מגזין חג || הטריאתלט אורן בליצבלאו ותום מרמרלי "מחוברים" למטרה

לקראת השנה החשובה בקריירת הטריאתלון של אורן בליצבלאו שמפנטז על המשחקים הפראלימפיים טוקיו 2020, ניסינו להבין ממנו ומהמלווה שלו תום מרמרלי איך עובד שיתוף הפעולה ביניהם
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
תום מרמרלי ואורן בליצבלאו בטריאתלון עמק הירדן
תום מרמרלי ואורן בליצבלאו בטריאתלון עמק הירדן

קרוב לוודאי שמי שנתקל בשנים האחרונות באורן בליצבלאו בטריאתלונים השונים בארץ, התרשם מאוד מהביצועים של הטריאתלט העיוור, שמגיע למהירויות שהרבה טריאתלטים ללא מגבלות יכולים רק לחלום עליהן. אם לא היה קשור לספורטאי מלווה, כנראה שאף אחד גם לא היה קולט שהספורטאי הזה מצליח לרוץ כל כך מהר ולהיות כל כך יציב מבלי לראות כלום.

מצב טוב זה כשתום מרמרלי שותק | צילום: ניר עמוס

עוד כתבות בנושא 
אורן בליצבלאו: "לא צריך מחבל מתאבד בשביל לנצל כל הזדמנות בחיים"
אורן בליצבלאו קבע את התוצאה המהירה ביותר לעיוור באיש ברזל
אורן בליצבלאו סיים רביעי בסראסוטה ונפסל

אורן בליצבלאו שחולם על המשחקים הפראלימפיים טוקיו 2020 הוא ללא ספק ספורטאי מדהים. טריאתלט מהיר מאוד, שגם קבע את הזמן המהיר בעולם לספורטאי עיוור בתחרות איש ברזל, ואחד כזה שהיכולת שלו דורשת מלווים שיהיו טריאתלטים ברמה גבוהה. כך נוצר ב-2014 השידוך בינו לבין תום מרמרלי, אחד מאנשי הברזל הבכירים בארץ שהחליף בתפקיד המלווה את גלעד רותם, איש הברזל הישראלי המהיר אי פעם, שהיה עסוק בלימודי הרפואה שלו.

השאיפה של בליצבלאו היתה להגיע למשחקים הפראלימפיים ריו 2016, אלא שבסופו של דבר מקצה העיוורים בטריאתלון בוטל במשחקים אלו. בתקופה זו בליצבלאו עבר ניתוח נוסף בעיניו, מרמרלי בהמשך הדרך גם נפצע בירך בתאונת רכיבה ובזמן הזה בליצבלאו נעזר בפרטנרים אחרים. עכשיו הם שוב יחד, במטרה להסתער על היעד הגדול הבא שהוא המשחקים הפראלימפיים טוקיו 2020. אחרי כמה שנים טובות של ניסיון, ניסינו לבדוק איתם איך מרגיש בפנים מה שנראה כל כך מרשים מבחוץ – שיתוף הפעולה ביניהם.

"מבחינתי הנושא הכי מפחיד הוא השחייה בים", אומר מרמרלי: "אם שוחים באגם אין בעיה, אבל בים כל דבר קטן יכול לשבש לאורן. הוא צריך להרים את הראש ממש גבוה כדי לא להיכנס לפניקה. אני יודע שאני קשור אליו וכל הזמן צריך לבדוק אם חס וחלילה קרה משהו, ואם פתאום מתנתק החוט אז לך תתפוס אותו. צריך להיות מאוד מפוקס בשחייה, ותוך כדי גם לעקוף ולהיזהר שהוא לא יחטוף מכות ושלא יהיה אף אחד בינינו".

מבין שלושת הענפים, שחייה זה הענף החזק של אורן בליצבלאו עוד מהימים שלפני הצבא והפציעה הקשה ב-2005 בעזה, שבה איבד את מאור עיניו. בצעירותו הוא שחה בהפועל נהריה ואהב את המרחקים הארוכים. אבל כשלא רואים כלום ונכנסים לים קשה מאוד ליהנות מהיתרונות של שחיין שגדל בבריכה כפי שמסביר בליצבלאו: "באופן פרדוקסלי, דווקא השחייה אמורה להיות אזור הנוחות שלי. אבל דווקא שם העיוורון מורגש יותר מכל מקום אחר. לשחות בקו ישר בלי לראות זה לא פשוט, אני קשור למלווה ודרך המתח של הגומייה ברגל אני יכול לדעת אם אני קרוב מדי או רחוק ממנו".

