נבחרת ישראל בריצות ארוכות רשמה אתמול (ראשון) את אחד הימים הגדולים בתולדותיה, כאשר חזרה מאליפות אירופה בריצות כביש עם לא פחות מחמש מדליות – זהב קבוצתי בגברים, כסף קבוצתי בנשים, כסף אישי לגשאו איילה וארד אישי למארו טפרי ולונה סלפטר. אלא שהמדליה האחרונה כמעט והייתה אחרת לגמרי.
לכתבות נוספות בנושא:
"מקדישים את המדליה לחטופים": צפו בהמנון מתנגן באליפות אירופה במרתון
אדירים: נבחרת ישראל אלופת אירופה במרתון, 5 מדליות כחול-לבן!
רצים לזכר נועם איתן ז"ל: ההנצחה המיוחדת במרוץ חדרה
בקרב שלא נראה כמותו באתלטיקה הנשית הישראלית כבר הרבה שנים, הגיחה מאור טיורי, שלוש פעמים אתלטית אולימפית למי ששכח, ובפיניש מסחרר כמעט ועקפה את סלפטר ממש בישורת האחרונה. אלופת אירופה לשעבר התעשתה ברגע האחרונה, ועם ספרינט אחד אחרון הצליחה להקדים בכמה עשיריות את חברתה לנבחרת (לשתיהן נקבעה תוצאה של 2:28:01 שעות), במה שלרגע היה נראה כקרב של כמעט דחיפות ממש.
"הסוף קצת מעורפל האמת", מספרת טיורי בראיון לשוונג: "ברגע שהבנתי שאני דווקא כן יכולה לקחת מדליית ארד, ממש ב-400 מטר האחרונים של הריצה, פשוט החלטתי לתת ספרינט של החיים וללכת על הכל. ולצערי פספסתי אותה. אבל זה הספורט והוא יכול להיות אכזרי, במיוחד למקום רביעי".
למי שחושש מדם רע בין השתיים, טיורי מרגיעה: "לא יצא לנו לדבר ממש בסיום בגלל שלקחו אותי לאוהל הרפואי, אבל דיברנו ארוכות על הריצה אחרי זה כשהיינו בחדר שתינו לבד. האמת, ללונה לא היה מושג שמישהו בא מאחור עד ששפשפתי אותה בכתף במטרים האחרונים, וגם אז לא היה לה מושג שזאת אני. הכל בסדר בינינו, זה הספורט".
תכניסי אותנו קצת להתפתחות הריצה, זה היה כמו שתכננת?
"רצתי פחות או יותר לפי האסטרטגיה שלי. אמנם בתכנון היה לרוץ את החצי הראשון יותר איטי מהחצי השני, אבל הפוזיטיב ספליט שעשיתי בסופו של דבר היה יחסית מאוד קטן בהשוואה לשאר הרצות. אז זה באמת נתן לי ביטחון שרצתי את הריצה באופן נכון. המטרה הייתה לעקוף כמה שיותר רצות בחלק האחרון של הריצה, בעצם בלופ של לובן, וזה באמת מה שעשיתי ואני שמחה על כך".
עם איזו תחושה את יוצאת מהמרוץ הזה?
"תחושות מעורבות. שמחה ושברון לב. מצד אחד כמובן שצובט בלב שפספסתי מדלית ארד באליפות אירופה, שיכלה להיות היסטורית עבורי, ומצד שני שמחה וגאווה על הריצה שנתתי ועל מיקום היסטורי עבורי באליפות בינלאומית. זה גורם לי להבין שאני יכולה רק לשפר ובאמת להמשיך לחלום בגדול. אני גם שמחה שבסופו של דבר אני ולונה לקחנו מקום שלישי ורביעי, תרחיש שבחיים לא חלמתי עליו, והובלנו את קבוצת הנשים ביחד עם הלן להישג היסטורי באתלטיקה הישראלית – מדלית כסף קבוצתית באליפות אירופה. הרגשה נפלאה לעמוד על הפודיום ולייצג את המדינה שלנו בכזו גאווה".
לגבי התוספת של הלן וולפסון לנבחרת היא מוסיפה: "מאוד גאה בהלן שעשתה שיא אישי על מסלול לא קל והצטרפה למאמץ הקבוצתי ברגע האחרון ובעזרתה הצלחנו להביא מדליה קבוצתית היסטורית לנבחרת הנשים הישראלית".
טיורי חזרה בקיץ האחרון לארץ, אחרי שנים ארוכות שהתגוררה והתאמנה בארה"ב, ונראה שבגיל 34, היא בכושר הטוב ביותר בקריירה שלה. על כך היא מספרת: "מאז החזרה לארץ עשיתי כשלושה מחנות אימונים מקוטעים בגובה, בקניה, כשבסוף כל מחנה הייתה בעצם תחרות. אני מרוצה מאוד מההכנה גם כי שיפרתי שיאים אישיים באופן משמעותי ב-10 ק"מ ובחצי מרתון, וגם כי הרגשתי חזקה ושהשתפרתי משמעותית בהשוואה לשנה שעברה. האימונים בגובה מאוד תורמים לי ואני אוהבת את הווייב בקניה שבאמת מקנה את האפשרות להתאמן ולחיות ריצה".
ועם ההישגים, נראה שגם התיאבון של טיורי גובר: "אני שואפת הכי גבוה שאפשר. קודם כל אתאושש מהמרתון הזה ואנוח ואז נתחיל להרכיב את הפאזל של המשך העונה. אני מאמינה שהשתפרתי משמעותית בדירוג לקראת אליפות העולם בטוקיו, אז כמובן שהיא נכנסת לתמונה. מה שכן, אני מאמינה שבלי שום קשר המשך העונה יהיה מגוון ומעניין"