לקראת התחרות שלו בצ'אלנג' רוט למרחק איש ברזל מלא בקיץ 2018, ישתף אותנו מאמן הטריאתלון ניר רייכמן במחשבות, באימונים ובדילמות שלו לקראת התחרות

כשסיימתי שלישי בקטגורית הגיל באליפות עולם של צ'אלנג׳ למרחק חצי איש ברזל, היה לי ברור שהשנה אני צריך לחפש מטרה מאתגרת יותר, מרגשת יותר, או לפחות שונה ממה שאני רגיל. ברור לי שאני יכול לבצע את התחרות הזו טוב יותר, אך גם הגיל משחק תפקיד ויש לי עוד כמה שנים בהן אוכל להגיע לשיאי, ללא תירוצים, עם עומק של שנים וקילומטראז' לא קטן בכל אחד מהענפים.

הגיע הזמן לאתגר חדש. ניר רייכמן | צילום: באדיבות עמוס גיל

עוד כתבות בנושא
כיצד לנהל נכון את הריצה בתחרות איש ברזל
לעשות איירונמן כפול או משולש זה בריא?
"כך הפכתי לאיש ברזל טבעוני"

התנסות ראשונה במרחקים הארוכים

זה לא פשוט לקום כל יום בבוקר ולהתאמן כמעט כמו מקצוען, אני גם לא יכול להגיד שאני אוהב את העומס הזה, אך כשאני קובע מטרה מסוימת, אני מצליח למצוא את כל האנרגיה הדרושה ולהתאמן בצורה המיטבית כדי להצליח. זה לוקח אותי שלוש שנים אחורה: לאחר כמה שנים של הרבה עליות וירידות, החלטתי ביחד עם גילי (אשתי) שאנחנו חייבים לשנות משהו, להיכנס לשגרה מסודרת של אימונים. עד אז התמקדנו במרחקים הקצרים ותמיד ניסינו להיות מהירים יותר במרחקי הספרינט והאולימפי. אני הרגשתי סוג של מיצוי וגילי, אחרי קריירה חצי מקצוענית שכללה אליפות ישראל לנוער וחברות בנבחרת ישראל, התקשתה לחזור על התוצאות כחובבת.

החלטנו ללכת על מרחק חדש – ישראמן צפון, התנסות ראשונה במרחקים הארוכים יותר במסלול הבית בו התחלתי את דרכי בטריאתלון לפני 23 שנים. המטרה העיקרית היתה לבחור מטרה שתכניס אותנו לקצב, שתעזור לנו להתמיד בדיוק כמו שאנחנו ממליצים לספורטאים שלנו, וככל שהזמן חלף הגיעו התוצאות והצלחנו לייצר תחרות ראשונה איכותית ביחס למה שציפינו מעצמנו בהתחלה. אך עם האוכל בא התיאבון. גיליתי שאני לא כל כך רע במרחקים הארוכים. גם כאן, כמו במרחקים הקצרים, אני רוצה להיות הכי טוב שאני יכול. למדתי, חקרתי, התנסיתי בעוד תחרויות, חלקן מוצלחות וחלקן פחות. מכולן יכולתי ללמוד ולבנות את עצמי לקראת התחרויות העיקריות והתחרויות שעוד יבואו.

בכל שנה זינקתי עם מטרה שלא ביצעתי עד אז: החצי הראשון, החצי הראשון בחו״ל, השתתפות ראשונה באליפות העולם של צ׳אלנג' והשנה אני רוצה להתמודד על הניצחון הכללי בין החובבים ולזנק בפעם הראשונה לתחרות במרחק המלא. כל שנה זה הופך להיות קשה יותר, אך כל שנה אני לא מוותר ומנסה להשתפר לפחות בפרמטרים מסוימים ביחס לשנה שחלפה.

צריך להשתפר גם ברכיבה. ניר רייכמן | צילום: באדיבות ניר רייכמן

האם אקבע את התוצאה הטובה ביותר לישראלי בתחרות ראשונה?

ליעד שהצבתי לתחרות בסמורין אני מגיע מוכן יותר, אני מכיר את המקום, את המסלולים ויודע מה נדרש כדי לעמוד במטרה. למרות שהמטרה היא יחסית, במהלך תחרות אני מתמקד בעיקר ביכולת שלי. בשנה שעברה הגעתי בלי יותר מדי ציפיות, בכל זאת פעם ראשונה במעמד באחת התחרויות הכי מושקעות בענף, תחרות עם הרבה כסף שהביאה את הספורטאים הבכירים ביותר בענף. הפתעתי את עצמי דווקא בנקודה בה חשבתי שאהיה חלש ביחס לאירופיים וסיימתי את הרכיבה ב-2:12 שעות, כמעט 41 קמ"ש בממוצע. דווקא בשחייה ובריצה התוצאות היו חלשות יחסית לציפיות. כדי להתמודד על הניצחון, אני חייב לשפר במעט את הרכיבה, אבל בעיקר להביא את היכולת שלי לידי ביטוי בענפים האחרים. לעומת זאת לתחרות ברוט אני מגיע כטירון, פעם ראשונה שאני מתמודד עם המרחק המלא באיש ברזל, 3.8 ק"מ שחייה,180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה – מספרים שקשה לחשוב עליהם. תמיד צריך משהו מעבר, משהו ייחודי שיגרום לי להוציא מעצמי יותר, ובחרתי לנסות לקבוע את התוצאה הטובה ביותר לישראלי בתחרות ראשונה. אני מודע לקושי, יודע שבמרחק הארוך יכולות לקרות הרבה תקלות, חלקן בכלל לא קשורות אליי, אבל יודע שאני מגיע לתחרות עם הרבה עומק באופן יחסי ומכאן שואב את הביטחון להצלחה.

ניר רייכמן (מימין) על הפודיום באליפות העולם של צ'אלנג' | צילום: באדיבות ניר רייכמן

זה נכון שזה לא קל להתאמן לתחרות כל כך רחוקה ובתקופה הזו שאני נמצא כ-10 חודשים מהמטרה הראשית, עדיין קשה לאסוף את עצמי ולהתחיל את העונה. היתרון העיקרי הוא שיש לי הרבה זמן לשבת בשקט ולתכנן, לבחור את האימונים המתאימים, את התזונה המתאימה, הציוד הנכון לכל אחת מהמטרות, לגייס ספונסרים ואת המשאבים הכלכליים הדרושים. יש שיגידו שהמטרה אינה מכבדת מספיק את המרחק, אבל ההפך הוא הנכון. בגלל הערכת המרחק לקחו הרבה שנים עד שהרגשתי מספיק בשל ועם מספיק עומק כדי להתנסות בו בפעם הראשונה.