כדי להשתתף במשחקי טוקיו 2020, בליצבלאו יצטרך לצבור ניקוד בדירוג הפראלימפי, ניקוד שיתבסס על תוצאות שישיג במשך שנה, החל מה-28 ביוני 2019. עד היום הוא התחרה בכל המרחקים כולל איש ברזל, אבל כאן מדובר בטריאתלון למרחק ספרינט. זה אומר שהכל מהיר, הכל עצים, ואין מקום לטעויות בתוך תחרות מורכבת שאפשר לטעות בה כל כך הרבה.

"כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש". אורן בליצבלאו על אופני הטנדם | צילום: באדיבות אורן בליצבלאו

תפקידו של תום מרמרלי בשיתוף הפעולה הזה הוא להיות המלווה, כאשר הצלע השלישית והמאמן של בליצבלאו הוא אור ברגר. לגבי הדברים שצריך לעבוד עליהם יותר באימונים אומר מרמרלי: "מאוד חשוב לעבוד על נושא החילופים כי שם מאבדים הרבה מאוד זמן וצריך לעשות את זה בצורה מאוד מסוימת. צריך לתרגל הרבה את הנושא של הכניסה לנעליים באופניים, הירידה מהאופניים, ובשוטף אנחנו מתאמנים יחד בעיקר על הרכיבה כדי להשתפר. בסך הכל ברכיבה אין יותר מדי מה להיות מתואמים כי חייבים לפדל יחד".

"יש כל כך הרבה דברים שיכולים להשתבש בתחרות פראטריאתלון", אומר בליצבלאו: "ולכן אנחנו עובדים על הכל. המון טכניקה, התנהלות בשטח החלפה, הרכיבה על הטנדם שדורשת שליטה גבוהה על הקצב. צריך המון תיאום ואני לא מאמין בקיצורי דרך אז צריך לתרגל עוד ועוד וגם לתרגל את זה בדופק גבוה כי זו לא חכמה לעשות את הדברים האלה בסבבה. חשוב מאוד לתרגל יחד, וגם הכימיה החשובה. ברכיבה למשל, אני יודע אם אני מגיע למצב טוב כשתום שותק ואז אני יודע שאנחנו בתוך המספרים ובתוך הוואטים. רוב האנשים רוכבים על אופניים עם עין על השעון, לי אין את זה ואני צריך לדעת איך להגיע למספרים הנכונים בלי שתום אומר את זה".

וכשמדובר בטריאתלון פראלימפי, כל הרעיון ברכיבה בצמד הוא אכן התאום וחלוקת הכוחות בין שני הספורטאים, וזה משהו שתלוי בביטחון העצמי של הטריאתלט העיוור. "כשאני מתאמן באזור בני ציון או לטרון, לפי ה'באמפים' על הכביש אני יודע בדיוק איפה אני", מסביר בליצבלאו, "כשאני מגיע למקום חדש לפני תחרות אני עושה 2-3 אימונים כדי ללמוד את המסלול ואני צריך להגיע כה שיותר לרמה שתאפשר לי 'לסחוט את הלימון' ולהיות מחויב כמה שיותר למלווה שלי גם במסלול שאני לא מכיר וזה אתגר מקצועי לא קטן".

"תחשוב כמה קשה להיכנס לטריאתלון בכלל, אז בטח למישהו עיוור", אומר תום מרמרלי, "אבל צריך להבין שהחבר'ה האלה שמתחרים מול אורן הם חבר'ה מקצוענים מה גם שבתחרויות טריאתלון לעיוורים יש כמה קטגוריות ובנוסף לעיוורים יש גם לקויי ראייה. התחרות היא קשה".

בימים אלו אורן בליצבלאו ממתין לקבל תשובות מהתחרויות השונות בסבב העולמי כדי להרכיב את לוח התחרויות שלו לעונת הקיץ והסתיו. יתכן וייצא כבר לאחת התחרויות בסבב העולמי עוד לפני התחלת צבירת הניקוד לטוקיו, אבל השאיפה שלו כרגע היא להתחרות בסבב העולמי במונטריאול בסוף יוני.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם מכירים את הנתונים שלי והתארים בהם זכיתי. אבל למען האמת, ארצה לפני הכול להיזכר בתור אדם טוב ממיורקה. בתור ילד קטן שרדף אחרי החלומות שלי ועבד הכי קשה שאפשר בשביל להגשים אותם", רפאל נדאל בנאום הפרישה שלו מטניס.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג