כשחושבים על שחיית מרתון אתגרית בארץ, אחד השמות הראשונים שעולים לראש הוא אבישג קופמן-טורק. היא מוכרת בעיקר כישראלית הראשונה שהשלימה את אתגר "שלושת הכתרים" האיקוני (חציית תעלת למאנש, חציית תעלת קטלינה והקפת האי מנהטן), אך ביצעה עוד שלל משחים מאתגרים שונים בארץ ובעולם, שהפכו אותה לשם מוכר אפילו מחוץ לברנז'ה הקטנה של שחיית המרתון הישראלית.
עכשיו, יש לה יעד חדש – להיות הישראלית הראשונה שחוצה את "התעלה הצפונית" המחברת בין אירלנד לסקוטלנד. מדובר ב-35 ק"מ במים קרים במיוחד. אתגר שמעטים בכל העולם צלחו אותו, והשחיינית בת ה-48 רוצה לכתוב את שמה על המשחה הקשה הזה. שוחחנו אותה על ההכנות לאתגר, הייחוד שלו וגם מימון ההמונים שהיא עורכת כדי לממן את המשחה הקשה.
לכתבות נוספות בנושא:
לראשונה מזה 100 שנה: נהר הסיין ייפתח לשחייה לציבור הרחב אחרי המשחקים האולימפיים
היסטוריה: שחיין צרפתי השלים "צליחה משולשת" של תעלת קטלינה
האם המדוזות כבר כאן ואיך אפשר להיכנס לשחות בלי לפחד מהן?
אחרי 7 שעות בסערה: פבריס באר-גבל הפך לישראלי הראשון שצולח קטע במשחה 8 הגשרים
ספרי לנו קצת על המשחה הזה מאירלנד לסקוטלנד? מה מיוחד בו? למה הוא כל כך קשה?
"צליחת התעלה הצפונית מאירלנד לסקוטלנד קשורה לאתגר גדול יותר שקוראים לו שבעה אוקיינוסים, ובו שבעה מקטעי מרתון קשוחים במיוחד ברחבי העולם. המיוחד באתגר הספציפי הזה הוא טמפרטורת המים הקרה 14-13 מעלות, מדוזות האריה האדום שנמצאות במים, ותנאי מזג אוויר מורכבים, רוחות , גלים, זרמים. בעולם שחו אותו 112 אנשים סולו, ובארץ עדיין אף אחד".
מה גרם לך להחליט שאת שוחה אותו?
"בשנה שעברה יצאה קבוצת שליחים מישראל לחצות אותו, וההצלחה שלהם עשתה לי חשק לצאת ולשחות את האתגר
בסולו. מכל חמשת האתגרים שעוד לא עשיתי משבעת האוקיינוסים, המחשבה על חצייה שלו ריגשה אותי והפכה לי את הבטן. אז הבנתי ששם התשוקה שלי".
ספרי בכמה משפטים על ההישגים שלך לאורך השנים, מהתעלה ועד ים המלח
"מתחשק לי להתחיל דווקא בכישלונות. המסע שלי מתחיל בילדה ואישה שנכשלה בכל מעמד של מבחן ותחרות, ממש קריסה טוטאלית, אחרי השקעה אינסופית באימונים ובתהליכים בדרך למעמדים החשובים. בגיל 36 כשהבת הקטנה שלי ליאור הייתה בת שנה היא חלתה בסוכרת והייתי צריכה להתמודד עם הפחד מזריקות בהצלחה, כי אלו היו החיים שלה, ומהתמודדות הזו בפעם הראשונה בחיים צמחה בי אמונה שאני יכולה".
אחרי 20 שנה שלא נגעתי במים, לקחתי את הבת הגדולה שלי אביב לחוג שחיה בעולם המים, והתגלגלתי חזרה לבריכה. פגשתי באורי סלע, שלימד אותי את כל מה שצריך על הים, ודחף אותי למשחה הראשון שלי בים שהיה 10 ק"מ, מרתון ימי. משם נדבקתי באהבה לים ושחיתי אינספור משחים – 44 קילומטרים מגבעת אולגה לתל אביב, הצטרפתי לקבוצת קפריסין-ישראל למשחה בינלאומי להצלת ים המלח, שהוכר על ידי שיאי גינס. תעלת למאנש, סנט קטלינה, הקפת מנהטן, 16 פעמים חציית הכנרת לאורכה, מתוכם פעמיים הלוך חזור".
איך מתכוננים למשחה כזה מבחינת אימונים, אורח חיים?
בונים תכנית שנתית, וכל שבוע מתמודדים עם הקילומטרים בשבוע עצמו. לא מסתכלים רחוק מדי בתכנית, כדי לא להתייאש מהשבועות העמוסים. כל זה כמובן בתוך שגרת החיים הרגילה שלי, העסק שלי לאימון ולימוד שחייה בים ובבריכה, וטיפול בפחד מים. האימהות, פרויקט גיוס ההמונים, מחנות האימונים בחו"ל. קצת כמו הליכה על חבל דק ושמירה על שיווי משקל בין הכוחות הרבים והמנוגדים בחיים. היום אני יותר רכה עם עצמי במקומות שאני מרגישה שאני זקוקה למנוחת הגוף, לפחות פעם בשבוע אני מטפלת בעיסוי שיקומי בגוף שלי אצל עינת פרנץ".
"את אימוני השחייה אני מגוונת בין קבוצת האם שלי בקאנטרי אזורי חן TLV-SWIM, לבין שחייה עם פרטנר האימונים שלי וחבר טוב פבריס באר-גבל בבריכת גורדון ובים, לבין שחיה בים עם נועה צבי, אייל שכנר, אלון קורק. הגיוון משמר לי את התשוקה ועוזר לי להתמיד. לשמחתי גם לנסיעות לחו"ל, והנה היו הרבה כאלו כדי להסתגל לקור שאין לי בארץ, יש לי פרטנרית מושלמת שקוראים לה רונית פלד. התחביב שלנו שחיה בקור (מתחת 10 מעלות) אני משתדלת לפחות פעם בשבוע לטבול באמבטיית קרח, המלווה באימוני נשימה אצל אפרת ארד".
את מנסה להעביר גם מסרים חשובים לצד השחייה, ספרי לנו על זה
"בכל אתגר אני בוחרת מסר רלוונטי לחיים שלי, משהו שייתן לי השראה למעשים – טוב מביא טוב. אחד האנשים ששימשו לי השראה בעניין הזה הוא עודד רהב, אקטיביסט שמעורר מודעות למצב האקלים העולמי דרך משחים שהוא מפיק. נפלה בזכותי השתתפות במשחה שהפיק ב 2016 כדי לעורר מודעות לגוויעתו של ים המלח.
"המשחים שלי הוקדשו לעמותות שונות. צליחת התעלה האנגלית לעמותת Make-a-Wish שמגשימים חלומות לילדים שחולים במחלות מסכנות חיים/ מאוד התחברתי למורכבות של ההורים' כמי שמגדלת ילדה על מחלה כרונית. הקפת מנהטן לארגון "בטרם" שמעלה מודעות לבטיחות במים של ילדים – חשוב לי שינגישו את המים ויסבירו, ולא יפחידו. והשנה ההשראה שלי למשחה היא עמותת "שוות", שמעניקה כלים למנהיגות לנערות כפי שאני מאחלת לשתי בנותיי, כפי שהייתי רוצה שיהיו לי ולא היו בנערותי".
אורח חיים של שחיינית מרתון רותם גם את כל המשפחה מן הסתם, מה דעתם על האתגרים שלך?
"שאלתי את ליאור שלי הקטנה והיא ענתה שהיא שמחה שאני עושה מה שעושה אותי מאושרת, ושהיא בהחלט דואגת לי בענייני כרישים ותנאי ים מאתגרים. גם אמא רותי דואגת וחושבת בדיוק כמו ליאור".
אתגר כזה הוא גם מאוד יקר מן הסתם, ופתחת פרויקט גיוס המונים לצורך זה, כשכבר כמעט הגעת ליעד, הופתעת מהתמיכה הגדולה?
"להתחיל הדסטארט זה כמו להתחיל משחה מרתון – מפחיד ומרגש. מאוד משמח אותי שהקהילה בוחרת לעזור ולהירתם לגיוס הזה, אני שמחה שאני יכולה לתת בתמורה משהו ממני, לאורך השנים זכיתי להיות מוקפת בקהילה משמחת של שחיינים מהבריכה ומהים, וגם באתגרים עצמם אני מרגישה את האנרגיות הטובות שאני מוקפת מסביבי וזה נותן לי מלא כוח. זכיתי. החלום שלי הוא לגרום לאנשים לעשות, לצאת ולהגשים. ממש אתמול הגעתי לסכום הגיוס שהצבתי לעצמי, וזה בדיוק ביום השנה למשחה השליחות שעשינו בתעלה, אז זה מאוד מרגש. הכסף שיגוייס עכשיו מעבר לסכום ילך כולו לעמותת שוות".
יש תחושה שבכלל השחייה במים פתוחים הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, את גם חושבת כך?
"הקהילה בארץ גדלה, זה מאוד משמח. כמי שלקחה על עצמה את קידום התחום גם בכתיבה של 'הטיפה היומית' בפייסבוק ובאינסטגרם, בה אני מספרת על החיים לצד המים ונותנת כל מיני המלצות וטיפים לשחייה וגם בחיים ובעבודה סביב המים, זה מאוד משמח אותי. בארץ כמו שלנו, שנמתחת על פני רצועת חוף כזו ענקית, זה מתבקש.
הים בחינם והים לכולם. אחד החלומות שלי הוא שיסדירו את חוק הרחצה ויתנו לנו לשחות בשקט בים, תוך כדי מתן כלים והסברים לציבור הרחב לגבי הים".