מייקל וורדיאן גילה את הכישרון הגדול שלו לריצה למרחקים ארוכים רק אחרי שסיים את לימודיו במכללה. את שיאו האישי במרתון, 2:17:49 שע', קבע רק בגיל 37 ואין ספק שמי שמגיע לרמה כזו כשהוא לא מקצוען ב-100 אחוז יכול לשאוף ליותר – אפילו לרמה של משחקים אולימפיים. אבל וורדיאן בחר בדרך אחרת.

בחר בדרך שלו. מייקל וורדיאן | צילום: זולי ביהרי

עוד כתבות בנושא 
מייקל וורדיאן שבר את שיא גינס ב-10 מרתונים ב-10 ימים
ריצ'רד בוולס: "שביל ישראל הוא הקשה ביותר שרצתי בו"
אולטרה מרתון סובב עמק לא יתקיים יותר

היצר ההרפתקני שלו גרם לו להבין שיהיה לו קשה להתמקד בכל שנה במרוץ אחד או שניים. הוא רצה לחוות כמה שיותר, וכך הפך לאחד מרצי האולטרה מרתון היותר מיוחדים ועסוקים בארצות הברית. רק לאחרונה שמו אוזכר בהרבה אתרים ריצה ברחבי העולם, אחרי שניצח באתגר 7 המרתונים ב-7 יבשות ב-7 ימים, ומיד לאחר מכן השלים עוד 3 מרתונים בארצות הברית כדי  לשבור את שיא העולם ב-10 מרתונים ב-10 ימים (לפי הזמן המצטבר).

אלוף ארצות הברית בריצות ל-50 ו-100 ק"מ

האתגר הבא שלו יתחיל בשבוע הבא כאן בישראל. וורדיאן מתכוון לרוץ את שביל ישראל, מאילת ועד דן, מרחק מצטבר של 1,030 קילומטרים וכל זה ב-10 ימים. זה אומר שהוא יצטרך לרוץ בממוצע קצת יותר מ-100 קילומטרים בכל יום, במסלול קשוח במיוחד שכולל עליות, אפילו טיפוסים ושינויים קיצוניים במזג האוויר ובתוואי השטח.

רגע לפני שהוא עולה על המטוס תפסנו אותו לראיון קצר על האתגר הגדול הבא, אבל לפני כן נספר לכם עוד קצת על הרץ המיוחד הזה. הוא היה אלוף ארצות הברית בריצות ל-50 ו-100 קילומטר, כמו גם בריצת 50 מייל. ב-2006 הוא הצליח לנצח ב-4 מ-5 מרתונים בהם השתתף בטווח של 45 ימים. ב-2007 הוא שבר את שיא העולם (הבלתי רשמי) בריצת מרתון תוך כדי דחיפת עגלת תינוק – הוא עשה את זה ב-2:42 שע'. הוא גם היה שיאן העולם במרתון על מסילה ובמרתון באצטדיון בהקפות של 200 מטר שם קבע 2:27 שע'. הוא סיים שלישי במרתון החולות במדבר סהרה שנחשב לאחד ממרוצי השלבים הקשים בעולם. ב-2017 הוא ניצח באתגר 7 המרתונים ב-7 ימים ב-7 יבשות והזמן הממוצע שלו לכל המרתונים היה 2:45 שע'. בפברואר השנה הוא שוב ניצח באתגר, ולאחר מכן השלים עוד 3 מרתונים בארצות הברית כדי לשבור את שיא גינס ב-10 מרתונים ב-10 ימים.

איך שמעת על שביל ישראל ומתי החלטת שאתה רוצה לרוץ אותו?    
"שמעתי על שביל ישראל במרוץ COASTAL CHALLENGE (מרוץ אולטרה רב שלבי בקוסטה ריקה, ד"ב) שם הכרתי את זולי ביהרי מחברת CANAAN RUNNING. אחרי שהוא סיפר לי עד כמה השביל הזה מדהים, החלטתי שאני רוצה לעשות את זה".

