"אם היו שואלים אותי, לפני שהגעתי לברלין, שאני אשב לארוחת צהריים עם מארק מילדה, מנהל המרתון, הייתי צוחקת. אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לעזוב את בירת גרמניה מבלי לראיין את האיש החשוב מבין קהילת הרצים כאן, זה שקיבל את הכינוי ’אלוהי הרצים’". דפנה שב בריאיון אחד על אחד 

מאת:דפנה שב

נפגשתי עם מילדה במסעדה שנמצאת בכניסה לאצטדיון האולימפי, בו תיערך באוגוסט אליפות העולם באתלטיקה, לשיחה נוקבת על ארגון מרוצים. את הקשר הישראלי של מרק מילדה הוא מסביר בטיול שעשה אחרי הלימודים יחד עם עוד שלושה חברים, והגיעו לארץ כדי לערוך טיול כנסיות. אמנם הוא לא אדם דתי אבל ארץ הקודש משכה אותו.

את מרתון ברלין הוא עדיין לא רץ אבל רבים וטובים אחרים הוא כבר הספיק לעשות. השיא שלו ממרתון קופנהאגן עומד על 2:50:36. מילדה הוא גם אולטרה מרתוניסט ואיש ברזל (רות’). מלבד ההתעסקות לאורך השנה לקראת מרתון ברלין הוא מופקד על אירגון של מרוצי כביש נוספים באזורים שונים, בעיקר באזור ברלין. חשוב לשים את הקלפים על השולחן, מארק מילדה ירש את העסק מאביו, הורסט מילדה, המייסד של מרתון ברלין. הוא האיש שחזה את הקיום של המרתון ברחובות ברלין והצליח לקיים את הבטחתו. על הירושה מרק אומר: "אם תישאלי אנשים שלא מתחום הריצה, זה בסך הכל מרתון." הוא מצטנע. אבל בכל זאת, בשנה שעברה סיימו שלושים ושבע אלף רצים, נשבר שיא עולם על המסלול ואני תהייתי איך אפשר לישון בשקט בלילה שלפני.

כבר בגיל 10 היה מארק מילדה חלק בארגון המרתון, הוא היה מגיע לאקספו ומחלק לאנשים את מספרי החזה, וביום המרתון גם חילק להם מים. בשנות ה-90 כאשר היה סטודנט עבד כ- 20 שעות בשבוע בארגון המרתון וב- 2004 כשאביו פרש הוא היה ליורש הרשמי. כיום עובדים תחת ניהולו 25 אנשים לאורך כל השנה, המופקדים על הנושאים השונים שבארגון האירוע, וביום המרתון מתגייסים 5500 מתנדבים.

החלטתי לשאול קודם על הטעויות, אבל מסתבר שאת המוניטין שיש למרתון ברלין בנו ללא טעויות. "בכנות, לא היו טעויות משמעותיות לאורך הדרך. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא החצי מרתון שאירגנו לפני שלוש שנים בשדה התעופה. היה עומס חום ונאלצנו לבטל את המירוץ. הבעיה הייתה שההודעה יצאה שעתיים לפני הזינוק, מאוחר מדי כדי להודיע, אבל חשבנו על ביטחון הרצים."

ובכל זאת, מה יגרום לך לקום בבוקר יום אחרי המרתון ולהגיד ’פישלתי’? "אם נגמר משהו. למשל לפני כמה שנים נגמרו לנו המדליות ובאחת מתוך חמש עשרה תחנות המים היה חסר מים. עוד דבר שהוא לא ממש באחריותנו אבל גורם להרגשה רעה זה אם מישהו מת. ב- 2002 מת רץ במרתון וב-2006 בחצי מרתון. אפילו אם יודעים שהאחריות היא על הרץ, אבל אני צריך לדעת שעשיתי הכל כדי להציל אותו: אם יש מספיק אמבולנסים על המסלול ומספיק עזרה רפואית אנחנו יכולים לדאוג להציל אותו בזמן." מיותר לציין, שבשני המקרים המארגנים נהגו בצורה המקצועית ביותר.

מה הם האלמנטים החשובים ביותר שכל מארגן מרוץ צריך לקחת בחשבון? "מסלול טוב שלא יהיה משעמם לרצים, אבטחה טובה על הכבישים, לדאוג לרפואה זמינה, ליצור אווירה טובה שירצו לחזור, כרוז טוב ומוזיקה טובה לאורך המסלול. תוצאות טובות יכולות לעזור, וכמובן אם לעיר יש מה להציע וכמה היא אטרקטיבית". מארק מילדה הדגיש מספר פעמים שבלי העיר לא היה מרתון.

