שנים רבות יש לי רומן עם מתקני אימון ביתיים. מצד אחד, אני חסיד היציאה אל הטבע, סוג של התמכרות מימי הקיבוץ כשהייתי רועה צאן, אבל זה לסיפור אחר שאינו קשור לספורט. הצד השני הוא של תורת האימון (ה"אני מאמין" האישי שלי) אותה אמצתי בשלהי ה"קריירה" שלי כספורטאי תחרותי והבאתי לספורטאים אותם הדרכתי.

בתורת האימון הזו תמיד ניסיתי להחדיר את השחור-לבן לתודעת הספורטאים. אימון מול תחרות. אימון שחרור מול אימון עצים. התאוששות אקטיבית מול התאוששות פאסיבית. אבל לא רק באימונים עצמם, אלא אפילו הרבה יותר בדרך אימוץ תרבות ספורט הפנאי על פי האמונה שלי.

כהתחלה וכבר בכניסה לעולם ספורט הפנאי צריך כל אחד להחליט, כבסיס ראשון, החשוב ביותר והקריטי להשגת המטרות, אם הוא ספורטאי הישגי או לא. ספורטאי הישגי חייב לאמץ דרך חיים אחרת לגמרי מהספורטאי שרוצה לעסוק בספורט לשם ההנאה בלבד. מכאן אוכל לקחת אתכם למסע ארוך בנבכי התיאוריה, אך אז נחטא לסיבה שהביאנו להתכנס במעמד מכובד זה והיא למה טריינר? או הגנה על כבודו שבמקומו מונח, יציב ובטוח.

קודם כל, אקדים ואומר, כי אימוני טריינר הם הדבר שאחרי למידת הרכיבה על הרולר. הרולר הוא המכשיר שיהפוך כל מי שיודע לרכוב על אופניים לרוכב אופניים. הבסיס של כל בסיס ברכיבה על אופניים היא השליטה בהם על הרולר ושיפור המיומנות ברכיבה על הכביש או בשטח. עכשיו, בהנחה שאתם יודעים לרכוב עם רגל אחת, להוריד חולצה, להכין ולאכול את הפסטה, לשטוף כלים על הרולר, לצחצח שיניים ולנקותן עם חוט דנטלי על הרולר, אפשר להמשיך אל הצלת כבודו של הטריינר.

כל אימון על טריינר יהיה יעיל יותר מאימון כביש. בכלל זה לא נכללת הרכיבה בדבוקה, אותה אפשר לתרגל רק ברכיבה בדבוקה (תחשבו שאמרתי את זה בקולו הלא עמוק של פוגי מהסיפורים של דני ושות'). אפילו סימולציה של מסלול תחרויות אפשר היום לעשות על הטריינרים המשוכללים וגם תחרויות אפשר לקיים על טריינר. הדבר היחיד שאי אפשר לתרגל על טריינר הוא את כיוון הרוחות של מסלול כזה או אחר. אבל גם כשבאים לתרגל רכיבה על מסלול, לקראת תחרות, אין הבטחה של 100% כי הרוח תואיל להתנפנף כביום התחרות. חובת הכרת המסלול, עבור רוכבים הישגיים שהתחרות הזו או האחרת היא מטרתם, חייבת להיות חלק מובנה בתוכנית האימונים.

אימון התאוששות תמיד יהיה מדויק יותר על הטריינר. חימום ושחרור, לפני אימון או תחרות, יהיו מדויקים יותר על טריינר. אימוני הפוגות יהיו מדיוקים יותר על הטריינר. אפילו אימוני כח (כמו אימוני עליות) יהיו מדויקים יותר על הטריינר. כל אלו לא יסבלו מתוואי מסלול מוגבל, רוח משתנה, רכבים, רמזורים, חברים לאימון, עליות או ירידות ושאר משתנים מהסלט אותו נכנה בסיכום האימון כ"נאלצנו להתמודד".

אך לא הרוכב ההישגי לבדו ייהנה מיתרונות הרולר. למרות שבגזרת הפלטות והברגים שלי נשמר עדיין השקט (מאיים, עליי לציין), אני מאמין לוקסלר ורופ כי בסוף השבוע הקרוב יכה בנו גנרל החורף במלוא עוזו. כמה מזכרונות האופניים הטובים ביותר שלי הם מאימוני טריינר בחורף. אחד מהם הוא של התערבות עם חברה טובה, אם נצליח לשרוד את כל הסרט "וודסטוק" על הטריינרים. למי שאינו יודע זהו סרט "מעט" ארוך מקומדיית מצבים או אפילו סרט באורך מלא. ההנחה היחידה שהייתה לנו היא הפסקה למילוי בקבוקים ועם הגבלת זמן של 1.5 דקה. היא מילאה את הבקבוקים פעם אחת, אני פעם אחת וכך צפינו בכל הסרט. הפרס שהבטחנו, וגם קיימנו לעצמנו היה הזמנת פיצה, יין אדום משובח וצפייה בסרט רומנטי קיטשי מהסוג שיגרום לך לחשוב שעוד יש תקווה לאהבה.

בימים שהייתי מאמן הקפדתי כמעט תמיד לקיים אימון קבוצתי על טריינרים. אלו היו אימונים בעלי ערך חברתי, מעבר לערך המקצועי נטו. אני כמעט בטוח כי הספורטאים שהתאמנו בקבוצות שלי זוכרים את האימונים האלו היטב. ערכנו אותם בשלל מקומות, מחדר התעמלות/ריקוד בקומת קרקע של מועצה אזורית, חצר כזו או אחרת, חנייה ועד פאבים בקיבוצים. היה זה פתרון מעולה לימי חורף וסערה, לשמירה על הגיבוש החברתי, כשכל אחד על פי רמתו, קיבל את האימון המתאים לו ביותר. בנוסף, בתקופות של חורף קשה, זה פתר חלק מהאפשרויות של וויתור על אימונים, בעיקר עבור אותם רוכבים שלא שמו את ההישגיות בראש סדר העדיפות אבל לא רק.

נכון, אימון טריינר יכול להיות משעמם כמו חיפוש כתם שקוף על קיר לבן או ניסיון להבין את הסיבות הפוליטיות של גידולי החסה בשטחים הכבושים. אבל כאן הרשו לי לספר לכם את אחת מהסיבות בגינן אני תמיד זוכר את המורה שלי רוני שי ז"ל, היא לימדה אותי מכיתה ד עד סיום בית הספר היסודי. כשהתחלנו ללמוד איתה תנ"ך הבענו את דעתנו הקולנית, כפי שיודעים לעשות זאת ילדי בני 8 – 9 שלא אוהבים את מקצוע הלמידה. אני זוכר בדיוק מושלם את המשפט שהיא אמרה לנו: "בואו נלמד יחד לאהוב את סיפורי התנ"ך". אז רוני, איני זוכר שאי פעם אמרתי לך, ואני קצת נבוך לעשות זאת באיחור של כשלושים וחמש שנים, אבל בזכות המשפט הזה הצלחתי ללמוד ולאהוב לא מעט. חוץ מזה תראי איך הגענו מאברהם יצחק ויעקב לאימוני טריינר, אני כמעט יכול לשמוע את הגוועלד של אחיי החרדים.