אחרי שלמדת את השביל הזה, לאילו קשיים אתה נערך? 
"אני מצפה לאתגר קשה במיוחד בגלל שיש הרבה טיפוסים, הרבה משטחים שקשה לרוץ עליהם, כנראה שגם מזג האוויר יהיה קשה וגם הניווט. אבל הדבר הכי מאתגר יהיה להישאר בריא. אני אצטרך לדאוג להמשיך כל הזמן ולזהות את הבעיות לפני שהן יהפכו לצרות שעלולות להשפיע עליי".

"אצטרך לזהות את הבעיות לפני שיהפכו לצרות". מייקל וורדיאן | צילום: זולי ביהרי

כמו שאפשר לראות אתה חובב מרוצים מאורגנים ומשתדל להשתתף בכמה שיותר כאלה. האם אתה מתכוון לרוץ לבד באתגר הזה או שתהיה לך חברה? 
"אני אוהב מרוצים מאורגנים, אבל אני גם אוהב לצאת להרפתקאות ולנסות לקבוע את הזמנים המהירים ביותר במסלולים מוכרים. אני חושב שזה משהו משמעותי בכל קהילה של רצים, ולכן אני מקווה שהרבה רצים יגיעו כדי ללוות אותי ולתמוך בי".

מה היה מצבך הפיזי אחרי שסיימת 10 מרתונים ב-10 ימים כולל מעבר בין 7 יבשות ובלי אף שינה אחת טובה? 
"אחרי שסיימתי את אתגר 7 המרתונים ב-7 ימים ב-7 יבשות, הרגשתי חזק מאוד בראש ולא יכולתי לחכות כדי להשלים את זה ל-10 מרתונים ב-10 ימים ובכך לשבור את שיא גינס. לא ישנתי טוב ב-10 הימים האלו, אולי 20 שעות במצטבר. זה לא הכי טוב, אבל אני מקווה שאני אשן יותר טוב במהלך האתגר של שביל ישראל".

מה היה האתגר הקשה ביותר שלך? 
"הדבר הכי קשה שקרה לי היה לראות את הבן שלי גרנט בהתקף אפילפסיה. בכל מה שקשור לריצה, עשיתי כמה דברים קשים מאוד. אני יכול להיזכר במרוץ ב-2001 שנקרא Chancellor Challenge למרחק של 100 קילומטרים שבו הקאתי במשך 10 שעות. הייתי כל כך חולה וזה הגיע למצב שאבא שלי היה צריך להסיח את דעתם של אנשי הצוות הרפואי כדי שלא ייאלצו אותי לפרוש מהמרוץ. אחרי המרוץ זה המשיך והקאתי בכל מקום, במכונית ובמטוס. זה היה ממש רע".

בתור רץ שמשתתף בכל כך הרבה מרוצים, מה הסוד שלך להתאוששות?  
"אני חושב שהסוד הגדול ביותר שלי להתאוששות הוא פשוט להמשיך לזוז. אם תמשיך לזוז, הגוף שלך בסופו של דבר יאפשר את זה. כמובן שלאכול ולשתות זה חשוב, אבל כשאני ממשיך בתנועה אחרי המרוץ, זה מה שמאפשר לי לחזור לרוץ מהר".

איך אתה מחזק את הגוף שלך כדי שתוכל להמשיך ככה? 
"אני חושב שמה שמאפשר לי להמשיך זה בעיקר הראש שלי. הגוף שלי ירגיש חזק רק כשאני ארגיש חזק בראש, ואני בר מזל להיות כל כך עקבי כדי להמשיך ולעשות את הדברים שאני מתכנן. זה לא אומר שאני תמיד משיג את המטרות שלי, אבל אני מנסה לעשות את זה בכל הכוח".

מה אתה ממליץ לרצים שרוצים להתחרות הרבה מצד אחד אבל מצד שני חשוב להם לשמור על גוף בריא, בעיקר שרירים ועצמות? 
"אני חושב שמי שרוצה להתחרות כל חודש צריך להיות קשוב מאוד לגוף שלו. אתה צריך לכבד את מה שאתה דורש מהגוף שלך ולטפל בו בצורה הכי ראויה. לאכול את המאכלים הבריאים ביותר שאתה יכול להרשות לעצמך ולהקפיד על מתיחות, חיזוקים ותנועה מתמדת".

