מרוץ הלילה הפתוח נולד כמחאה, על מנת להראות שאפשר לקיים מרוץ חינמי בישראל. ראיון עם האיש מאחורי היוזמה וההפקה
מאת:אביטל הירש
מה שהתחיל לפני שלוש שנים כמרוץ אלטרנטיבי למרוץ נייקי ההמוני, הפך למרוץ לא קטן בפני עצמו, אבל המסר והאמירה שמאחוריו לא השתנו. בשנה שעברה השתתפו במרוץ הלילה הפתוח כ-500 איש, והשנה מצפים המארגנים לגידול של 20-40%. לקראת המהדורה הרביעית, שתתקיים ב-17.10.13 שוחחנו עם אילן זיסר, מיוזמי ומארגני מרוץ הלילה הפתוח.
על קו הזינוק במרוץ הפתוח בשנה שעברה (צילום: עלמה זיסר)
איך עלה הרעיון ליזום מרוץ פתוח?
"המרוץ הראשון שהשתתפתי בו היה מרוץ הלילה של נייקי. זה היה המרוץ הראשון בסדרה, הוא התקיים במסגרת אירועי לילה לבן בתל אביב בתחילת הקיץ והיה שונה מאלו שהגיעו אחריו והרבה פחות ממוסחר מהם. לדוגמה, לא היינו חייבים ללבוש את חולצת המרוץ. כל כך נהניתי, שהזדרזתי להירשם גם למרוץ השני, אבל אז התברר לי שחייבים לרוץ עם חולצת המרוץ ושהמחיר עלה מאוד, והחלטתי לבטל את הרישום שלי.
"שנה לאחר מכן, בהחלטה של רגע, פרסמתי בפורום ריצה וטריאתלון בתפוז הודעה. כתבתי שם שאני מתכוון לרוץ לבד ובחושך והזמנתי אנשים להצטרף אליי. אף אחד לא הציע להצטרף, אבל כמה אנשים פנו אליי והציעו שנארגן מרוץ אלטרנטיבי. קראנו לו "מרוץ פתוח", כי אני מגיע מתחום התוכנה, שם קוד פתוח הוא קוד חינמי שיש לכולם גישה אליו.
"למרוץ הראשון הגיעו 150 איש. חילקנו להם סטיקלייטים, מים ואפילו חולצות. היה לנו מימון קטן ובסך הכל היה מאוד נחמד. ראינו כי טוב והחלטנו להמשיך גם בשנה שאחרי".
איך מתארגנים למרוץ כזה לבד?
"האמת היא שזה לא כל כך מסובך. מדדנו את המרחק לבד, ועם הזמן גילינו שהמדידה שלנו היתה מאוד מדוייקת. פרסמנו ברשתות החברתיות פייסבוק, פורומים וכו', והיתה גם עיתונות תומכת שפרסמה כתבות על המרוץ". חבריו של זיסר לארגון המרוץ הם נח עפרון, גל שניר ואופיר ברומברגר, שלושתם עוסקים בעשייה ציבורית, כפי שהוא מדגיש.
"בשנה שעברה היתה עלייה משמעותית ברמה המקצועית של המרוץ: אם בשנה הראשונה לא היתה בכלל מדידת זמנים ובשנה שאחרי צילמנו את האנשים על רקע טיימר, ואחר כך ניסינו להתאים כל משתתף לזמן שהוא עשה, הרי שמהשנה שעברה אנחנו מחלקים צ'יפים למשתתפים והמדידה מקצועית יותר"
מדידת זמנים מקצועית עם צ'יפים, ובלונים מעל הרצים (צילום: אהוד מלמד, צלם)
והכל בחינם?
"הרישום הוא חינמי. אנחנו כן מבקשים מאנשים לעזור במימון וכל אחד מתבקש לתת 10 שקל. זה מה שעשינו בשנה שעברה וזה כיסה כמעט את כל ההוצאות".
מה שונה במרוץ הפתוח ממרוצים בתשלום?
"הכי חשוב לזכור זה שאנחנו עושים את זה כדי שאנשים ייהנו, וזה באמת מה שהיה במהדורות הקודמות. הסיבה להנאה היא לא מזג האוויר או התנאים, אלא העובדה שאנשים בעצם משתתפים באירוע שבו הם מרגישים שהתרומה האישית שלהם היא חלק מההצלחה שלו. אנשים לא מגיעים למרוץ הזה בגישה של 'באנו ליהנות – שעשעו אותנו', לא מתייחסים אליו כאל עסק שנועד להנאתם. לכן יש גם המון שיתוף פעולה ועזרה בזמן המרוץ, וכמובן לפניו – עם הרבה אנשים שמתנדבים לעזור בארגון. וכמובן שאחרי המרוץ אנחנו לא נתקלים בתלונות של אנשים. זה נובע מזה שלאנשים שמגיעים למרוץ כזה יש רמת ציפיות מסוימת".
אתה נגד המרוץ של נייקי?
"אני לא רואה את עצמי כלוחם בנייקי, ועם השנים שיניתי את ההתייחסות שלי לכל העניין. אני חושב שטוב שיש מרוץ כמו נייקי, שהוא אירוע ריצה כל כך גדול ומלהיב עבור הרבה אנשים. להרבה רצים הוא גם המרוץ הראשון שלהם. אבל לי באופן אישי זה לא מתאים, ואני אוהב לעשות דברים אחרת. אני שמח מאוד על העובדה שהצלחנו לייצר חלופה ושמח גם על מרוץ נייקי ובכלל על כל אירוע ריצה שיש בארץ.
"יש הרבה רצים שמשתתפים בשני המרוצים, ואני מברך כל אחד ואחד מהם. בשנה שעברה היתה קבוצת ריצה של נשים שהשתתפה במרוץ הפתוח בתור הכנה למרוץ של נייקי. "אני חושב שאנשים צריכים לעשות את מה שמתאים להם ולכן טוב שיש אופציות. האופציה שלנו היא ודאי לא היחידה.
"הביקורת שלי, אגב, היא לאו דווקא על חברת נייקי, שעושה את מה שהיא צריכה לעשות, אלא יותר על עיריית תל אביב, שמוציאה הרבה כסף מכספי משלם המיסים, ואני לא בטוח שדווקא שם צריך להשקיע את הכסף".
מה עוד צפוי במרוץ השנה?
"יש לנו מסורת שמזניקת המרוץ היא אתלטית. לפני שנתיים זו היתה יערה זנגי, שהיתה אז אלופת ישראל במרתון ולפני שנה לורנה צ'מטאי. השנה המזניקה תהיה ריקי סלם, אלופת ישראל במרתון. אנחנו מספקים מים וסטיקלייטים, והשנה יהיה גם אמבולנס במקום. יהיו פייסרים לכל זמן שבין 40 דקות ו-1:10 ש' בהפרשים של 5 דקות. יהיו צלמים שמגיעים ללא תמורה כספית ופרסמנו גם אתהפלייליסט שיושמע בהזנקה ובסיום".
מתנדבות בפעולה בתחנת המים (צילום: אהוד מלמד, צלם)
מה יהיה אם תגדלו מאוד? האם יכול להיות שהצביון של המרוץ ישתנה?
"אנחנו כל הזמן חושבים על זה. ככל שיש יותר משתתפים זה מצד אחד מגדיל את האחריות והופך את זה מורכב יותר, ומצד שני – יותר גורמים מתקשרים אלינו ומציעים מימון. אני מאוד אשמח לעזרה כספית אבל בתנאים שלנו. הלוגו של הספונסר יוצג, אבל לא נמשכן את המרוץ ולא נהפוך אותו למרוץ של הספונסר. יכול להיות שעם הזמן המרוץ יעבור שינויים אבל אני רוצה לקוות שהדבר הבסיסי לא ישתנה – מרוץ בזול, נגיש לכולם ובלי רמת מסחור גבוהה".
חשבתם לקיים מרוצים דומים בפריפריה?
"אחרי המרוץ הראשון חשבנו לקיים את המרוץ הבא במקום אחר בגוש דן, אבל לא מצאנו מקום שאפשר לרוץ בו 10 ק"מ בלי לסגור כבישים. אישית, הייתי מאוד שמח לקיים מרוץ כזה בנוסף או במקום המרוץ הקיים, אני חושב שחשוב לעשות את זה בפריפריה. מה שמונע את יישום הרעיון הוא, העובדה שכולנו תל אביבים ולא ממש מכירים מקומות אחרים שיכולים להתאים, אבל אם תעלה אפשרות כזו אני מאוד אשמח לעזור בארגון או להשתתף".
מרוץ חברים בשביל הכף
יעל סגל שבעצמה מארגנת מדי שנה שני מרוצים חינמיים – מרוץ תחפושות בפורים ומרוץ החופש הגדול, השתתפה במרוץ הפתוח בשנתו הראשונה ובשנה שעברה כבר שימשה בו כפייסרית ועזרה בחלוקת מספרים. "אני זוכרת את המרוץ הראשון כחוויה מדהימה", היא מספרת, "היתה אווירה מאוד טובה, המון עידוד בדרך – זה הרגיש כמו מרוץ חברים בשביל הכיף". בשנה שעברה הייתי הפייסרית של שעה ורבע, משהו שלא קיים בהרבה מרוצים, וחבל. יש הרבה מאוד אנשים שרצים לאט ומאוד נהנים מהעזרה שפייסר יכול להציע, הן בעידוד והם בשמירה על הזמנים. רצנו בקבוצה, פטפטנו והיתה אווירה נהדרת".
סגל מסכימה עם זיסר בכך שיש מקום גם למרוצים שונים מהקונבנציונליים: "זה לא כל כך מסובך לארגן מרוץ חינמי. זה פשוט משהו שקמים ועושים. זה לא אומר שלא צריכים לשלם על מרוצים, אבל יש מקום גם לחוויות אחרות של מרוצי חינם, שמבוססים על התנדבות. עובדה שזה מושך המון אנשים, והעומס שהיה בחלוקת המספרים לפני שנה מוכיח את זה".
צילום בדף הבית: אהוד מלמד
13.10.13
אביטל הירששוחה לאט, רצה בעצלתיים ורוכבת להנאתה
עורכת משנה ב-Shvoong
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות
אברהם טריאתלטורץמרתון (13/10/2013)
אלון (13/10/2013)