הכל התחיל בעצם בסוף. בסוף האירונמן הראשון שעשיתי, כבר בדרך חזרה, התחלתי
לחשוב על ה"סיוט" הבא: קיר יותר גבוה, משוכה יותר כואבת, ובמקרה שמעתי על
ה"טראנס אלפ"
מאת:אילון ערמון
רפי פרחי
סיפרתי על כך לרפי שכמובן נדלק מיד, אך לצערי
בישיבה של הקבוצה הוחלט לעשות עוד אירונמן אחד קטן לפני ואז: "אנחנו
נשבעים לך כולנו באים לטראנס אלפ". נשברתי ועשינו כולנו עוד אירונמן ומיד
בדרך חזרה אני חושב על הטראנס של השנה הקרובה.
אחרי התברברות של
כמה חודשי אימונים ללא מטרה, העזתי להציע לרפי חברות והוא הסכים לי. באותו
הרגע ידעתי שלא משנה מה, איך, למה וכמה, אני מוצא את עצמי באלפים הגרמניים
בכיוון ללאגו די-גארדה. רפי, או כמו שאילן אולמן מאמן האופניים שלנו מכנה
אותו "רפי פיטבול פרחי", הוא אחד שנועץ את הלסתות במטרה ולא מרפה. רפי הוא
ילד בן חמישים ואחד או שתיים אבל מי בכלל סופר ולדעתי צריך להוציא אותו
מקטגורית הגיל שלו. רפי חדור מוטיבציה, אופטימי עד כדי גיחוך, חבר ותומך.
אחד כזה שאני רוצה לידי, כשאני תקוע חמישה ק"מ לפני סוף עליה בלי טיפה של
אנרגיה והוא מכרכר מסביב ומברבר על הנוף היפה, נפעם מכל צמח מטופש שבדרך,
מציע ג’ל, מוריד טיפה את הקצב, אבל מסתכל על השעון ואומר: "נו קדימה עוד
מאמץ קטן ואנחנו שוברים את השיא לעליה הזו".
לעשות תחרות בזוגות זה
דבר מחייב ומלחיץ; האם אגיע לקו הזינוק כשיר כבן זוגי? או שאולי אהיה חזק
ממנו והוא יעכב אותי? או שגרוע מכך אולי אני אהיה החלש ואדפוק לבן זוגי את
התחרות?
לא היה לי ספק שרפי הגיע מוכן וחזק ממני בהרבה לתחילת
תקופת האימונים, דבר שגרם לי למוטיבציה להתחזק ולהוכיח שאני מיישר קו.
האימונים הרבים שעברנו ביחד, מחנות האימונים והשיחות הרבות בקפה שאחרי…
, חיזקו וחידדו את הזוגיות, כך שכל שנותר היה לבחון את הענין בזמן אמיתי.
לא בכל יום מזדמן לי להיכנס למיטה זוגית עם בן זוג מבוגר ממני בחמש שנים
שאוהב לשמוע שירים של אלטון ג’ון, בוני אם והגיבעתרון, ואומר לי בפנים
שאין מצב שאתפוס אותו אי פעם מנשק בחור כי זה פשוט מצמרר לו את הגב, אחד
כזה שאני צריך ללמד אותו מה זה "כפיות" במיטה, במרחק של חצי מטר אחד מהשני
ועם שתי שמיכות בינינו, אבל למרות הכל ואף על פי כן, רפי התגלה כבן זוג
אידאלי ושנינו ידענו שבסוף הוא יחזור לפטי ואני אחזור למיכלי.
אילון ערמון
שבעת
ימי התחרות עפו במהירות רבה הרבה יותר ממה שהציג הספידומטר על שעון
האופניים ורפי היה שם בכל רגע בזמן. הכל הכל אבל הכל עשינו ביחד. מרגע
ההשכמה, ארוחת הבוקר, ההכנה המנטאלית לתחרות, העידוד ההדדי, והמשפט
האלמותי של רפי "הכל תקין". מהדאגה בנקודות התידלוק במבט לאוחר כל פעם
לבדוק שבן הזוג בסביבה, ולא נפתח פער גדול מדי לגישור.
ביחד היינו
ברגעי המשבר וביחד יצאנו מהם ותמיד ביחד על קו הסיום. וכמו חבורה של
מכורים, הנושא הראשון שעלה על הדשא ליד נקודת ההתאוששות היה: "מה ואיפה
תהיה המנה הבאה?"
אילון ערמון, יליד 1963 ומתגורר בתל-אביב
אילון עוסק בטריאתלון מזה שנים רבות והוא בוגר שתי תחרויות איש-ברזל. אילון מעצב תעשייתי בהכשרתו ומרצה במכללה הטכנולוגית בחולון. חבריו של אילון מעידים עליו שהוא בעל לב זהב ומוכן תמיד לעזור. לאילון חוש הומור סרקסטי והוא "תמיד רואה את הדברים הפוך במובן החיובי" (כדברי חברו רפי פרחי).
רפי פרחי, יליד 1957, מתגורר בתל-אביב
רוקח בכיר ברשת "סופר-פארם". מתמחה בתחום ה"הכנות הרוקחיות". ספורט – אולי אהבת חייו השנייה. נמצא בתחום מגיל 10. בעבר, גולש רוח FUN, תחרויות בכל הארץ וברחבי העולם. בטריאתלון – מאילת 2004. מאחוריו תחרויות של חצי איש ברזל ואיש ברזל, מרתונים ועכשיו TRANS ALP.
המסקנה של רפי בשביל להצליח: אישה תומכת ואוהבת, ראש חזק ו – חברים טובים!
רפי ואילון השתתפו כזוג בטור טראנס אלפ 2009 כחלק מהמשלחת הישראלית לטור (Team Israel) ואילון מסכם את הזוגיות של השניים במהלך הטור ובכלל.
