ביקור באימון נבחרת הטריאתלון ופגישה עם אורי זילברמן, על תפיסת העולם שלו כמאמן הנבחרת ועל הישגי הטריאתלטים שמייצגים את המדינה בחו"ל

מאת:יאיר בן עמי

יומיים לפני אליפות ישראל בטריאתלון במרחק האולימפי (טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת 2013) הגעתי לחוף רויאל באילת, כדי לצלם את הספורטאים מתכוננים לתחרות. פגשתי את צעירי וצעירות הנבחרת הישראלי בהכנות אחרונות. מאמן הנבחרת, אורי זילברמן, ניצל את כניסתם של הספורטאים לים ותפס אותי לשיחה בה סיפר לי כמה נפגע מדברים שנאמרו עליו בכתבה הראשונה (משלוש) שהתפרסמו בשוונג – צרות של טריאתלטים.

ניחן בסבלנות וסובלנות
במהלך היממה שהובילה לאליפות יצא לי שוב לדבר עם זילברמן, הפעם על ההחלטה של מנהלת התחרות/איגוד הטריאתלון, לקיים תחרות דרפטינג לטובת מתחרי העילית שאך עלו למרחק האולימפי. היו לנו חילוקי דעות על קבלת ההחלטה, וכמו בכל הפעמים הקודמות שיצא לי לדבר עם זילברמן, גם הפעם היה כיף לדבר איתו. זילברמן ניחן בסבלנות וסובלנות, הוא איש שיח מעניין, שיודע לטעון ולשמוע טיעונים ולו בזכות אלו, הוא בהחלט בעל ניקוד גבוה כמאמן ספורטאים, בעיקר צעירים. המבחן שלו עם בוגרים יגיע בקרוב, וזו סיבה טובה מספיק כדי להגיע לאימון שלו, של אקדמיית הטריאתלון במכון וינגייט והנבחרת הישראלית המתאמנת במקביל.

לא מעט חילוקי דעות יש בסביבת נבחרת ישראל בטריאתלון. דבר אחד ברור לכל מי שדיברתי עימו, אורי זילברמן הוא מאמן מוכשר, בעל אופי מתאים לעבודה עם ספורטאי הקצה של הטריאתלון הישראלי וברמה הבין אישית הוא פשוט בן אדם שנעים לעבוד עמו. למרות שכבר נאמר לא פעם כי זה לא "מקצוע", מתבקש לציין כי אורי זילברמן הוא בחור נחמד.

זילברמן עובד כבר כמה שנים כמאמן פנימיית הטריאתלון ההישגי במכון וינגייט. במקביל הוא החל, למעשה המשיך, לאמן את הצעירים שעלו מנוער לקטגוריה עד גיל 23. ההישגים של הצעירים באליפות העולם האחרונה, שנערכה בלונדון בספטמבר 2013, היו הוכחה לעבודה הטובה של השנים האחרונות.

במהלך האליפות, עם סיומה של תחרות הנוער, דיברתי בטלפון עם אחד מהישראלים שנכחו במקום והוא צעק בהתרגשות: "אנחנו ממש אימפריה". אי אפשר שלא להסכים עם ההצהרה. זילברמן עצמו מכיר בעובדה כי את הסיכומים לא עושים בגיל הנוער, גם לא בקטגוריה של עד גיל 23. הגעתי לאימון הנבחרת והפנימייה שהתקיים בוינגייט השבוע, כדי לקבל משהו מהאווירה. כדי להבין עד כמה המושגים של הטריאתלון ההישגי בישראל התקדמו, אספר כי באותה שעה בה התאמנה נבחרת הטריאתלון והפנימייה של הטריאתלון, התקיים גם אימון של אתלטים והבדלי הנראות יכלו לספר הרבה על הספורט הישראלי ומקצועיותו. בטריאתלון אפשר לראות, לחוש ולהבין את הניסיון, המוכח עד כה, של העבודה עם הטריאתלטים הצעירים בשנים האחרונות.

מספר המבקשים להצטרף לפנימייה גדל
להיות מאמן נבחרת לאומית זה לא רק כבוד. בדרך, הכוללת רגעים של נחת יש לא מעט רגעי אי נוחות במקרה הטוב ורגעים קשים מאוד במקרה הפחות טוב. אחד הדברים הקשים ביותר להתמודדות, מצד כל המעורבים, היא שאלת הנכונות (תרתי משמע) של ספורטאים צעירים להיות חלק מפרויקט פנימיית הטריאתלון ההישגית הקיימת כבר כמה שנים במכון וינגייט. כל ספורטאי צעיר המגיע לפרויקט בוינגייט יוצא מקבוצה ומאמן שיאבדו את הקרדיט באחת.

