כאבים במפרק ירך ובמפשעה הינן תלונות שכיחות הן בקרב צעירים והן במבוגרים. עיסוק בפעילות גופנית, ריצה וספורט אתגרי יכולים לעורר כאבים סביב מפרק הירך ולהוביל להגבלה תפקודית עד לכדי קושי בביצוע פעולות פשוטות כמו הליכה, נהיגה וישיבה ממושכת. בראיון עימו בשוונג, מסביר ד"ר ליאור לבר, רופא בכיר במחלקה אורתופדית ב' ובמרפאת הספורט ואחראי על השירות לשימור מפרק ירך במרכז הרפואי הלל יפה, את הבעיות השכיחות בתחום, הסימפטומים והטיפולים הקיימים.
לעתים עלולים להיות כאבים סביב מפרק הירך | צילום: Photo by RUN 4 FFWPU from Pexels
עוד כתבות בשוונג
מה עושים עם הכאבים בברכיים?
10 כללים להתמודדות עם כאב ופציעה בריצה
איך להימנע מכאבי בטן באימונים למרתון?
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בהכרה בגורמים לכאב ולמגבלה תפקודית סביב מפרק הירך וכן בטיפולים האפשריים המוצעים לבעיות אלה, לרבות שיטות ניתוחיות חדשניות שמטרתן לשמר את מפרק הירך ולהימנע מניתוח מורכב להחלפת מפרק. "מבחינת המבנה האנטומי, מפרק הירך הינו מפרק דמוי מכתש ועלי", מציין ד"ר לבר, "המכתש הקרוי אצטבולום, הוא למעשה שקע בעצם האגן והעלי הינו ראש עצם הירך ואזור צוואר הירך הסמוך אליו. משטחי המפרק מצופים סחוס וסביב שפת האצטבולום קיימת טבעת סחוסית הנקראת לברום שמסייעת להעמקה ואיטום המפרק, פיזור עומסים ויציבות המפרק".
מה הן הבעיות השכיחות במפרק הירך?
"ובכן, ישנן שלוש תופעות שכיחות מהן סובלים צעירים בגילאי העשרה ועד העשור השישי: הראשונה היא תסמונת צביטה בירך/תסמונת תפס הירך (Femoro-Acetabular Impingement Syndrome – FAIS) הנגרמת מחיכוך של ראש עצם הירך באגן, באזור האצטבולום. החיכוך עלול להיווצר בשל שינויים במבנה הרגיל של מפרק הירך המונעים את התנועה החלקה של המפרק. שינויים מבניים אלה יכולים להיות מולדים או להופיע בשל היווצרות עצם עודפת במהלך השנים, לדוגמה בעקבות פעילות ספורטיבית אינטנסיבית סביב שנות ההתבגרות בהן לוחיות הגדילה פתוחות. החיכוך או הצביטה נוצרים לרוב בזמן כיפוף מוגבר של המפרק ויכולים להוביל לקרעים בטבעת הסחוס ולנזקים בסחוס עצמו. תסמונת זו שכיחה יותר בגילאי 20-50, בקרב ספורטאים ואנשים העוסקים בפעילות גופנית סדירה.
מה הם הסימפטומים שמעידים על הבעיה? | צילום: Pexels
"השנייה היא קרע בלברום כאמור הינה טבעת סחוסית רכה המקיפה את המכתש האגני (האצטבולום). קרע זה יכול להיגרם כתוצאה מחיכוך מחזורי של המבנה הגרמי העודף בלברום וכן בפעילות גופנית בה מפרק הירך מובא לטווחים קיצוניים, למשל בריקוד, התעמלות, ענפי כדור מסוימים, יוגה ופילאטיס.
"השלישית היא דיספלזיה של מפרק הירך (DDH-Developmental Dysplasia of the Hip) שהיא הפרעה בהתפתחות מפרק הירך המתרחשת באחד מתוך 1,000 ילודים. בעיה זו יכולה להופיע בתקופה העוברית או לאחר הלידה, במהלך השנה הראשונה לחיים. היא עשויה לנבוע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ביניהם לידה ראשונה, מין נקבה, היסטוריה משפחתית, מצג עכוז בלידה, מיעוט מי שפיר, ריבוי עוברים ועוד. אבחון מוקדם וטיפול מהיר מובילים לפתרון יעיל בכ־ 95 אחוזים מהילדים".
מה הם הסימפטומים שמעידים על כך?
"התלונות העיקריות בתסמונת תפס הירך הן הגבלה בתנועה וכאבים בתנועות כיפוף עמוקות. בנוסף, נזקים לטבעת הסחוס ולסחוס עלולים לגרום ל"קליקים" ולתחושת היתקעות של המפרק. בקרע לברום- רוב המטופלים מתלוננים על כאב בקדמת הירך או המפשעה, אך לעתים התלונות מצביעות על כאבים בחלק האחורי של הירך, בישבן, בגב ואפילו בברך. תלונות שכיחות נוספות כוללות: קליקים, תפיסות, נעילות של מפרק הירך והגבלה בטווחי התנועה".
הבעיה גורמת להגבלה בתנועה | free pic צילום: Man photo created by freepik – www.freepik.com
עוד מוסיף ד"ר לבר כי בדיספלזיה של מפרק הירך, המכתש בעצם האגן אינו מתפתח בצורה תקינה ומתקבל למעשה מכתש רדוד שאינו מכסה את ראש הפמור (העלי) בצורה אופטימלית וכתוצאה מכך ראש הפמור אינו יציב בתוך המפרק. במקרים בהם לא בוצע אבחון מוקדם בינקות או בילדות, יכולים להתפתח תסמיני כאב בשלב מאוחר יותר. "מטופלים אלה סובלים מכאבים באזור מפרק הירך המתפתחים כבר בשנות העשרים לחייהם אשר הולכים ומתגברים עד לכדי הגבלה תפקודית יומיומית. יש לציין, כי ישנם מקרים שלמרות אבחון מוקדם וטיפול מוצלח, תיוותר שארית של חוסר התפתחות אופטימלי של המכתש. כמו גם קיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלה ניוונית של מפרק הירך והזדקקות לניתוח להחלפת מפרק ירך כבר בגיל צעיר".
אילו הטיפולים יעזרו לטפל בבעיות אלו?
"ישנו הטיפול השמרני שכולל בשלב הראשון שינוי סוג הפעילות הגופנית ואופייה, הימנעות מפעולות הגורמות לכאב, פיזיותרפיה לטיפול בחסרים בטווחי תנועה וחיזוק שרירים שנחלשו כתוצאה מהימנעות ממושכת וכן איזון בין קבוצות שרירים שונות לייצוב מפרק הירך והאגן. בהמשך, כאשר אותם חסרים הושלמו, ניתן להתקדם בהדרגה לפעולות מורכבות יותר התואמות את סוג הפעילות אליה המטופל מעוניין לשוב. ניתן לשלב זריקות ביו-רגנרטיביות (למשל פלזמה עשירת טסיות – PRP , או תאי גזע ממקור שומן – Adipose Derived Stem Cells) שמטרתן להפחית כאב, להאט תהליכים ניווניים ואף לעודד התחדשות וריפוי במקרים של פגיעה חריפה בלברום או בסחוס. בנוסף ניתן לשלב זריקות חומצה היאלורונית שעשויות לסייע בהרגעת תסמיני הכאב והגירוי בתוך המפרק ולאפשר היענות טובה יותר לתהליך השיקום".
מה לגבי ניתוח?
"האפשרויות הניתוחיות תשמרנה כמעט תמיד כמוצא אחרון. ישנה שיטת ניתוח זעיר פולשני לשימור מפרק הירך המטפלת גם בבעיות התפתחות במבנה האנטומי של מפרק הירך הנקראת 'ארתרוסקופיה של מפרק הירך'. הניתוח מתבצע דרך חורים קטנים דרכם מוחדרת מצלמה למפרק וכלים לאבחון וטיפול. שיטה זו שכיחה בטיפול בבעיות ברך וכתף, אך התפתחה גם כטיפול בבעיות מפרק ירך בשני העשורים האחרונים. ניתן לטפל בשיטה זו גם בבעיות של הלברום ובפגיעות סחוסיות. לאחר הניתוח, חשוב להתחיל בפיזיותרפיה במטרה להשיג הפעלה מוקדמת של המפרק. חזרה לעבודה משרדית מתאפשרת לרוב בין 2-3 שבועות. חזרה לפעילות ספורטיבית מתונה בדרך כלל תתאפשר לאחר כשלושה חודשים, וחזרה לספורט לאחר כחצי שנה, בתלות בניתוח שבוצע.
ד"ר לבר מוסיף ומציין כי במבוגרים הסובלים מדיספלזיה של מפרק הירך ואינם חשים הקלה לאחר הטיפול השמרני, יכולים לשקול ניתוח לשינוי מבנה האגן על ידי חיתוך עצם האגן (אוסטאוטומיה אגנית– Peri-Acetabular Osteotomy – PAO) מסביב למכתש ושינוי עמדת המכתש כך שיכסה את ראש הירך בצורה טובה יותר וישנה את הכוחות והעומסים הפועלים במפרק. "ישנן מספר טכניקות לביצוע ניתוח זה ומעטים המרכזים בעולם אשר מבצעים את הניתוח במבוגרים. מרבית הבעיות במפרק הירך נובעות מבעיה מבנית מולדת. יש לזכור כי ישנן סיבות רבות לכאבים סביב מפרק הירך, חלקן אינן בהכרח נגרמות מבעיה במפרק עצמו ומקור הכאב יכול לנבוע מהגב התחתון, הבטן או הברך. על כן חשוב להיבדק על ידי מומחה בתחום שימור מפרק הירך, אשר יבצע הערכה יסודית בהתאם לתלונות האופייניות, בדיקה גופנית הכוללת מבחנים ייעודיים וספציפיים וכן הדמיה על מנת לאתר את מכלול הגורמים האפשריים לכאב", מסכם ד"ר לבר.
