האגודה האנדוקרינית שחררה הצהרה מדעית המגדירה השמנת יתר כ"הפרעה של מערכת ההומאוסטזיס האנרגטי", כלומר שהמנגנון המווסת את צריכת האנרגיה והוצאת האנרגיה משתבש. מצורפות כאן הנקודות הבסיסיות של הצהרה מדעית, כאשר הנקודה הראשונה חשובה במיוחד ובעלת השלכות מעשיות עצומות. היא מפרידה בין הסיבות להתפתחות השמנת היתר וכתוצאה מכך כיצד למנוע אותה מלכתחילה, לבין הסיבות לחוסר ההצלחה לרדת במשקל לאחר שכבר יש השמנת יתר וכתוצאה מכך כיצד ניתן לטפל בה.

המדענים ממשיכים לחקור את ההשמנה | צילום: thinkstock

עוד כתבות בנושא 
10 סיבות להשמנה במיוחד אחרי גיל 40 
ספורטאים חובבים והשמנה, היתכן דבר כזה? 
רוצים לשמור על המשקל? פירמידת המזון של הספורטאים 

נקודות בסיסיות להבנת התהליך:

1. הפתוגנזה של השמנת יתר כוללת שני תהליכים קשורים אך נבדלים: 1. מאזן אנרגיה חיובי מתמשך (צריכת אנרגיה גדולה מהוצאת האנרגיה). 2. איפוס "ערך היעד" של משקל הגוף לערך גבוהה יותר. התהליך האחרון מסביר מדוע משקל שירד באמצעות שינויים בתזונה או אורח חיים, נוטה לעלות מחדש עם הזמן – מכשול מרכזי ליעילות בטיפול בהשמנה.
2. הדרך בה המשקל המוגדל של הגוף הופך להיות מוגן ביולוגית נשארת בלתי ברורה, אם כי מחקרים המתבצעים כעת מתחילים לשפוך אור על המנגנונים הבסיסיים. אסטרטגיות טיפוליות המכוונות למנגנונים אלה הן בעלות פוטנציאל לאפס מחדש את רמת ההגנה של משקל הגוף לערך נמוך ונורמלי יותר.
3. השפעת התזונה על הסיכון להשמנת יתר מוסברת בעיקר בהשפעתה על צריכת הקלוריות, ולא על ידי שינויים בהוצאת האנרגיה או בסביבה המטבולית הפנימית. במילים אחרות, "קלוריה היא קלוריה". לכן, צריכה שוטפת של מזונות טעימים ועתירי אנרגיה חושפת מראש לעלייה עודפת במשקל ללא קשר לתוכן אבות המזון.
4. מעבר לתזונה, גורמים סביבתיים הנעים בין מצב סוציו-אקונומי לחשיפה כימית ולאורח חיים בלתי פעיל, מעלים את הסיכון להשמנה. כיצד גורמים אלו מגיבים עם גורמים גנטיים, אפיגנטיים והתפתחותיים, המעלים את הסיכון המולד להשמנת יתר היא שאלה מרכזית למחקר עתידי.