"לא הייתי רוצה לפרסם את הסיפור שלי, אבל במידה ויהיו אנשים וספורטאים אחרים שיקבלו ממנו תובנות שיועילו להם הלאה במאבקים שלהם, אז זה שווה את החשיפה הזו", כך מתבטא בשקט אך בנחישות רובי ארינוס, 52, שמאחוריו שלוש תחרויות איש ברזל ולצידם גם מקבץ מכובד של חצאים. האיש הגדול הזה מתנהל בעדינות וצניעות והתנאי שלו לפרסום הכתבה היה שלא נציג את הסיפור האישי שלו מהפן העצוב, אלא להיפך, מהפן האופטימי שיכול ואולי אפילו רק במעט לסייע לחולים אחרים.

למרות המחלה החליט לצאת לאיירונמן אוסטריה | צילום: אלבום פרטי

עוד כתבות בנושא
עבר תאונת דרכים קשה ועשה איירונמן באליפות העולם למרחק איש ברזל
שבר את הכתף ובכל זאת סיים את איירונמן אוסטריה עם כאבי תופת
האישה שסיימה כל תחרות איירונמן על כדור הארץ

"לא הצלחתי לדבר"

הסיפור שלו מתחיל לפני שנה וחצי, לאחר שהבן הבכור שלו אור, 27, החליט לעשות את איירונמן אוסטריה. שלושה שבועות לפני התחרות, הם קבעו אימון מסכם ארוך והתחילו ברכיבה בשעות הצהריים שהחלה ברעננה והגיעה עד לכנרת. התכנית כללה גם שחייה במקום בו ישו הלך על המים ורכיבה חזרה לרעננה בתוספת ריצה של כשלוש שעות. סך הכל סדר האימון הכולל נע בים תשע לעשר שעות. "באותו יום היתה רוח פנים מאוד חזקה", נזכר ארינוס, "ובסוף האימון ישבנו בבית קפה ולאט לאט הרגשתי שאני מאבד את הקול עד למצב שלא הייתי יכול להוציא שום משפט מהפה. ייחסתי את זה למזג אוויר או לאיזו דלקת, אך כשעברו כמה ימים הלכתי לבדיקה וראו שמיתר קול אחד משותק".

הוא הוכנס לבדיקת סי.טי והתברר באופן מפתיע שיש לו חמישה גידולים בצוואר ושמונה בריאות. כשהוא מתאר את הפרטים הללו שעברו עליו באותן דקות מצמררות, נראה כאילו הוא מספר אותם על מישהו אחר. הוא יורד לפרטים אך לא מערב בהם רגש או בהלה, ההיפך, הוא מפוקס ומוביל את הסיפור שלו פרט אחרי פרט, בלי לשכוח או לפספס משהו. כשאני בכל זאת מנסה לברר איתו מה הוא הרגיש באותן שניות כשבישרו לו על הגידולים, הוא אומר שבשלב הזה שהוא עדיין לא ידע מה טיב הגידולים אז כמובן שהוא היה בחרדה ראשונית, אך הוא עדיין ניסה לשמור על קור רוח ובדק עם עצמו מה האפשרויות שעומדות בפניו ומה עושים במידה ויתחוור כי מדובר בגידול סרטני או לא.

לשעוני דופק בשוונג-שופ לחצו כאן

בשלב הבא הוא עשה אולטרסאונד דיגום שבו בודקים את הנוזל שנמצא בגידול, על מנת לעשות ביופסיה. מהר מאוד הבינו שמדובר בגידולים סרטניים. "הגעתי הביתה לאחר הבדיקה וסיפרתי לאשתי שהסטטיסטיקה פגעה גם בי. בגלל שהגידולים היו כבר בני חמש עד שמונה שנים הם שלחו גרורות והוא נמצא כבר בשלב 4 של המחלה ואילולי אחד הגידולים לא היה משתק את מיתרי הקול, יכול להיות שלא הייתי מגלה את זה בכלל וזה כבר היה מאוחר מדי בשבילי". לאחר מכן הוא הגיע הביתה וסיפר באופן אינפורמטיבי בלבד, כפי שהוא מתאר, את הבשורה וניסה לעדן את הדבר כיוון שחיכה עדיין לדו"ח מעבדה סופי על מנת לראות את התוצאות הסופיות.

מבחינה גופנית היה בשיא הכושר | צילום: אלבום פרטי

מה עושים עם התחרות

כל סיפור אחר היה נגמר בעצם כאן ושאיש הברזל החליט להרים ידיים ולהקדיש את הזמן למאבק מנטלי ופיזי המחלה. במקרה של ארינוס יש התפתחות עלילתית והוא בחר בדרך ההפוכה. עשרה ימים לפני איירונמן אוסטריה קיבלתי את תוצאות האמת הסופיות והמוחלטות של הבדיקה שהכריעה באופן חד משמעי שמדובר בסרטן מסוג קרצינומה פפילרי עם גרורות. אבל כאן הוא מספר התחיל הסיפור המעניין: מה עושים עם התחרות? "אשתי שהיא הקול השפוי בבית אמרה לי ש'לא רק שאתה לא מתחרה, אתה גם לא נוסע'. עניתי לה שמאחר והתאמנתי שנה שלמה עם הבן שלנו לתחרות, אז לפחות חשוב שאלווה אותו בתחרות הזו ובכל מקרה כדאי שנתייעץ עם הרופאים. עד אותו רגע לא היו לי כאבים או סימן שאני לא בריא למעט יכולת דיבור. אך מבחינה גופנית הייתי בשיא הכושר".