האם אי פעם חשבת שיוכלו לרוץ 30-40 אלף רצים? "לא. כשעבדתי בשנות התשעים היו 25 אלף רצים בשנת איחוד גרמניה, ב- 1999, כשחגגו 10 שנים לנפילת החומה. בשנים שלאחר מכן המספרים ירדו. עשינו עבודה שיווקית רחבה מאד כדי שרצים יחזרו ורק כעבור כמה שנים ראינו תוצאות. החיבור ל"חמשת הגדולים" גם עזר לנו מאד וגרם להרבה אנשים לרצות לרוץ את כל החמישה."

איך מתבצעת העבודה מול גורמי הממסד כמו העירייה והמשטרה? "המשטרה עושה לפעמים חיים קשים ולכן צריך שיתוף פעולה, אבל בסופו של דבר יש שיתוף פעולה טוב."

על מנת להבין את הדברים חשוב לציין כי בברלין מתקיימים בכל סוף שבוע מספר ארועים ותחרויות. כמעט כל סוף שבוע נחסם כביש ראשי אחר בעיר, דבר שנראה לנו מוזר מאד. אבל מארק מילדה מסביר, שהכל מסתכם בסופו של דבר בטובת העיר, ואם העירייה תומכת ומגבה אין בעיה. מלבד זאת, מארגני המרוצים אינם משלמים ישירות למשטרה הם משלמים לעירייה.

האם אתה חושב שמירוץ טוב הוא מירוץ עם כסף או שאפשר לעשות את זה בדרך זולה? "אפשר לעשות מירוץ זול, אבל מירוץ קטן ישאר קטן. אם רוצים לעשות גדול ומושך זה עולה כסף, אם יש תשוקה של אנשים לעזור ולהתנדב זה לא יעלה הרבה כסף."

איך תושבי העיר מגיבים לקיום המרוצים? "תושבי העיר גדלו לתוך המרתון. אם עושים משהו חדש צריך להודיע מספיק זמן מראש, צריך לגרום לאנשים להבין שזה טוב לעיר, זה מושך תיירות, זה כיף, חשוב לכלכלה לערוך ארועים כאלה. בטוקיו גם הייתה בעיה עם המשטרה והמארגנים הלכו לראש העיר, אם ראש העיר לצד הרצים זה עוזר."

לפי התאוריה של מארק מילדה הדבר הכי טוב שקרה למרתון טבריה הוא מרתון תל אביב. "אנשים שכבר מתחילים לרוץ תמיד מחפשים אתגרים חדשים, הם חושבים ’מה עוד לא עשיתי?’ שהחלו לצוץ עוד מרתונים סביב התאריך של מרתון ברלין ברגע הראשון דאגנו מאד. אבל בסופו של דבר זה הפך את הריצה ליותר פופולארית והרצים החלו לנוע בין המרתונים. כדי למשוך רצים צריך לקחת את הדבר שהכי אטרקטיבי בעיר של המרתון, היום יש המון מרתונים שפועלים כך".

מה יהיה באליפות העולם?
"לראשונה באליפות העולם מקצי הריצה לא יתקיימו בתוך האצטדיון. למעשה איגוד האתלטיקה העולמי שכר אותנו כדי לבנות את מסלולי הריצה. הם יתקיימו במרכז העיר, הזינוק והסיום יהיו בשער ברנדנבורג כמו שנהוג במרתון והרצים יעשו ארבע הקפות של 10 ק"מ ועוד הקפה קטנה".

נפרדתי ממארק כעבור שעה וחצי והרגשתי שמשהו חסר לי. לפני הפגישה איתו ציפיתי שהוא יגלה לי דברים גדולים על ארגון מרוצים, אולי יש איזה קסם שבזכותו זכה לכינוי אדיר כמו "אלוהי הרצים". אולם השיחה איתו התנהלה באווירה אחרת לגמרי, הוא דיבר ברוגע וכל משפט נאמר כאילו האמת ידועה לכולם. הכי פשוט שיש.

לרגע הייתי מאוכזבת כי חשבתי על כל הפעמים שנגמרו המים במירוצים, או דברים אחרים שלא הצליחו ושוב זה לא היה נראה לי כל כך פשוט לארגן מירוץ.
אז זה הסוד? הלקוח תמיד צודק? ניסיתי לחשוב אם פעם הרגשתי אחרי מירוץ שרימו אותי, שלא קיבלתי תמורה למה ששילמתי, שחשבתי שיהיה יותר כיף והאווירה תהיה אחרת. כן, זה קרה לא פעם. במשך כמה שעות חשבתי על האדם שישב מולי והבנתי שהוא קודם כל מאד אוהב את הריצה אבל יותר מזה הוא מנהל עסק, לכן זה נראה לו הכי טריוויאלי שכל לקוח יהיה מרוצה וכמובן שתמיד יחזור.