סטרואידים אנבוליים נפוצים לשימוש בקרב ספורטאי הישג שונים, ובקרב העוסקים בפיתוח גוף כתחביב (חדר כושר והרמות כוח). הנחת היסוד היא כי תיסוף בסטרואידים אנבוליים יתרום באופן ישיר לשיפור בביצועים ספורטיביים, כוח ומסת שריר, מהירות והספק. יחד עם זאת, על המשתמשים להכיר בתופעות הלוואי וההשלכות השליליות בשימוש לא מבוקר בסטרואידים אנבוליים, לרבות איכות החומרים הירודה, חומרים אסורים (רעלנים) אחרים וסיכון מוגבר לתחלואת לב, כלי דם, מערכת עצבים (מוח), שינויים התנהגותיים ותמותה של פי 4.5 בהשוואה ללא משתמשים.
המחשבה על השפעת החומר עזרה יותר | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
דימוי גוף, נרקסיזם, דיסמורפיה ומה שביניהם
למה ספורטאים חובבנים משתמשים בחומרים אסורים?
האם אתיופיה הפכה למרכז החומרים האסורים באתלטיקה העולמית?
נטייה למחלות נפש ולאבדנות
השימוש הנפוץ בפיתוח גוף והרמות כוח (Powerlifting) נכלל באי וודאות נוספת, שכן נמצא במחקרים קליניים כי התרומה הפיזיולוגית בלקיחת סטרואידים אנבוליים בקרב אוכלוסייה עם ריכוזי טסטוסטרון נורמליים, זניחה ביותר ואף מהווה אפקט פלצבו הרבה יותר מאשר ההשפעה הביולוגית הישירה. כלומר, המחשבה על השפעת התרופה עזרה יותר מאשר הביטוי המולקולרי, שכן התרופה לא כללה חומר פעיל. בשונה מכך, מתן סטרואידים לחולים בעלי ריכוז טסטוסטרון נמוך, תפקוד הורמונאלי לקוי ותהליכי גדילה ירודים, תורם משמעותית לבריאותם ותפקודם התקין. המינון הממוצע בשימוש בלתי מבוקר בספורטאי הישג וחובבנים, הנו פי עשרה בהשוואה למינון המקובל ברפואה.
סטרואידים אנבוליים הנם הורמונים אשר חודרים את ממברנת התא אל גרעין התא, ומאפשרים ביטוי גנים מוגבר. בכך השפעתם היא מצד אחד במסלול הורמוני המין בחסר טסטוסטרון, ומצד שני – בתהליכי גדילה רב מערכתיים בשאר איברי המטרה אשר לא בהכרח מיועדים לכך. מצד אחד היא פיזיולוגית כגון היפרטרופיה קונצנטרית לבבית (עיבוי שריר הלב בחדר שמאל), ירידה בנפח הפעימה, עלייה בסיכון להפרעות קצב ואוטם שריר הלב, פגיעה בתפקוד האנדותל, חוסר היענות כלי הדם לזרימה ויתר לחץ דם. ומצד שני פסיכולוגית בשינויי התנהגות, אגרסיביות, מחלות נפש ונטייה לאבדנות.
השלכות שליליות מסוג זה עלולות להמשך גם שנים, תוך הגברת הסיכון לתחלואה ותמותה בגיל מוקדם (ממוצע תוחלת חיים של גיל 40) כתלות במנה תגובה. ככל שהשימוש מוגבר במינון ובמשך השנים, כך ההשלכות עולות בסיכונים בלתי הפיכים.
במקביל, רצוי להכיר מן הצד הספורטיבי-הישגי את הקשר החיובי במינון מבוקר ומותאם אישית. אחת התרומות הנחקרות בספרות מתוארת בשפת העם כזיכרון תאי או זיכרון שריר. תופעה זו מתייחסת לתפקוד היחידות המוטוריות, חיבור עצב שריר ויכולת גיוס מוטורי וכוח שריר, אשר נמצא באופן עקיף בתרומה לעלייה במסת השריר – היפרטרופיה.
הנוירונים (תאי עצב) יחד עם סיבי השריר, מהווים את אחת מ-2 הרקמות העיקריות של הגוף אשר אין ביכולתן לעבור מיטוזה (חלוקת תא). ביונקים, תאי השריר נחשבים לתאים הגדולים ביותר מבחינת נפח. ברם, נציין שהסיבים הקבועים יכולים להכיל מאות גרעיני תא.
