ההצלחות האחרונות של נבחרות הכדורגל הצעירות, הן במונדיאליטו (אליפות העולם עד גיל 20) והן באליפות אירופה לנבחרות צעירות (עד גיל 23), מעוררות כמה שאלות מקצועיות. הרי בהתייחס לענפי הכדור כמו כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד ועוד, זו תופעה שכיחה יחסית שבגילאים הצעירים ישנה הצלחה משמעותית בזירה הבינלאומית, אך בעת המעבר לבוגרים (גילאי 21 ומעלה) נפתחים פערים גדולים במיוחד שעל פניו לא נראים כה סבירים.

לכתבות נוספות: 
שוברים את המיתוס: האם באמת יש קשר בין ריצה לכאבי גב?
למה נשים שמתאמנות צורכות פחות חלבון מגברים?
האם אימוני קואורדינציה, שיווי משקל וזריזות יעילים גם להעלאת מסת השריר?
פעילות אירובית מול פעילות אנאירובית: מה יעיל יותר למניעת סטרס?

הרי הפעם האחרונה שישראל הופיעה במונדיאל (אליפות העולם בכדורגל) הייתה אי שם ב-1970 (לפני כ-43 שנה) ואם מדובר על הופעה באולימפיאדה, הפעם האחרונה הייתה בשנת 1976. אז מנין מגיע הפער הגדול ביכולות הגופניות ובהצלחה בין הספורטאים הצעירים לספורטאים הבוגרים בענפי הספורט הקבוצתיים? הסיבות לא מעטות, ולהלן העיקריות שבהן:

1. גורמים התפתחותיים – ספורטאים צעירים נהנים לעתים קרובות מתכניות אימונים מיוחדות, ליגות נוער מובנות, ואימון מסור במהלך שנות האימון שלהם. תכניות אלו עשויות להדגיש פיתוח ושיפור מיומנויות, הבנה טקטית ובנייה גופנית. עם זאת, ככל שהספורטאים עוברים לבגרות, רמת התחרות נעשית אינטנסיבית ותובענית יותר, ומצריכה גורמים נוספים להצלחה.

תכניות אימונים ייעודיות | צילום: Alexander Fox from Pixabay

2. בגרות גופנית – הצלחה ספורטיבית יכולה להיות מושפעת מגורמים פיזיים כמו כוח, גודל, מהירות, קואורדינציה ועוד. חלק מהספורטאים עשויים להצטיין בגיל צעיר בשל התבגרות גופנית מוקדמת, אך ככל שהם מתקדמים לבגרות, בני גילם עשויים להדביק אותם מבחינת יכולת ספורטיבית או להתעלות עליהם מבחינת תכונות פיזיות. לכך השפעה על רמת הביצועים וההצלחה ברמות הגבוהות במיוחד. בנוסף, פציעות ובלאי הקשורים לתחרויות ברמת בוגרים, יכולים גם להפריע להתקדמותו וביצועיו של הספורטאי.

3. גורמים נפשיים ופסיכולוגיים – המעבר מתחרויות נוער לתחרויות בוגרים עשוי גם להביא להתמודדות עם אתגרים מנטליים ופסיכולוגיים חדשים. הלחץ לביצוע ברמה גבוהה יותר, הציפיות המוגברות והעצימות הגבוהה של תחרויות בוגרים עלולים להשפיע על הביטחון העצמי, המיקוד ויכולות קבלת ההחלטות של הספורטאים. חלק מהספורטאים עשויים להתקשות להסתגל ללחצים החדשים הללו – מה שיוביל לירידה בביצועים.

4. פערי התמחות והכשרה – גורם נוסף טמון בהתמחות המוקדמת של ספורטאים צעירים. בעוד שהתמחות עשויה לספק יתרון תחרותי בתחרויות נוער, היא עלולה ליצור אתגרים בהתאמת מיומנויות כדי לענות על הדרישות של תחרות ברמת הבוגרים. ספורטאים שהתמקדו בעיקר בענף ספורט בודד, או במיומנות בודדת, עשויים להיות חסרים את רוחב הכישורים והגיוון הנדרשים כדי להצטיין בבגרות. הרחבת מערך הכישורים שלהם והסתגלות לתרחישים מורכבים יותר של משחק יכולים להיות מרתיע, ולהשפיע על יכולתם לשגשג כשהם עוברים לרמות גבוהות יותר של תחרות.

שיפור של שלל מיומנויות אתלטיות | צילום: Shutterstock

5. שיא פיזי – ספורטאים מגיעים בדרך כלל לשיא הפיזי שלהם בתחילת שנות ה-20 לחייהם במונחים של כוח, מהירות וסבולת. ספורטאים צעירים עד גיל 20 עשויים עדיין להתפתח פיזית ואולי לא מיצו את הפוטנציאל שלהם במלואו. מצד שני, ספורטאים מעל גיל 20 עשויים לחוות ירידה הדרגתית בתכונות גופניות מסוימות ככל שהם מתבגרים.

6. חוזק וכוח – כוח פיזי מהווה יתרון בענפי ספורט המצריכים מגע פיזי, כגון: כדורסל, כדורגל, כדוריד ואחרים. ספורטאים צעירים יותר עשויים להפיק תועלת מרמות גבוהות יותר של חוזק וכוח טבעיים בשל הצמיחה וההתפתחות הפעילים שלהם. ככל שספורטאים "מזדקנים" מעבר לגיל 20, שמירה ושיפור הכוח נעשים מאתגרים יותר וייתכן שהם יצטרכו להתמקד במשטרי אימון ספציפיים כדי לשמר את התכונות הגופניות הללו.

