אם אתם בריאים וצעירים, קרוב לוודאי שבקופות החולים לא ימהרו לשלוח אתכם לבדיקות דם, אבל עבור ספורטאים פעילים מדובר בבדיקה חיונית והכרחית שמומלץ לבצע לפחות פעם בשנה. כדי להבין מה הן הבדיקות שרצוי לעזור, מה בדיוק הן מספרות לנו, והאם אנחנו צריכים להילחץ מחריגות מה"נורמה" פנינו לפרופסור נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט בבית החולים שערי צדק בירושלים.
מה מסתתר מאחורי המספרים? | צילום: thinkstock
עוד כתבות בנושא
יושבים שעות במשרד? יגרם לכם נזק גם אם אתם ספורטאים
איך תפחיתו את הסיכון לאירוע לב בפעילות גופנית?
מדוע חובה שיהיה דפיברילטור בכל קבוצת ספורט?
"מטרתן של בדיקות שגרה לספורטאים הן לאתר חוסרים", אומרת פרופ' קונסטנטיני: "ספירת דם היא הבדיקה הבסיסית ונוהגים לעשות אותה פעם בשנה. ספירת דם עלולה לתת תמונה של אנמיה, דהיינו רמת המוגלובין נמוכה. זה שכיח אצל ספורטאים אירוביים שאצלם יש תופעה שנקראת אנמיה של ספורטאים. אבל רמה נמוכה מעט או מתחת לנורמה של המוגלובין זו לא בעיה, אלא משהו שמוכיח שהאדם מתאמן שעות רבות.
"צריך לזכור שפעמים רבות מקבלים תוצאות "אדומות" שחורגות מהנורמות של המעבדות, ואנשים נוטים להיבהל מהצבע כשלעתים קרובות אין שום בעיה. כמו כן יש מצבים הפוכים שבהם התוצאה היא הפוכה אבל אנחנו מצפים מספורטאים לערכים יותר גבוהים. דוגמה קלאסית היא מאגרי הברזל, הפריטין. יש נורמות לכלל האוכלוסייה אבל מספורטאים אנחנו מצפים לתוצאות שונות לחלוטין בהתאם לגיל והמין".
מדבריה של פרופ' קונסטנטיני אפשר להבין עד כמה חשוב שמי שמנתח את אותן בדיקות הוא איש מקצוע כמו רופא או תזונאי, גם כדי להבין שבמקרים רבים לאנשים שעוסקים בספורט "מותר" לחרוג מערכים מסוימים וגם כדי לקבוע על סמך ההיכרות עם אותו פציינט מה הם ערכים מסוימים המצופים ממנו במידה והוא טריאתלט או רץ למרחקים ארוכים. בנוסף צריך לזכור שלמעבדות יש טווחי נורמה שונים גם בגבול התחתון וגם בגבול העליון.
במקרים רבים והרבה אצל ספורטאים, רופאים מבקשים להוסיף לספירת הדם עוד מספר בדיקות כפי שמסבירה פרופ' קונסטנטיני: "הצורך בבדיקות ובסוג שלהן תלוי בגיל הספורטאי, בענף הספורט, בהיקף שעות האימון, בהרגלי התזונה (צמחוני/טבעוני) ובמגדר. בדיקות נוספות שאנו ממליצים עליהן הן בדיקות מאגרי ברזל או משק ברזל הכוללות רמת ברזל בסרום, טרנספרין ופריטין. קיימת שכיחות גבוהה של חוסר ברזל ללא אנמיה (ספירת הדם תקינה אך יש חוסר ברזל במאגרים), וזו תופעה שעלולה לפגוע ביכולת הביצוע של הספורטאי וגם בתפקוד כללי, פיזי וקוגנטיבי.
"מומלץ שאת ההפניה לבדיקות יעשה רופא שגם יכוון את הספורטאי מתי נכון לקחת את הבדיקות, מאחר ובבדיקות מסוימות כגון אנזים ה-CPK (אנזים שמופרש מהשריר כתוצאה ממאמץ) עלול להיות ערך גבוה ואפילו גבוה מאוד לאחר אימונים מאומצים והדבר עלול להלחיץ את המערכת שלא לצורך.
"בדיקות אחרות שיכולות לזהות חוסרים הן בדיקות של רמת B12 שהיא חשובה במיוחד לצמחונים וטבעונים שכן זה ויטמין שהגוף זקוק לו ממקורות חיצוניים שנמצאים בבשר ובביצים. בודקים גם רמת חומצה פולית ורמת ויטמין D. לגבי רמת ויטמין D, למרות שספורטאים שרצים ורוכבים מתאמנים בחוץ, הם בדרך כלל מתאמנים בשעות שאין בהן שמש ו-90 אחוז מייצור ויטמין D בגוף הוא בעזרת קרינת השמש הקופחת. בעבודות שעשינו מצאנו שכיחות של עד 70 אחוז חוסר בויטמין D יותר בתקופת החורף וכשספורטאים מתאמנים במקומות סגורים".
מתאמנים? זה חלק מהעניין | צילום: Margrette Dorn
בעוד שהערכים ה"פופולאריים" בקרב ספורטאים שמדברים על בדיקות דם מתייחסים בדרך כלל לברזל ולויטמינים שהגיוני שיהיו חסרים לצמחונים או טבעונים, אפשר למצוא בבדיקות דם גם ערכים של מינרלים כמו סידן, אבץ ומגנזיום. תמיד נחמד לראות בעין שהכל בסדר, אבל גם במקרה הזה מה שמופיע במספרים לא ממש מעיד על מה שקורה בגוף.
"חשוב לדעת שבדיקת דם משקפת את המצב בגוף אבל יש עוד ויטמינים ומינרלים רבים החשובים לתפקוד תקין שהבדיקה בדם אינה מייצגת את המצב בגוף או שאי אפשר לבצע אותן מסיבות טכניות", אומרת פרופ' קונסטינטיני ומסבירה: "לדוגמה, ההמלצה היומית לצריכת סידן עומדת על 1,000 מ"ג ליום מעל גיל 18 ובגיל ההתבגרות 1,300 מ"ג ביום. לתוצאה של כמות סידן בדם אין שום משמעות לגבי המצב בגוף כי רוב הסידן נמצא בעצמות והגוף יודע לשמור על רמה תקינה בדם. חוסר בסידן שהוא כל כך חיוני נין לזהות רק על ידי אנמנזה תזונתית (בדיקה כמה האדם צורך). גם רמות מגנזיום ואבץ בדם הן מעט בעייתיות שכן אלו מינרלים שרובם נמצאים בתוך התאים ולא מחוץ לתא, ובכל זאת המון אנשים מבקשים את הבדיקות האלו".
לסיכום, כדאי מאוד שאנשים שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע יבצעו גם בדיקות דם כחלק מה"תחזוקה הכללית" שלהם, וחשוב לזכור שלמרות שהאפליקציות של קופות החולים הן מאוד ידידותיות וכביכול אמורות לגרום לנו להבין לבד אם הערכים של הבדיקות שלנו הם בטווח הנורמה או לא, יש מידע חשוב שעלול להסתתר בתוך המספרים ולכן תמיד חשוב שאיש מקצוע יעבור על תוצאות הבדיקה. בנוסף, חשוב מאוד שאותו רופא או תזונאי שעובר על תוצאות הבדיקה, ידע כמה שיותר פרטים על היקף הפעילות הגופנית של אותו הנבדק.