כשאני שואל את זילברמן על כך הוא מסכים, ומצד השני הוא אומר כי מדי שנה מספר המבקשים להצטרף לפנימייה גדל. הוא לא מאמין כי מאמן, או מנהל קבוצה ימנעו מספורטאי להגיע לפנימייה במידה והוא יבקש. הוא גם מציין כי המכסה מלאה, אך אומר כי אם יהיו עוד ספורטאים מתאימים שירצו להצטרף, הוא מאמין כי יוקצו עוד כמה מקומות. זילברמן גם מצביע על עובדה חשובה נוספת. בעוד בענפי ספורט אחרים יש אלטרנטיבות של אקדמיות הישגיות לצעירים בטריאתלון יש רק אחת. "בכדורסל יש את האקדמיה של מכבי תל אביב וגם בגליל העליון יש, בטריאתלון אין עוד אקדמיה כמו בוינגייט".

זילברמן עצמו הוא בוגר הניסיון הראשון של אקדמיה ישראלית הישגית של טריאתלון. הוא היה אחד מהטריאתלטים שהתאמנו תחת הדרכתו של אלון הירש, באקדמיה שהתנהלה לפני כעשור בגליל העליון. הירש הוא גם אחד מהמודלים של זילברמן לאימון והוא אחד מאלו עליהם הצביע כששאלתי אותו עם מי הוא התייעץ או מתייעץ. כשסיפרתי על כך לאלון הירש הוא התרגש: "זה מרגש מאוד לשמוע את זה".

מה ההבדל בין האקדמיה ההיא שהיתה בגליל העליון לבין זו הקיימת היום בוינגייט. האם להבדיל מאז, יש לנו סיכוי להמשכיות מעבר לנוער?
הירש: "ההבדל הגדול ביותר הוא בתנאים. אני עבדתי כמורה במשרה מלאה, היתה לי קבוצה של 40 ספורטאים שאימנתי, היום אורי עובד בתנאים טובים בהרבה ואין לי ספק שהוא יכול להגיע הרבה יותר רחוק ממה שאז הגענו".

"ידענו שהוא צריך להשתפשף"
מי שהוביל את המהלך של הקמת פנימייה, ואף עמד בראש הוועדה שמינתה אז זילברמן לתפקיד המאמן, הוא מיכאל זיו (שמילא כמה תפקידים באיגוד הטריאתלון הישראלי כולל יו"ר). "רצינו שתהיה מסגרת שתמנע התפזרות של הטריאתלטים הצעירים לכל עבר. היו אז האלתרמנים, יונתן מלכא, עמית פיין ואור ברגר שהיו מפוזרים בכל מיני מקומות בעולם ולא היתה להם מסגרת בארץ. אני חושב שרואים עכשיו המשכיות מנערים לנוער ועכשיו יש קאדר יפה של ספורטאים שעלו לבוגרים, עובדה שהם לא מתפזרים, חוץ מרון דרמון שכבר הרבה שנים בחו"ל כולם בנבחרת. גם פאני (בייסרון, י.ב.ע) חזרה אחרי שחוותה את האימונים עם הנבחרת הרוסית והיא מעדיפה להיות כאן". זיו הוא המנהל האישי של בייסרון מזה כשנה והיה מעורב בהחלטתה לשוב להתאמן במסגרת הנבחרת ובהדרכתו של זילברמן.

זיו הזכיר את רון דרמון שבעצם היה מראשוני הספורטאים באקדמיה הראשונה שהוקמה במכון וינגייט, טרם עבר להתאמן באוסטרליה. אז אימן בפנימייה אדוארדו פינקלשטיין. בהמשך חיפש זיו מאמן אחר ולאחר המכרז נבחר זילברמן.

שאלתי אותו על הבחירה בזילברמן לתפקיד: "היו שלושה מועמדים (ישראלים, י.ב.ע) ועוד אחד מחו"ל, אבל הוא היה מאוד יקר". כששאלתי אותו על הבחירה בזילברמן, מתוך שלוש המועמדים, משיב לי זיו בדיוק על מה שטמון היה בשאלה: "הוא היה הכי מתאים, אבל ידענו שהוא צריך להשתפשף, שלחנו אותו לצרפת והוא היה בקשר עם מאמן שגם בא כמה פעמים לארץ".

