עדיין ניתן היה לראות יתרון במצבם הבריאותי הכללי של קבוצת הרצים בהשוואה לקבוצה שלא רצה. 19 שנים מתחילת המחקר 34% מקבוצת הלא רצים נפטרו, בעוד בקבוצת הרצים רק 15% נפטרו.

 איך להפחית את הסיכון לנזק לבבי הכרוך בריצה למרחקים ארוכים? 

1. להימנע משגרת אימונים יומיומית של פעילות גופנית מאומצת מאוד במשך פרקי זמן של יותר משעה בכל פעם. לקחת ימי מנוחה בין אימונים מאומצים מאוד.
2. הפסקות מנוחה לסירוגין במהלך הפעילות המאומצת לצורך הסדרת דופק ולחץ – דם.
3. לרווח את פרקי הזמן בין מקצי התחרות ולהימנע מתחרויות מרתון רציפות (הפסקות של 3 חודשים לפחות).
4. הקפדה על מעקב רפואי (קרדיולוג ספורט/רופא ספורט) שנתי.

ד"ר שירית כזום היא קרדיולוגית ורופאת ספורט במערך לקרדיולוגיה, בי"ח בילינסון