החוויות המטורפות של רצי המרתון שחזרו מחו"ל הן ללא ספק מרשימות ואף מגרות. אפשר להניח שבמקרים רבים הן גורמות לאנשים אחרים ששמעו את הסיפורים, לשקול בעצמם את העניין גם אם באותו הרגע אין שום קשר בין כושר הריצה שלהם לריצה למרחק של 42.2 קילומטרים במדינה זרה.
עוד כתבות בנושא
מה יותר קשה? חצי מרתון חזק או מרתון "רגוע"?
רוצים לרוץ מרתון ראשון בגיל מאוחר? לפי מחקר חדש זה כדאי
איך מתאמנים למרתון סתיו בחו"ל בקיץ הישראלי?
אבל הריגושים שנשמעים כל כך טוב ורומנטי כשזה כולל נסיעה לחו"ל – הם אלו שעושים את העבודה. וזו גם הסיבה שבעשור האחרון תיירות החוץ של רצי המרתון התפתחה מאוד. בכל סתיו ואביב תראו בטרמינל 3 כמעט בכל יום קבוצות ריצה שונות, במדים אחידים ופרצופים נרגשים.
אבל בעידן שבו אנשים שנוסעים לחו"ל כדי "לסבול" לאורך 42.2 קילומטרים כבר לא נראים כל כך מוזר, הרצים הישראלים מתחילים לשאול את עצמם האם נסיעה לחו"ל לצורך ריצת מרתון היא הבילוי המושלם שמשלב את התחביב שלהם? מצד אחד זה כל כך מיוחד, מצד שני זה כל כך רחוק מנסיעה כיפית ורגילה לחו"ל. ואולי בכלל ניתן לשלב בין השניים? איך עושים זאת?
מרתון בחו"ל – יתרונות וחסרונות
יתרונות
הסיבה העיקרית שגורמת לכל כך הרבה רצים חובבים לרוץ מרתון בחו"ל היא האווירה וגודל האירוע. אי אפשר למצוא בארץ אירועי ריצה שמתקרבים למרתונים של ברלין, ניו יורק, פריז ואפילו למרתונים שנחשבים לבינוניים כמו אמסטרדם או המבורג.
החוויות של הרצים הישראלים מתמקדות בדרך כלל בארגון המופתי, בעידוד של הקהל לאורך הדרך שזה תמיד משהו שנשמע ששווה לעשות עבורו את כל הדרך לחו"ל ובאווירה החגיגית שגם אצלנו בארץ מנסים לייצר באירועים השונים אבל כנראה שהמנטליות של האנשים מסביב משפיעה עליה מאוד.
אפשר לציין שבסתיו ובאביב מזג האוויר באירופה הוא בדרך כלל אידאלי לריצת מרתון, אבל יש גם "נפילות" וזה עלול להיות מאכזב מאוד. ברמת ההכנה, יש כאלה שיגידו שרישום למרתון בחו"ל הופך את כל העניין למחייב יותר ויש בזה משהו. מצד שני אפשר גם להסתכל על זה כמשהו מלחיץ יותר.
חסרונות
את החסרונות של מרתון בחו"ל מרגישים בעיקר שם, ולא כל אחד מייחס לכך חשיבות. בחו"ל המרתונים מתקיימים בדרך כלל בימי ראשון, וזה אומר שמגיעים ליד עד 48 שעות לפני ובמקרים רבים אפילו בימים רביעי או חמישי. ברגע שמטרת הנסיעה העיקרית היא ריצת המרתון, זה די מנטרל אותנו מההנאות הרגילות של בילוי בחו"ל ומכניס אותנו למעין "משמעת ספורטאים".
זה אומר שצריך להימנע משוטטות ברחובות, מה שבדרך כלל תיירים עושים בחו"ל – פשוט בגלל שזה נורא מעייף את הרגליים. וחוץ מזה ההיגיון אומר (ובצדק) שלא להתפנק במסעדות הכיפיות כי יש תפריט מאוד מסוים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו רגע לפני המרתון, גם אם מעמיסים פחמימות. מאוד קשה לשמור על משמעת כזו, ומצד שני אם לא נעשה את זה – קרוב לוודאי שזה יפגע בביצועים שלנו במרתון עצמו. בסופו של דבר, מי שמשתתף במרתון טבריה לא חורש את העיר במשך 72 שעות לפני יריית הזינוק.
אז איך מחליטים?
בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שני דברים חשובים: הראשון הוא שזה התחביב שלנו והשני שקשה מאוד להוציא ריצה מושלמת בכל מרתון.
אז מי שנוסע לחו"ל כדי לרוץ מרתון ולא מצליח לעמוד במטרות שלו, עלול לקחת את זה קשה וזה הגיוני. צריך לזכור שבמקרים רבים, חוסר ההצלחה עלול לנבוע מסיבות שבכלל לא קשורות למשמעת שלנו כמו למשל מזג אוויר קיצוני, ולא מעט רצים ישראלים כבר חוו מרתונים בתנאים נוראיים של חום במקומות הכי לא צפויים שזה יקרה בהם.