7. מהירות וזריזות – מהירות וזריזות הינם מרכיבי כושר גופני משמעותיים מאוד במשחקי כדור רבים. לספורטאים צעירים יותר יש לרוב מהירות וזריזות רבה יותר בשל האנרגיה הצעירה שלהם, ההתאוששות המהירה והסיכון נמוך יותר לפציעות. עם זאת, ככל שהספורטאים מתבגרים, המהירות והזריזות שלהם עלולות להצטמצם מעט ולהשפיע על יכולתם להתחרות ברמות הגבוהות ביותר. אף על פי כן, ניסיון וידע טקטי יכולים לפצות על אובדן מסוים של יכולות פיזיות.

8. יכולת ירודה לשמר מבחינה גופנית את ההצלחות גם במעבר לבוגרים – זאת בשל "עומק גופני" (לדוגמה יסודות של אותו ענף ספורט ספציפי) נמוך באופן יחסי וכן גם מספר שעות קטן יחסית של אימון גופני בגיל הילדות והנוער. לדוגמה, בנורווגיה יש 10 שעות חינוך גופני מגוון (!) בשבוע לתלמיד במסגרת בית ספרית. ואנו בישראל מאוד רחוקים מכך.

המעבר לבוגרים קשה יותר | צילום: Shutterstock

9. סבולת והתאוששות – סבולת והיכולת להתאושש במהירות בין מאמצים אינטנסיביים הם חיוניים לביצועים מתמשכים במשחקי כדור. לספורטאים צעירים יותר יש כושר סבולת גבוה יותר ושיעורי התאוששות מהירים יותר – מה שמאפשר להם לשמור על רמת ביצועים גבוהה לאורך משחק או תחרות. ספורטאים בוגרים עשויים לחוות סבולת מופחתת וזמני התאוששות איטיים יותר, המצריכים התמקדות רבה יותר בתוכניות אימון ספציפיות על מנת לשמור על הביצועים שלהם.

10. רגישות לפציעות – ספורטאים צעירים יותר, במיוחד אלה בשנות העשרה המאוחרות לחייהם, עשויים להיות עמידים יותר לפציעות בשל נעורים וגופם הגמיש. עם זאת, כאשר ספורטאים מגיעים לגיל 20 ומעלה הסיכון לפציעות, במיוחד פציעות שימוש יתר – עלול לעלות. פציעות עלולות להשפיע על הביצועים של הספורטאים ועלולות לעכב את התקדמות הקריירה שלו.

11. הסתגלות וניסיון – בעוד שתכונות פיזיות חשובות, הצלחה במשחקי כדור תלויה גם ביכולת של הספורטאי להסתגל למצבי משחק משתנים ולאסטרטגיות של היריבים. לספורטאים בוגרים יש לרוב ניסיון רב יותר, אינטליגנציה משחקית והבנה עמוקה יותר של טקטיקות. גורמים אלו יכולים לפצות על כל ירידה קלה ביכולות הגופניות ולתרום להצלחתם.

12. תחרות מוגברת – ככל שהספורטאים עוברים לבגרות, רמת התחרות נעשית קשה משמעותית. הם מתמודדים עם יריבים מנוסים יותר שעברו גם הם את אותם שלבי התפתחות. מאגר הכישרונות מתרחב, וקשה יותר להתבלט ולהגיע להצלחה באופן עקבי.

רמת התחרות קשה יותר | צילום: David Mark from Pixabay

13. פערי התמחות ואימונים – במקרים מסוימים, יתכן שספורטאים צעירים התמקדו בעיקר בענף ספורט בודד במהלך שנות ההתפתחות שלהם, מה שיכול לספק יתרון תחרותי בתחרויות נוער. עם זאת, ככל שהם מגיעים לבגרות, ייתכן שיידרש מגוון רחב יותר של מיומנויות ויכולות כדי להצליח ברמות גבוהות יותר. ספורטאים שהתמחו מוקדם עשויים להתמודד עם אתגרים בהתאמת כישוריהם כדי לעמוד בדרישות של תחרות מבוגרים.

14. חוסר הזדמנויות – בהתאם לענף הספורט והמדינה הספציפיים, עשויות להיות הזדמנויות מוגבלות לספורטאים להתקדם מרמת נוער לרמה בוגרת. מבנה הליגות, הגישה למשאבים ומסלולי התחרות יכולים להשתנות, ולא כל הספורטאים הצעירים המוכשרים מסוגלים לעבור בצורה חלקה לתחרויות מקצועיות או ברמה גבוהה יותר.

לסיכום, נציין, שהשפעת גיל הספורטאי על היכולות הגופניות עשויה להשתנות בהתאם לאדם, לסוג הספורט ולגורמים כמו: גנטיקה, שיטות אימון ובריאות כללית. יתר על כן, ההיבטים המנטליים והפסיכולוגיים של המשחק, כגון: קבלת החלטות, מנהיגות ועבודת צוות, ממלאים גם הם תפקידים קריטיים בהצלחתו של ספורטאי לאורך הקריירה שלו, ללא קשר לגיל.

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" והספר: "מה אוכלים".

איל ויטנברג | איש ברזל, תואר ראשון Bed בחינוך גופני, תואר שני Mpe מדעי החינוך הגופני, מאמן כושר בליגת העל בכדורגל, בנבחרות ישראל.