מגיל 9, הדבר העקבי שלבו של מארק קוונדיש עורג לו, הוא לחצות ראשון את קו הסיום במרוצי אופניים.
את התשוקה הוא הפך למקצוע: ספרינטר אופני כביש; ובמקצועו הנבחר, הוא הפך לטוב בכל הזמנים. אבל בגיל 38, אחרי תלאות ותהפוכות, נדרש עוד ניצחון אחד אחרון כדי להפוך את סיפור הסינדרלה למושלם בריבוע. ברוכים הבאים לבמת המבחן – טור דה פראנס 2023.
לכתבות נוספות לקראת הטור דה פראנס 2023:
עם גיא ניב באולפן: האזינו לפודקאסט של שוונג לקראת הטור דה פראנס
בהשראת "שביל ישראל": ישראל פרמייר טק חשפה את המדים לטור דה פראנס
וינגגור, פוגצ'אר וכל השאר: מי ינצח בטור דה פראנס 2023?
שמונה קטעי טיפוס קשוחים ונג"ש אחד בלבד: סקירת מסלול הטור דה פראנס 2023
ההתחלה
מארק קוונדיש הילד, התחיל בכלל על אופני BMX במקום הולדתו – האי מאן שבלב התעלה האירית בין אנגליה, וויילס, אירלנד וסקוטלנד.
בגיל 18, ה-Manxman (כינוי לילידי האי מאן) כבר זכה למקום באקדמיה האולימפית הבריטית לנוער. אחרי שלקח זהב באליפות העולם בתחרות מדיסון בוולודרום ב-2005 עם רוב היילס (קוונדיש החליף את בן זוגו הקבוע של היילס, גריינט תומאס, שנפצע. עוד נחזור לתומאס), קוונדיש, שאמנם המשיך להתחרות בוולדרום בחורף, כבר העביר את עיקר תשומת הלב שלו לכביש.
שש השנים הטובות
שנת 2008 היתה שנת הפריצה של ה-Boy Racer. בחודש מרץ לקח אוונדיש זהב נוסף באליפות העולם במדיסון בוולודרום במנצ'סטר, הפעם עם בראדלי וויגינס (לימים מנצח טור דה פראנס 2012); בחודש מאי, במדי קבוצת טי-מובייל הגרמנית, קוונדיש כבר ניצח שני שלבי גרנד טור ראשונים בג'ירו ד'איטליה; אבל ההתפוצצות לתודעת העולם התרחשה ביולי בצרפת. קוונדיש, אז בן 23, ניצח ארבעה שלבי ספרינט בטור 2008, לפני שפרש אחרי שלב 14 כדי להתכונן לאולימפיאדה עם וויגינס.
ביולי 2008, אגדת הספרינט ששמה מארק קוואנדיש, באה רשמית לעולם אופני הכביש.
ב-2009 קוונדיש כבר הפך לבוס של הספרינט, עם ניצחון במונומנט מילאנו-סן רמו, ניצחונות בלא פחות מ-6 שלבי טור דה פראנס, וחצייה ראשון את הקו ב-3 שלבים בג'ירו ד'איטליה. דובדבן מיוחד על הקצפת היה לקיחת הגביע הקדוש של ספרינט הכביש – ניצחון בשאנז אליזה בסוף הטור דה פראנס. קוונדיש הוכתר כמלך הבלתי מעורער של הספרינט.
מארק קוונדיש | צילום: Shutterstock
העניין של קוונדיש בחולצות דירוג כללי – בין אם דירוג מאיצים ובין אם כל דירוג אחר – תמיד היה בין שולי לזניח. קוונדיש תמיד העדיף ניצחון שלב על כל דבר אחר. זינוק יחד עם 200 רוכבי הכביש הטובים בעולם, וניצחון לפני כולם על הקו, היווה עבורו תמיד מטרה עליונה. חצייה הקו ראשון היא הדבר עליו הוא חלם וחולם כבר 25 שנה.
ב-2010 "הטיל" מהאי מאן ניצח עוד חמישה שלבים בטור דה פראנס, ועשה היסטוריה כשהפך לראשון שמנצח פעמיים ברציפות על קו הסיום המפואר בשאנז אליזה. לאלו התווספו עוד 3 שלבים בוולטה הספרדית, בה זכה גם בדירוג המאיצים הכללי במדריד.
ב-2011, קוונדיש שוב לקח 5 ניצחונות שלב בטור דה פראנס, והפעם גם לקח את חולצת המאיצים הירוקה עד הפודיום בפריז. כאן, שבר קוונדיש את שיא כל זמנים בניצחונות בשאנז אליזה, עם ניצחון שנה שלישית ברציפות. להישג הזה, הוסיף הטיל מהאי מאן עוד שני שלבים בג'ירו, ואת תואר אלוף העולם בספטמבר.
