ב-1998 אישר ה-FDA את השימוש בסוכרלוז או בשמו הכימי (one six dichloro one six dideoxy beta D fructo furanosyl four chloro four deoxy alpha D galacto pyranoside) כבטוח לשימוש. למרות שמו המפחיד, הדבר הכי נורא שקרה בעקבות שימוש בו היה טריגר למיגרנות נדירות אצל אנשים מסוימים וגם לטענות אלו היצרן הגיב בכך שהסיכון המועט לעומת היתרונות הבריאותיים הרבים בטל בשישים, במיוחד לאור העובדה שהשמנה הפכה להיות מגיפה עולמית.
האם הסוכרלוז הוא חומר אדיש? | צילום: ארן הרשלג
עוד כתבות תזונה בשוונג
"אנחנו חיים בחברה שמכורה לירידה במשקל"
רשימת המזונות מומלצים במהלך האימונים הספורטיביים
8 מזונות חיוניים לספורטאים
קשר בין ממתיקים מלאכותיים והתפתחות סוכרת
התקווה היתה לספק לאוכלוסייה תחליף בריא לסוכר, שייתן טעם מתוק ללא ערך קלורי ולא יגרום לתנודות גדולות ברמות הסוכר, אבל זה לא מה שהתגלה בסופו של דבר, במחקרים מצאו שכאשר נותנים לאוכלוסיית שמנים כמות סוכרלוז שוות ערך לכמות שנמצאת בפחית שתייה ישנה עליה ברמת הסוכר בדם ומופרשת כמות גבוהה יותר של אינסולין (20% יותר), מה שמעלה את ההשערה שסוכרלוז גורם לעמידות לאינסולין וזה יכול להסביר את הקשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים והתפתחות סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי. לפיכך סוכרלוז אינו חומר אדיש, הוא משפיע על רמת הסוכר בדם.
החברה שמייצרת סוכרלוז טוענת שהוא כמעט ולא נספג במעי הדק, אלא מגיע למעי הגס ואז מסולק החוצה. עד לתקופה האחרונה נעשו מחקרים רק בחולדות שבדקו את הקשר בין ממתיקים וחיידקי המעי. עכשיו כשנעשו מחקרים בבני אדם שהשתמשו במוצרים שונים ובהם: סכרין, סוכרלוז, אספרטיים, Sweet& Low, מצאו כי ממתיקים גורמים לעמידות לגלוקוז בגלל שינוי הרכב חיידקי המעיים. המחקרים בבני אדם מוגבלים, אבל ראו שלאחר ימים ספורים של שימוש בסכרין מוצאים רמות סוכר גבוהות בדם והן מוסברות כקשורות לשינוי באוכלוסיית חיידקי המעי, אותו אפקט מצאו גם כשבדקו צריכת אסוסלפם k.
האם כל הזמן הזה ממתיקים מלאכותיים לא מונעים מחלות כרוניות, אלא אפילו מעלים סיכון להשמנה, סוכרת וכו׳?
חלק מהחוקרים היו מופתעים למצוא שגם צריכה מועטה של ממתיקים (אספרטיים הוא זה שנבדק) מספיקה כדי לגרום לשינוי הרכב החיידקים.
התקווה היתה לספק לאוכלוסייה תחליף בריא לסוכר | צילום: pixabay
אחרים הופתעו פחות ולו בגלל שכל מולקולה של אספרטיים תהפוך בסוף למולקולה שנקראת פורמאלדהיד, מה שיכול להסביר את העובדה שחלק מהאנשים שרגישים לפורמאלדהיד (שנמצא במזונות כמו תפוח עץ, בננה, אגס, פטריות ועוד) סובלים כאשר הם צורכים ממתיק כמו אספרטיים.
הדיווחים לגבי בטיחות השימוש באספרטיים שנוי במחלוקת, כל המחקרים שממומנים על ידי התעשייה מעידים על בטיחות בעוד ש-90% מהמחקרים העצמאים שנעשו בנושא מדווחים על כך שצריכת אספרטיים קשורה עם השפעות בריאותיות שליליות.
ההשפעה על הרכב החיידקים
ללא ספק, אנשים שצורכים ממתיקים (במיוחד כאלו הנחשבים כבטוחים לשימוש) לא מודעים להשפעה על הרכב החיידקים. זה חשוב במיוחד לכל אלו הסובלים ממחלות מעי בהם יש שינויים באוכלוסיית המיקרוביום כמו קרוהן או Ulcerative colitis, הכנסת ממתיקים לתפריט יכולה להחמיר את מצבם.
האם ההשפעה היא כל כך משמעותית כך שנראה עלייה במספר החולים במחלות מעי? כשבודקים מה קרה בקנדה, המדינה הראשונה לאשר שימוש בסוכרלוז שיעורי IBD (מחלות מעי) הוכפלו לאחר אישור השימוש. בארה"ב אחרי עשורים של שיעור קבוע של חולי קרוהן וקוליטיס, שיעורי התחלואה עולים. בסין, לאחר אישור שימוש בסוכרלוז שיעורי IBD עלו פי 12. יהיו שיאמרו שזוהי מקריות, אבל קורלציות כאלו נמצאו באוסטרליה ובנורווגיה. ככל שנראה גרפים כאלו, כך יהיה קשה לבטל את האפשרות לקשר הנ"ל.
החדשות הטובות הן שלאחר שמפסיקים לצרוך ממתיקים, תוך מספר שבועות האיזון של הרכב החיידקים משתקם.
כמובן שההשלכות השליליות של ממתיקים לא צריכות להיות מפורשות, כך שעלינו לצרוך כמויות גבוהות של סוכר במקום. לבריאות אופטימלית עלינו להפחית בצריכה של שניהם.
עפרי ילין | דיאטנית קלינית ומטפלת בהפרעות אכילה בבית החולים שניידר לרפואת ילדים