לכן, כשאנחנו מתכננים נסיעת ריצה לחו"ל, צריך לחשוב טוב מה היא באמת המטרה שלנו. האם היא מסתכמת בחיפוש אחר המסלול המהיר בעולם בתנאים המושלמים כדי לקבוע שיא אישי? או שמדובר בבילוי משפחתי שאמור להיות מפרגן מצד שני הצדדים – גם מצד הקרובים שמגיעים לעודד וגם מצדנו שרוצים לחשוף אותם למה שעושה לנו כל כך טוב.
מי שמרגיש שהוא גם רוצה ליהנות מהטיול על הדרך, כדאי שישקול נסיעה לחצי מרתון בחו"ל. יש לא מעט אירועי חצי מרתון בערים הגדולות, שהם נפרדים מהמרתונים הגדולים ונערכים במועדים אחרים בשנה, ומבחינת האווירה הם לא ממש שונים וכוללים את כל הפלוסים שגורמים לכם לספר לחברים למה כל כך כדאי לרוץ בתחרות בחו"ל.
עבור רוב הרצים החובבים למרחקים ארוכים, ריצה למרחק של 21.1 קילומטרים לא מחייבת משמעת שתדביק אתכם לספה בלובי של המלון ואפילו אפשר להתפנק בנושא האוכל. 21.1 קילומטרים זה מרחק מכובד, שבמסלולים רבים באירופה ובעולם יאפשר לכם ליהנות מכל המקומות היפים באותו היעד תוך כדי ריצה. והכי חשוב, גם כשמדובר ברצים חדשים, אחרי חצי מרתון בהחלט אפשר להתאושש מהר ולהמשיך לטייל ביעד, וזאת בניגוד גמור ליום שאחרי ריצת המרתון.
חצאי המרתון האטרקטיביים באירופה
במשך העונה, שזה אומר חודשי הסתיו (ספטמבר-נובמבר) והאביב (מרץ-יוני) אפשר למצוא כמעט בכל מדינה באירופה מגוון של אירועי ריצה. במקרים רבים ישנם מרתונים שבהם יש גם מקצים של חצי מרתון, אבל מי שמתכנן נסיעת מרתון, כדאי שיתעניין גם באירועים שמוקדשים למרחק זה בלבד.
חצי מרתון ברלין: ברלין היא אולי העיר שמזוהה יותר מכולן עם ריצת כביש מהירה. מאות ישראלים נוהרים מדי שנה למרתון ברלין בספטמבר, אבל בשנים האחרונות חלקם גילו גם את ה"אחות הקטנה" – חצי המרתון של ברלין שמתקיים מדי חודש אפריל. מדובר באירוע גרנדיוזי בהשתתפות כ-30 אלף רצים, סטטיסטית מזג האוויר מושלם והמסלול הוא חלק מאותו מסלול ידוע של מרתון ברלין שנחשב למהיר בעולם. אז מה צריך יותר מזה? פשוט ליהנות קצת יותר מהעיר.
חצי מרתון פריס: גם פריס מציעה חצי מרתון משלה, שמתקיים מדי שנה כחודש לפני מרתון פריז הגדול. בחצי המרתון הזה יהיו כ-40 אלף רצים שיהנו מאותו עידוד מיוחד המאפיין את תושבי פריס, שחלקן מאוד אוהבים לעבור ממקום למקום באמצעות הרכבת התחתית תוך כדי הריצה. גם כאן מדובר במסלול שטוח שעובר בכמה מהמקומות העתיקים האטרקטיביים ביותר בעיר האורות.
חצי מרתון ברצלונה: בדומה לפריז, גם ברצלונה שהיא אחד היעדים היותר פופולריים לתייר הישראלי, מתחממת לקראת המרתון שלה (מדי חודש מארס) בחצי מרתון חגיגי שמתקיים בפברואר. מסלול אטרקטיבי במיוחד, ועוד יתרון גדול הוא מזג האוויר. פברואר על הים התיכון נשמע מבטיח, בדרך כלל.
חצי מרתון לונדון: גם לונדון מציעה חצי מרתון משלה, שהוא יחסית חדש ומתקיים קצת יותר מעשור. במקרה הזה האירוע מתקיים מדי אוקטובר (המרתון הגדול של לונדון מתקיים באפריל). קוראים לזה "חצי מרתון רויאל פארקס" וכשמו כן הוא, לא רק שהוא עובד בכמה מהאתרים המרכזיים של לונדון, הוא גם חולש על הפארקים היפים ביותר, שטוח לגמרי, ומתקיים בדרך כלל במזג אוויר נפלא.
צריך לזכור גם שהרבה רצים מחפשים את הגיוון, לא תמיד מתחשקת להם ריצה אורבנית בלבד. חצי המרתון של דאבלין באירלנד ששייך למותג המרוצים "רוק אנד רול" שמציע פתרון מצוין עם אירוע שמתקיים מדי שנה באוגוסט. החלק הראשון של המסלול הוא עירוני והחלק השני כפרי וירוק. וחוץ מזה אין הרבה מרוצים גדולים באירופה בחודש אוגוסט, רק שבאילנד אפשר לבנות על מזג אוויר נעים ולהפוך את כל זה לחופשה משפחתית מושלמת בשיא העונה.