איך אתה משלב בין הריצה למשפחה? 
"אני מנסה לערב את המשפחה שלי כמה שיותר בריצה. הבנים שלי כבר ביקרו איתי ב-18 מדינות ואני מקווה שנחווה עד הרבה ביחד. זה מרגש אותי שהם מגיעים למרוצים כדי ללוות אותי ולהיות חלק מהצוות שלי, אבל מצד שני הם בני 12 ו-10 ורק התחילו לרוץ כך שאני מקווה שבעתיד הם יוכלו להיות איתי יותר. אשתי ג'ניפר היא מדהימה והיא עושה כל כך הרבה כדי לאפשר לי להמשיך ולעשות את מה שאני אוהב, ויש לנו גם כלבה בשם רוזי שהיא פרטנרית מושלמת לריצה".

מה היה החלק הקשה ביותר באתגר 7 המרתונים ב-7 יבשות ב-7 ימים? 
"היום הקשה ביותר מבחינתי היה היום השישי בסנטיאגו שבצ'ילה. הייתי חולה, ממש לא הרגשתי טוב וכאבה לי הבטן. ממש נאבקתי, ועדיין הצלחתי לנצח גם את המרתון הזה".

כבר השתתפת במרתונים בהקפות של 200 מטר, רצת מרתונים על מסילה, אפילו היית שיאן העולם במרתון תוך כדי דחיפה של עגלת תינוק. יש לך חלום לעשות משהו שאף אחד עדיין לא עשה בריצה? 
"אני ממש אשמח להיות הראשון שירוץ אולטרה מרתון בחלל, ובכלל אני חולם לרוץ על הירח או על כוכב מאדים".

"מייקל רוצה לשבור את השיא"

מי שאחראי על כל הפרויקט הזה הוא זולי ביהרי שהקים לפני כשנה את המיזם CANNAN RUNNING שעוסק בין השאר בתיירות פנים של טיולי ריצת שטח וגם בריצה בשביל ישראל. החל מה-12 במרץ הוא יהיה צמוד עד כמה שאפשר למייקל וורדיאן, ויחד אתו צוות של עוד 5 אנשים. המטרה של וורדיאן היא לקבוע את מה שנקרא בעולם ריצת השטח FKT שהם ראשי תיבות של הזמן המהיר ביותר הרשמי שנקבע במקום מסוים.

רוצה לעשות היסטוריה בישראל. מייקל וורדיאן | צילום: זולי ביהרי

"נכון להיום אין תשובה ברורה לגבי שיא רשמי בריצה בשביל ישראל. יש שיא שקבע ב-2007 קרלוס גולדברג, אבל אז הוא רץ בשביל באורך 900 קילומטרים שמאז התארך ל-1,030. אגב, הוא עשה את זה ב-12 ימים וחצי. והיה גם את ריצ'רד בוולס האוסטרלי שהתכוון לעשות את זה ב-12 ימים אבל פונה באמצע לבית חולים לפני שהמשיך בדרכו. מה שצריך להבין זה שהתחום הזה של FKT מאוד מפותח בעולם ויש אתר רשמי שעוסק בזה. מייקל רוצה לקבוע שיא רשמי בשביל ישראל, וכדי שזה יופיע אנחנו צריכים לעמוד בסטנדרטים שלהם ולמסור להם נתוני שעונים ו-GPS כדי שיהיה להם את התיעוד המלא".

על הצד הלוגיסטי מספר ביהרי: "אני רצתי את שביל ישראל בפעם האחרונה לפני 3 שבועות ב-21 ימים כך שאני מכיר אותו מצוין. מה שתכננתי זה חלוקה ל-67 קטעים שכל אחד מהם יהיה בין 10 ל-25 קילומטר כאשר בהתחלה ובסיום של כל קטע הוא יפגוש אותנו ברכב הסיוע. הכוונה היא שהוא לא יצטרך לשאת עליו יותר מדי משקל".

המסע של מייקל וורדיאן בשביל ישראל ייצא לדרך ב-12 במרץ באילת, כאשר המטרה היא להגיע לקיבוץ דן ביום חמישי ה-21 במרץ, כאשר הימים שישי ושבת נקבעו בתכנית כימים "ספייר" אם וורדיאן ייאלץ לחרוג מהתכנית המקורית.