אחד הרגעים המרגשים בצ'אלנג' ישראמן 2025 היה ככל הנראה בטקס הסיום, כאשר דוד ו-ורדה, הוריו של הישראמן נדב גולדשטיין ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר בביתו בכפר עזה עם בתו הבכורה ים ז"ל, עלו להעניק את פרס "מלך ומלכת ההר" שמוקדש לזכרו. דוד (הידוע יותר בכינוי "גוגו"), סיפר בגרון חנוק עד כמה מיוחד זה ששירלי ניסן, שהייתה חברתו הטובה של נדב ז"ל ושותפתו לרכיבות באתגרית עוטף עזה, היא זו שכעת מקבלת את הפרס על שמו, ובאולם לא נותרה עין יבשה.
לכתבות נוספות בנושא:
שיא נרשמים חדש בפרי סייל לצ'אלנג' ישראמן 2026
בין הרגש לשכל: הפודקאסט של שוונג עם סיכום צ'אלנג' ישראמן 2025
"איך שרדתי בצ'אלנג' ישראמן עם כושר של אמא טרייה"
זו השנה השנייה שתחרות "מלך ומלכת ההר" נערכת לזכרו של נדב, שהיה משתתף קבוע בישראמן ואף הוכתר כאלוף ישראל לגילו בחצי איש ברזל ב-TRI כנרת. בפרס זוכים הרוכב והרוכבת שהיו המהירים ביותר להגיע מתחילת מסלול הרכיבה ב-T1 עד לקצה העלייה הקשוחה בנטפים (מבין קבוצות הגיל). כ-16 ק"מ, שיש שיגידו שהם הקשים ביותר על המסלול.
שירלי ניסן בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
המנצח מבין הגברים בתחרות השנה היה גיא פרל, שסיפק תחרות נהדרת ועבר את המרחק בזמן של 46:57 דקות, והקדים את אריאל אגרון ואת ירון ליטן. מבין הנשים, הזוכה הייתה כאמור שירלי ניסן, שקבעה זמן של 59:46 דקות, רק 16 שניות מהר יותר מדורין קושניר, כשמירב זמר שלישית. המנצח והמנצחת קיבלו פרס של 2,500 ש"ח מתנת כפרית תעשיות כפר עזה ומשפחת גולדשטיין-אלמוג.
בראיון לשוונג, משתפת שירלי ניסן כי רצתה מאוד לזכות בפרס לזכרו של נדב ושאפה לכך. על הקשר המיוחד שלה עם נדב היא מספרת: "את הדרך שלי בישראמן התחלתי כרצה בשלשה, עם נדב כמובן. הוא רכב, אני רצתי. זאת הייתה גם הפעם הראשונה שלו בישראמן. בכלל, כניסתי לעולם הטריאתלון הייתה בזכותו, בעקבות קבוצת הריצה שהקים במקום העבודה שלנו – כפרית, כששימש כמנכ"ל החברה. שם פגשתי את יוסף למדן, המאמן של אתגרית עוטף עזה וסיירת כפרית, שאט אט הכניס אותי לתחום הטריאתלון. לקח לו לא מעט זמן לשכנע אותי לעלות על אופניים, ומי שגרם לזה לקרות בסוף היה נדב. באותה תקופה גם הוא החל את דרכו בעולם הטריאתלון. אמנם הוא היה רץ ורוכב מנוסה, אך טריאתלון, ושחייה בפרט, היו תחום חדש עבורו".
נדב גולדשטיין ז"ל עם שירלי ניסן בסיום הישראמן ב-2018 | צילום: צלמי שוונג
מה היה נדב בשבילך?
"נדב היה עבורי השראה. הערצתי אותו, רציתי להיות כמוהו. אז הלכתי בעקבותיו… הוא היה באמת אדם יוצא דופן. כל כך מוכשר. בכל, לא רק בספורט. מה שהרשים אותי יותר מכל היה יכולת ניהול הזמן שלו. איך הוא מספיק הכל? עבודה, אימונים, לימוד, משפחה, קהילה וחברה. וכל זאת מתוך מחויבות מוחלטת, ירידה לפרטים ותשוקה אמיתית. הוא היה אדם רציני ויסודי, אך גם מלא בשובבות ורוח נעורים. תמיד היה נכון להקשיב, לייעץ, לתמוך ולעזור".
עד כמה הוא נוכח עדיין ביומיום שלכם כקבוצה ושלך בפרט?
"את נדב אני מכירה 23 שנים. דרכינו נפגשו לראשונה בלימודי התואר השני, שם ישבנו יחד בשורה האחרונה בכיתה. מאוחר יותר, כשהייתי בחופשת הלידה, הוא נכנס לנעליי בכפרית – תפקיד ראשון שהפך לקריירה מרשימה. מאז, במשך יותר משני עשורים, צמחנו זה לצד זו – בעבודה, באימונים, בחיים. אני עדיין מחכה לבוקר טוב שלו, כשהוא עולה במדרגות ועובר ליד משרדי. מחפשת אותו בשולי הכביש כשאני נוסעת על 232. אין רכיבת שבת שבה איתי או אורן לא מזכירים אותו ('אולי נעשה תרגיל נדב?'), אין ריצה שאני לא חושבת עליו ('מה נדב היה אומר על האימון הזה?'), אין תחרות בלי נדב, אין ישראמן בלי נדב".
נדב גולדשטיין ז"ל, שירלי ניסן ויוסף למדן | צילום: פרטי
ואיך היה לעלות על הבמה ולקבל את הפרס הזה?
"לקבל את הפרס על שמו היה רגע מורכב עבורי. מצד אחד, ישנה גאווה על הדרך וההישגים, אך מצד שני – זה פשוט לא הגיוני. גוגו וורדה, הוריו, שהיו לצידו בכל תחרות, אמורים היו לעמוד בקהל, נרגשים וגאים, לראות את נדב עומד לידי, מקבל את תואר מלך ההר בעצמו. לא להעניק פרס לזכרו. זה לא אמור להיות ככה".
מה לדעתך הוא היה אומר?
"אני חושבת שנדב היה גאה בי. הוא גם היה אומר 'שירלי, את יכולה יותר', והיה מציב לי אתגר חדש ולא הגיוני לשנה הבאה. כי כזה היה נדב, לא נח, לא נרתע מעבודה קשה, תמיד שואף לשפר ולהשתפר. וזה מה שאני מאחלת לכולנו. שנדע לנצל את הזמן שלנו פה במקסימום, שלא ניקח דבר ואף אחד כמובן מאליו, שנהיה טובים אחד לשני. שנמשיך לאתגר את עצמנו – בספורט, בעשייה, בחיים. להתמיד, להשקיע, לא לוותר, לא לאבד את התקווה. קס"מ- קושי, סבל, מאמץ. בזכות שלושת אלה קורה הקסם. כך נדב היה אומר. וכך היה פועל. קבוצת הסיבולת המקצועית שפתחנו לזכר נדב, ממשיכה את מורשתו בכל ריצה, בכל רכיבה או שחייה, בכל פסגה שנכבוש. התקווה מתה אחרונה".
שירלי ניסן בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