שבוע לפני אותה תחרות הם נפגשו עם הרופאים על מנת שיעזרו להם להבין מה נכון יהיה לעשות לגבי התחרות שמדפקת על חייהם. "הצפנו את הדילמה לגבי התחרות, אבל צוות הרופאים שהיה שם חשב בהתחלה שהשתגעתי", הוא מספר בחיוך, "ואז התחלתי לספר להם מה זה 'איירונמן', מה המרחקים ומה זה דורש מהגוף. אבל אני כל הזמן התייחסתי לנושא של סכנת חיים. מבחינתי אמרתי שכל עוד זה לא מסכן את החיים, אז אני לא רואה סיבה מדוע לא להתחרות. הרי עשיתי בזמן המחלה תחרויות כאלה בלי שידעתי שאני חולה. הפשרה בין הרופאים ואשתי לביני היתה שאת קטע הריצה אני עושה בהליכה-ריצה ולא עולה לדפקים גבוהים כיוון שזה גורם לי לחנק. דבר שני שאני אהיה קשוב לגוף ואם אני מרגיש טוב בשחייה אני ממשיך לאופניים, אך במידה ואני לא מרגיש יציב אז אני עוצר וכך לאורך כל התחרות. בכל רגע נתון אם אני מרגיש לא טוב אז אני מפסיק".

חוצה עם בנו את קו הסיום באיירונמן אוסטריה| צילום: אלבום פרטי

וכך היה. למעט דין, 23, הבן שלו שנמצא בצבא, נסעה כל המשפחה לאיירונמן אוסטריה ויתרה מכך, גם הבת הקטנה, רומי, 14, התחרתה והוזנקה למקצה הילדים בתחרות. בשורה התחתונה בתחרות עצמה, ארינוס שחה מצוין לדבריו ובקצב טוב יחסית וסיים את הקטע בזמן של 1:10 שע'. "כשיצאתי מהמים אשתי היתה שם לפני תחנת ההחלפה T1 וחיכתה לסימן ממני אם אני בסדר וממשיך או עוצר. גם ברכיבה היא היתה שם לאחר שסיימתי את הקטע הראשון (באיירונמן אוסטריה הרכיבה מורכבת משתי הקפות, א.ה) סימנתי לה שהכל בסדר ואני לא מסכן את עצמי וסיימתי את הרכיבה ב-6:30 שע'. כך המשכתי גם לקטע הריצה בו יש ארבע הקפות כשאני משלב ריצה עם הליכה כשאני תומך בבן שלי על המסלול. לא השלמתי את כל המרחק בריצה, אבל את הקילומטרים האחרונים של עשיתי עם בני וחצינו את קו הסיום מחובקים – הוא סיים בזמן של 12:29:13 שע'".

ההרשמה לתחרות שהחזירה את מצב הרוח

לאחר התחרות הם חזרו לארץ וארבעה ימים בלבד לאחר מכן הוא נכנס לניתוח של 5 שעות, שם הסירו לו את בלוטת התריס ואת כל הגידולים שנמצאים על בלוטות הלימפה ותחילת הריאות. אחת הסכנות היתה שאם יפגעו בטעות במיתר הקול השני הוא יהיה כמעט ללא יכולת דיבור. למרות החששות הניתוח עבר בהצלחה והוא נותר כשבוע בבית החולים להחלמה. אבל כאן לא תמו התלאות. השלב הבא היה טיפול ביוד רדיואקטיבי אותו חייבים לעשות בבידוד לתקופה של שבוע. "את הבידוד עשיתי בצפון ליד הכנרת כיוון שהטיפול מאוד מסוכן לסובבים אותך. לחומר הרדיואקטיבי יש תופעות לוואי לא נעימות והגוף מאוד חלש במהלך הטיפול. מהמקום הכי נמוך שהייתי בו עם בחילות ועייפות, חשבתי לעצמי מה הכי ירים אותי? ניגשתי למחשב ונרשמתי לחצי המרחק בישראמן 2017. אני מאוד אוהב לעשות תחרויות וידעתי שמכאן אני יכול לצמוח ונרשמתי באותו רגע. ידעתי שמה שיחזיר לי את המצב רוח זו התחרות הזו".

"אנשי ברזל יודעים להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטליים". רובי ארינוס לאחר הניתוח | צילום: אלבום פרטי

עשרה ימים לפני ישראמן גארמין של השנה, הוא נאלץ לעבור עוד ניתוח על מנת "לנקות את השאריות", כך הוא אומר ונחוש להעביר מסר חשוב הלאה. "היכולת שלנו כאנשי ברזל היא להתמודד עם כל הקשיים הפיזיים והמנטליים באימונים, ומהמקום הזה מאוד צמחתי מעבר לאופטימיות שיש בי באופן טבעי. כמו שאנחנו מנהלים תחרויות, כך היה לי חשוב לנהל את המחלה ולא לתת למחלה לנהל אותי". על הישראמן הוא לא ויתר והגיע לאילת עם השלשה שלו לעשות את קטע השחייה.

היום למעשה הוא בעצם בשלב בו יש לו חמש גרורות באזור הצוואר. מכיוון שהם קטנים עדיין, יש סיכוי שהחומרים הרדיואקטיביים שפעילים עדיין בגוף יקטלו אותן. כמובן ובמידה ולא הוא ייאלץ לעבור הקרנות בשביל להתנקות באופן סופי. "אני משוכנע שאני אנצח את המחלה הזו וברור לי לחלוטין שהאיירונמן הבא שלי יהיה שני הבנים שלי".