מארק קוונדיש בפוזה אופיינית | צילום: Shutterstock
ב-2012 קוונדיש ניצח 3 שלבים בטור דה פראנס ו-כן – ניצח פעם רביעית ברציפות על השאנז אליזה. הבאים אחריו במספר הניצחונות בשאנז אליזה, הם השמנה והסולתה של רוכבי הכביש ב-50 השנים האחרונות – חמישה בלבד (ברנאר הינו, ג'מולידין אבדוג'פרוב, רובי מקיואן, מרסל קיטל ואנדרה גרייפל), וכל אחד מהם זכה בשני ניצחונות בלבד בשדרה הפריזאית המפורסמת, חצי ממספר הניצחונות של קוונדיש. לשיא הניצחונות בשאנז אליזה, הוסיף קוונדיש בתחילת העונה ניצחונות בעוד 3 שלבים בג'ירו.
ב-2013 קוונדיש כבר לקח 5 שלבים בג'ירו וזכה גם בדירוג המאיצים בסיום בברשה, ועוד 2 שלבים בטור דה פראנס.
בין השנים 2008 עד 2013, קוונדיש הספיק לקטוף את דירוג המאיצים הכללי בכל שלושת הגרנד טורים, ולנצח 43 שלבים בשלושתם יחד – 25 מהם בטור דה פראנס לבדו (ממוצע של יותר מ-4 ניצחונות שלב ב-6 שנים ברציפות).
צפו ב-26 ניצחונות השלב הראשונים של קוונדיש, כולל ארבעה בשאנז אליזה:
השנים הפצועות
אבל כאן התחילו ההתמודדויות עם פציעות, מחלות ואובדן אמון. ב-2014, קוונדיש התרסק בשלב הראשון של הטור דה פראנס ביורקשייר, ולאחר שפרק את הכתף, פרש מהמרוץ. ב-2015, ניצח קוונדיש רק שלב אחד בטור דה פראנס, והאמון שנתן בו פטריק לפברה, מנהל קבוצתו – קוויקסטפ – התחיל להתערער.
חזרה לניצחונות
אחרי שעזב את קבוצת הפאר קוויקסטפ, התחיל קוונדיש את 2016 בקבוצת דיימנשן דאטה, אליה עבר עם שני חברים מרכבת הספרינט של קוויקסטפ – מארק רנשואו האוסטרלי וברני אייזל האוסטרי. בתחילת 2016, חזר קוונדיש להתחרות באליפות העולם בוולדרום, במקצה המדיסון עם ברדלי וויגינס (אחרי שלא התחרו יחד 8 שנים מאז אכזבת בייג'ינג 2008). השניים לקחו שוב את מדליית הזהב ותואר אלופי העולם.
בטור של 2016, שוב ניצח קוונדיש ארבעה שלבים עד שלב 14 ועבר את מספר ניצחונות השלב של ברנאר הינו הצרפתי, כשהשלים ניצחונות ב-30 שלבי טור. עדיין 4 שלבי טור פחות מאדי מרקס האגדי. אחרי שלב 14, פרש קוונדיש כדי להתכונן, שוב, לאולימפיאדת ריו, בה זכה במדליית הכסף בתחרות האומניום על המסלול.
4 השנים הרעות
ב-2017 אובחן קוונדיש בן ה-32 כחולה במחלת הנשיקה (וירוס אפשטיין-בר), אבל הספיק לחזור להתחרות בטור דה פראנס, רק כדי להתרסק בתאונה בשלב 4, ולפרוש מהמרוץ (תאונה בה המארגנים פסקו שפטר סגאן אשם, ושלחו את סגאן הביתה, כעונש).
מארק קוונדיש | צילום: Andreas Schmidtke, Wikimedia
שנת 2018 היתה גרועה אפילו יותר, ואחרי סדרת פציעות, נראה היה שהטיל בן ה-33 מתקרב לסוף הקריירה.
2019 היתה שנת השפל העמוק ביותר בקריירה של קוונדיש. הוא לא ניצח אפילו פעם אחת, ואפילו לא נבחר על ידי קבוצתו להשתתף בטור דה פראנס. בגיל 34, נראה היה שהסוף הגיע. קוונדיש האומלל התרחק כל-כך מייעודו – ניצחון במרוצי האופניים. הוא שקע במרות שחורות ובדיכאון.
בשנת הקורונה 2020, עבר קוונדיש לקבוצת בחריין-מקלארן, אבל שוב לא הצליח לנצח אפילו שלב אחד. בסתיו 2020, לאחר 4 שנים ללא אף ניצחון בגרנד טור, וללא שהגיע לקו סיום בגרנד טור, אמר הבריטי (אז בן 35) כי ייתכן שמרוץ גנט-ובלגם הנדחה (שהתקיים באוקטובר 2020) יהיה תחרות האופניים האחרונה שלו.
אבל אז הגיעה שנת 2021. עליה ועל מה שאחריה… נמשיך בחלק ב' של הכתבה.