טיפול תקופתי בסטרואידים גורם לסיבי השריר לגדול יחד עם עלייה במספר גרעיני התא. מספר זה של גרעיני התא לא פחת אפילו חודשים לאחר שגודל השריר חזר לנורמה עם הפסקת הטיפול, כאשר שרירים אלה נחשפו לפעילות גופנית, הם גדלו מהר יותר.
סוגיה נוספת הנחקרת לאחרונה עוסקת בשאלה האם אימון כוח עם או בלי שימוש בסטרואידים אנבוליים מקל על השבת מסת השריר גם לאחר תקופות עוקבות ארוכות של חוסר פעילות? בהסתמך על ניסויים In vivo (בתוך החי) ו- Ex vivo (במבחנה), החוקרים סבורים כי בתוך תאי השריר מתרחש מנגנון זיכרון תאי.
ככל שהשימוש מוגבר יותר כך עולה הסיכוי לנזק | צילום: thinkstock
השפעה ארוכת טווח
במשך 14 יום נתנו לעכברים ממין נקבה Testosterone propionate (סטרואיד אנאבולי). נצפתה עלייה של 66% בכמות גרעיני התא בשרירי ועלייה של 77% באזור חתך הרוחב בסיבי השריר. שלושה שבועות לאחר הפסקת מתן הסטרואידים, גודל הסיבים ירד לאותה הרמה כמו אצל עכברי הביקורת, אך מספר גרעיני התא בשריר נותר גבוה במשך 3 חודשים לפחות (למעלה מ-10% מתוחלת החיים של העכבר). בשלב זה, כאשר השרירים עשירים בגרעיני תא ונחשפו לפעילות בעומס יתר במשך 6 ימים, אזור חתך הרוחב בסיבי השריר גדל ב-31% בעוד ששרירי הבקרה לא גדלו באופן משמעותי. החוקרים סבורים כי המספר הגבוה של גרעיני התא בשריר מייצג זיכרון תא שיכול לסייע בבניית מסת שריר לאחר הפסקת מתן הסטרואידים, וכאשר מסת השריר חזרה למצב נורמלי. מכאן, לסטרואידים אנאבוליים יש השפעה ארוכת טווח אם באופן ישיר (במינון מסוים לאוכלוסייה נתונה) ואם בהשפעת אפקט הפלצבו בספורטאים בעלי ריכוז הורמוני מין וגדילה תקינים.
מנגנוני זיכרון כמו אלה עשויים להיות חשובים מבחינה אבולוציונית, שכן הם עלולים לאפשר לאנשים שצריכים לבצע מטלות תקופתיות הדורשות כוח, להשיב לעצמם את הכוח במהירות מבלי לשמור על מסת שרירים גדולה באופן קבוע. יחד עם זאת, חשוב לציין שכאשר מדובר בקשישים, היכולת לייצר גרעיני תא חדשים בשרירים נפגעת עם העלייה בגיל, ומכאן החשיבות באימוני הכוח כמרשם לתפקוד ובריאות, בתרגילים מורכבים ובעצימות בינונית (6-12 חזרות) בכדי לשמר את תפקוד היחידות המוטוריות המהירות – "הלבנות" מסוג Type2x. הנתונים הידועים במחקר מצביעים על קיומו של זכרון שרירים לטווח ארוך הקשור בגרעיני התא בשריר. כמו כן, עלינו להכיר בעובדה כי ממצאים אלה משמעותיים עוד יותר בגיל צעיר, שכן אימוני כוח בצעירות עשויים לסייע בשמירה על מסת השריר ותפקוד היחידות המוטוריות ביתר קלות בזקנה.
הנתונים במחקרים (לפחות בעכברים) מצביעים על כך ששימוש תקופתי בטסטוסטרון עשוי להגדיל את מאגר גרעיני התא בשרירים, וקיימת יכולת מוגברת מתמשכת להחזיר מסת שריר על ידי תרגילי התנגדות בהעדר חשיפה נוספת לסטרואידים. לכן, ייתכן כי היתרונות של שימוש תקופתי בסטרואידים עשוי להיות ארוך טווח בספורטאים, אם בהשפעת מערכת העצבים, ואם בהשפעת כוח האמונה בכך כפלצבו.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
איתי גולדפרב | M.Sc פיזיולוג מאמץ ביה"ח אסותא, מרצה בביה"ס למאמנים במכון וינגייט
