בסוף שנות ה-90' ז'נבייב ז'נסון היתה נערת הפלא של עולם האופניים. בגיל 18 היא זכתה באליפות העולם לנוער גם במרוץ הכביש וגם במרוץ נגד השעון, ולאחר מכן ב"לה-פלש ואלון". השמיים היו הגבול. היא ייצגה את קנדה במשחקים האולימפיים בסידני, זכתה בתארים לאומיים והביסה את המתחרות בשורה של מרוצים בצפון אמריקה. ארבע פעמים זכתה במרוץ מונטריאול היוקרתי.
אבל ב-2005 הקריירה שלה הגיעה לסיומה. התברר שהפלא לא היה ברגליים שלה, אלא במחזור הדם. ז'נסון נכשלה בבדיקת סמים, הושעתה לשנתיים והודיעה בגיל 24 על פרישה, למרות שהכחישה שהשתמשה ב-EPO. שנתיים לאחר מכן הודתה בראיון שהשתמשה בסמים משפרי ביצועים מאז שהיתה בת 16. "שנאתי את הכל. שנאתי את עצמי שעשיתי את זה. שנאתי את עצמי שלא הצלחתי לצאת מזה. הייתי אומללה".
בשלב הזה היה נראה שז'נסון היא פשוט עוד ספורטאי/ת רמאי/ת. אולם בהמשך יתברר שהמקרה שלה היה קשה יותר ומורכב יותר. אבל כך גם הגאולה העצמית. ב-2015 הסיפור האמיתי התגלה. ז'נסון חשפה שהשימוש בסמים היה חלק מהתעללות שעברה מצד אנדרה אובו, המאמן ולימים בן הזוג שלה, ומצד הרופא שטיפל בה. השניים הושעו לצמיתות מהספורט ב-2009 בשל מתן סמים לקטינה.
ז'נבייב ז'נסון עם מאמנה אנדרה אובו | צילום: James F. Perry, Wikimedia
"ההתעללות החלה כשהייתי בת 15", כתבה במכתב ששלחה להתאחדות האופניים הבינלאומית ב-2021. "בהתחלה זה היה 'קל', אבל הפך לחמור יותר עם השנים. צעקו עלי, העליבו אותו, הפעילו עלי מניפולציות, ביישו אותי, הכו אותי והתעללו בי פיזית ורגשית".
בעדותה המטלטלת בפני הפרלמנט הקנדי בדצמבר האחרון, אמרה שהעובדה שנכשלה בבדיקת סמים הייתה הדבר הטוב ביותר שקרה לה, כי אפשרה לה להשתחרר מהסיוט שבו חיה. "הוא איים עלי 'אני אוהב אותך, אם תעזבי אותי אני ארצח אותך ואז אתאבד'", סיפרה לחברי הפרלמנט. "לא הייתי אותו האדם מאז ההתעללות המינית הראשונה. חייתי תחת אלימות תמידית, באמת האמנתי שהוא עלול לרצוח אותי ולהתאבד. זה היה כל כך אמיתי שלא יכולתי לעזוב".
"בדיקת סמים חיובית", הוסיפה בעדותה, "היתה מטרד קטן בהשוואה לגיהנום שבו חייתי. העובדה שהשם שלי הוכפש לנצח הייתה מחיר זול לשלם בשביל להיפטר ממנו".
כיום ז'נסון מתנדבת בארגונים שונים שמסייעים להגן על ספורטאים. "לא רציתי לשתף בסיפור שלי כי הרגשתי נורא", אמרה ל"סייקלינג וויקלי". לדבריה, מאז שחשפה את עברה, חל שיני לטובה ביחס כלפיה מצד אנשים שבעבר ראו בה רמאית ועבריינית.
View this post on Instagram
אחת מאותם אנשים היא לין בסט, יריבתה הגדולה של ז'נסון בתחילת שנות ה-2000. כשבועיים לפני שז'נסון חשפה לראשונה את ההתעללות שעברה, בסט התראיינה לרגל צאתו של סרט דוקומנטרי על הקריירה המוצלחת שלה. "היו דברים שהרבה אנשים לא ידעו עלי ועל ז'נבייב, ולכן אנשים חשבו שהיא טובה יותר ובגלל זה אני סיימתי אחריה". לפני כחצי שנה היריבות הפכה לחברות, לאחר שבסט שלחה לז'נסון הודעה בפייסבוק. כעת הן מתכננות להתחרות יחד.
"החזרה לאופניים, ובמיוחד לתחרויות, הציפה אותי בסט חדש של רגשות", סיפרה ז'נסון. לדבריה, בחלק הראשון של הקריירה שלה המוטיבציה שלה להצליח נבעה מפחד. "אם לא ניצחתי חטפתי מכות. הפחד שלי, מצב ההישרדות שלי, הפכו אותי לסופר-אתלטית. יכולתי לשאת סבל אדיר כי פחדתי ממה מחכה לי אם לא אעשה זאת. לקח לי שנים להתגבר על הפחד".
היא שקלה לנסות לשוב ולייצג את קנדה באליפות העולם שתערך ב-2026 במונטריאול, אבל ויתרה על הרעיון. במקום זאת, בשנה שעברה, בגיל 41, ז'נסון החלה להשתתף במרוצי חצץ – ענף שצובר פופולאריות בצפון אמריקה, ומהווה מעין שילוב בין מרוץ כביש, סייקלו קרוס ומרוצי הרים.
"כשהייתי ספורטאית במערכת יחסים מתעללת ידעתי תמיד שיש ז'נבייב אחרת איפשהו", אמרה בראיון. "כשלא הייתי בענף וניסיתי להתרחק ממנו הרגשתי שאני מפספסת משהו. בזה שחזרתי מצאתי את עצמי, וככל שאני בכושר טוב יותר אני מרגישה יותר כמו עצמי".
