עוד כתבות בסדרה: מהי בדיקת סף חומצת חלב? | כיצד בדיקת צח"מ קובעת מה פוטנציאל הסבולת שלכם? | כיצד ספורטאים יכולים להפחית את הסיכון לפציעה? | מהי בדיקת ארגומטריה לספורטאים?

יש לא מעט מילות קיצור בעולם הריצה, אך סח"ח או סף חומצת חלב בשמו המלא הוא אחד המסתוריים או יותר נכון המעורפלים שבהם. הוא מוזכר בדרך כלל בשיחות של רצים עם פז"מ שמעוניינים לשפר ולהתייעל באופן מקצועי ומתישהו כל מי שנמצא על המסלול שומע עליו. אז מהו בעצם אותו סף חומצת חלב? ובכן, כל מי שרץ למרחקים ארוכים ובאופק מתכנן לרוץ מרתון, יצא לו לשמוע על אותה הרגשה שרצים רבים חווים סביב הקילומטר ה-32-34. מדובר על הרגשה של כבדות ברגליים ושקשה להתקדם בקצב שתוכנן בזמן האימונים. אותה תחושה גורמת לחלק מהרצים והרצות לעבור להליכה ובמקרים קיצוניים אף לסיום המרתון, ולכן התופעה הזו זוכה גם לכינוי "קיר". השם ניתן לו משום שלגוף אין יכולת פיזיולוגית לנוע קדימה בשל "מחסום" וכל זאת כאמור בשל חומצות חלב עודפות שנמצאות בדם.

בדיקה מומלצת לכל רץ שמתכוון לשפר ביצועים | צילום: צלמי שוונג

עוד כתבות בנושא
מהי בדיקת ארגומטריה לספורטאים?
שאלות ותשובות על פציעות ספורט
סרטונים עם תרגילי חיזוק חשובים

בדיקת הסח"ח היא בדיקת מעבדה הנותנת לנבדק מדד ליכולותיו הספורטיביות וזאת על ידי בדיקת מאמץ ארגומטרית, בשילוב בדיקת דם בזמן הריצה על המסילה למדידת רמת חומצת החלב. "מדובר בבדיקה פיזיולוגית לזיהוי הסף-האנאירובי של הספורטאי באמצעות מדידת עליית רמת חומצת החלב בדם", אומר ד"ר יוני ירום המנהל הרפואי של מדיקס, "תוצאות הבדיקה מבטאות למעשה מה המהירות הגבוהה ביותר שאפשר לרוץ בה והיא בעצם מהווה את נקודת שיווי המשקל בין יצירת חומצת החלב והפירוק שלה". בפועל זה אומר שעל מנת להימנע ממצב שעברנו את הסח"ח, מומלץ לדעת מהו אותו סף שהגוף שלנו מגיע אליו. ברגע שנדע אותו נוכל לתכנן את האימונים שלנו ואת התחרות שלנו בהתאם אליו וכך לא נגיע לאותה כבדות ו"קיר".

במה באה לביטוי היעילות של הבדיקה לספורטאי?
"יעיל מתייחס לכך שהרץ ירוץ באותה מהירות, אבל בדופק נמוך יותר. יותר מהיר זה אומר להישאר על אותו דופק אבל לרוץ מהר יותר", טוען ד"ר ירום", "למעשה הבדיקה מאפשרת לעשות  אימונים יותר יעילים ולא להגיע לאזורים של 'אימון יתר' או למקומות של פציעה מיותרת. זו בעצם הדרך הטובה ביותר לעשות אימונים יותר מדעיים, מדויקים ויעילים". מדובר בבדיקה שהינה חשובה לבניית תכנית אימונים מסודרת, כאשר מטרת התכנית הינה לשפר את יכולות הספורטאי ולאפשר לו להיות יותר יעיל או יותר מהיר.

בדיקת דם למדידת רמת חומצת החלב | צילום: Margrette Dorn

הבדיקה מתחילה במדידה שגרתית של לחץ דם ובדיקת אחוזי שומן, ולאחר מכן חיבור הנבדק הרץ עולה על המסילה או על האופניים, כשהוא מחובר לחיישנים המתעדים את פעילות הלב במאמץ כולל את לחץ הדם. הבדיקה מתבצעת בשלבים של שלוש דקות, כאשר בסוף כל שלב נלקחת דגימת דם מן האצבע על מנת למדוד את רמת חומצת החלב. משך הבדיקה נע בין 30-45 דקות בדרך כלל כאשר בתום כל שלב תוגבר המהירות. לאחר מכן מועלות התוצאות על עקומה וניתן יהיה לזהות את אזור הסף האנאירובי כאשר מתוכו נגזרים דופקי האימון המתאימים לנבדק. תחומי קצב לב אלו מאפשרים בניית תכנית אימונים מדוקדקת ואישית ומאפשרים קביעת קצבי דופק מעשיים אשר אינם נסמכים על אחוזים. לאחר שקיבלתם את תוצאות הסח"ח, תוכלו לנסות ולשפר אותם עוד יותר על ידי אימוני אינטרוולים וטמפו, ויהיה אפשרי לכם לדעת באילו טווחי דופק להתאמן ובאיזה טווח דופק להתחרות. יש לשים לב שמומלץ לבצע את הבדיקה פעם בשנה לפחות וזאת משום שככל שאנו משתפרים באימונים, כך ישתנה בדרך כלל גם הסף האנאירובי שלנו.

בדיקת סח"ח בשטח

בדיקת המעבדה היא כמובן מדויקת יותר ותעזור לכם להבין טוב יותר את תהליך היווצרות חומצת החלב בגוף. "צורה נוספת שבה ניתן לבדוק את סף חומצת החלב שלכם היא על ידי בדיקת הערכה בשדה", מציין ד"ר ירום, "זו בדיקה שמאמנים נוהגים לעשות אותה למתאמנים בשטח ואיתה תוכלו להגיע לתוצאה סבירה, אם כי לא מדויקת כמו במעבדה. בדיקת שדה היא יותר פיזיולוגית ופחות רפואית ויכולה לשמש ספורטאים מיומנים שמתאמנים באופן יסודי וקבוע. אופן הביצוע שלה הוא על ידי ריצת 5 ק"מ במהירות הכי מהירה של הרץ, כך שהוא יוכל לסיים אותה למרות המאמץ. בסיום הריצה לוקחים את נתוני הדופק הממוצע ואת הנתון הזה מחלקים ב-1.01 – התוצאה שתקבלו תהיה כאמור דופק הסח"ח שלכם".