אני חוזר לפגישה שלי עם זילברמן, לאחר שהסתיים אימון הריצה (אימון טכניקה של תחילת עונה) של הנבחרת והפנימייה, באצטדיון האתלטיקה של מכון וינגייט, שם המשיכו כולם אל עבר הבריכה לאימון שחייה. תפסתי עוד כמה דקות של שיחה עם זילברמן והוא הסכים עם הקביעה כי עם כל השמחה לתוצאות בנוער, המבחן האמיתי הוא אפילו לא בקטגוריה של עד גיל 23, אלא בבוגרים.

מה המטרה הכי רחוקה שלך כמאמן הנבחרת?
זילברמן: "להיות נבחרת לגיטימית מול נבחרות כצ'כיה, פולין ודומות להן, מול מעצמות כאנגליה יהיה קשה הרבה יותר, אין לנו את העומק שיש להם". זילברמן מתכוון לעומק בתחילת הפירמידה, בכמות הילדים המגיעים לענף ולמרות שגם כאן אנו רואים התקדמות גדולה מאוד בטריאתלון הישראלי של השנים האחרונות.

אני מקשה עליו ושואל אותו אם מתוך 7 הספורטאים הבוגרים, אלו שעלו לקטגוריה של עד גיל 23, הצלחה של כמה מהם כבוגרים תספק אותך?
זילברמן לא נלהב לענות על השאלה, הוא מצביע על משתנים רבים שיכולים למנוע המשכיות, אבל מוכן לומר כי, "כל אחד מהספורטאים שעלו לבוגרים היום יכול להגיע לרמה עולמית גבוהה".

זילברמן ציין כי את ההמשכיות אפשר לראות לא רק במעבר של אמתי יונה, שחר שגיב, רון לוינזון ואיתמר אלסטר (שני האחרונים שהו בטירונות בעת הכנת הכתבה), רון דרמון שכבר בקטגוריה מזה שנתיים, פני בייסרון שחזרה להתאמן בארץ, אלא גם בצעירים בפנימייה.
הטריאתלון הישראלי עוד לא הגיע למשחקים האולימפיים, בישראל זו מטרת על בכל ענף ספורט. כשאני שואל את זילברמן על הספורטאים של הנבחרת והמשחקים האולימפים בריו 2016 הוא מגלה: "יש את האולימפיאדה של אירופה שתהיה בשנת 2015 בפעם הראשונה וזו אחת מהמטרות הבאות, עוד לפני ריו".

רק כדי להבין את זילברמן, אספר כי בשלב זה ירד החושך על מכון וינגייט והטמפרטורות צנחו במהרה ואז הוא מצא לנכון להתנצל על כך שהוא רועד מקור, כאילו בכך הוא מחבל בשיחה בינינו. לפחות על פי מראה עיניים אחוזי השומן שלו דומים ואולי אף זהים לאלו אותם "סחב" כטריאתלט הישגי. בשיאו היה זילברמן אלוף ישראל לנוער ומתחרה עילית כבוגר, פלא שהוא רועד מקור?

התהליך ההישגי שהחל באיגוד הטריאתלון הישראלי, עם הקמת האקדמיה בוינגייט כבר קצר הישגים בקטגורית הנוער, יצר עומק איכותי מרשים שבא לידי ביטוי באליפות העולם האחרונה, בכל זאת בגזרת הטריאתלטיות לא קיימת אותן הישגיות. פאני בייסרון עמדה השנה במטרה של מיקום שהכניס אותה לקטגוריה של ספורטאית אולימפית. מבין הנערות נרשם ההישג הטוב ביותר על ידי נעם פישמן באליפות אירופה ועולם, והיא אינה חלק מהאקדמיה במכון וינגייט. זילברמן אומר כי גם כאן נראה בקרוב יותר עומק איכותי ומציין כי ההתחלה, של האקדמיה בוינגייט, היתה הרבה פחות מרשימה בגזרת הספורטאיות לעומת הספורטאים.

לכל מי שדיברתי איתו, במהלך הכנת הכתבה, היה ברור כי ההישגים עד כה מרשימים וההתקדמות נראית היטב, אבל לכולם ברור כי המבחן יהיה בהמשכיות לבוגרים, הראשון שזה ברור לו הוא מאמן הנבחרת, אורי זילברמן.

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת